שאלת הטלת עונש מוות על מחבלים איננה חדשה, אך עולה מעת לעת בעיקר לאחר אירועי טרור קשים. בעבר הוצע שלא להטיל עונש מוות על מחבלים שנתפסו, פן יירצחו יהודים שיתפסו בידי מחבלים. כידוע, חיילי צה"ל שנחטפו בהר דב, נרצחו ללא כל דיון או משא ומתן, כך שהטיעון שהוצע בעבר לא הוכיח עצמו כנכון במבחן המציאות.
טיעון נוסף כנגד הטלת עונש מוות הוא שבארצות הברית עונש המוות לא הרתיע עבריינים חמורים ורמת הפשיעה החמורה לא ירדה בעקבותיו. כתוצאה מכך ומשיקולים הומניטריים, חלק מהמדינות בארצות הברית ביטלו עונש זה והמירו אותו במאסר או במאסרי עולם.
טיעונים בעד ונגד עונש מוות הושמעו לאורך ההיסטוריה. הטיעונים המרכזיים כנגד הטלת עונש מוות הם טיעונים דתיים. אין לאדם זכות לקחת את חייו של מי שנברא בידי האלוהים. טיעון חדש יותר מתייחס לאישום בטעות, הכוונה היא להרשעות שווא שהתרחשו ברובן קודם לפיתוח בדיקות די.אן.איי בזירות פשע. הטענה היא שאם בית המשפט טעה והוא הרשיע אדם חף מפשע שיוצא להורג, הרי שלא ניתן יהיה לשחרר לחופשי את המורשע בדין.
2+שופטים רבים הסכימו לטיעון זה ומכאן נוצרה האמרה שעדיף לטעות ולשחרר לחופשי פושעים רבים מאשר להרשיע בדין אדם חף מפשע אחד. הטיעונים בעד עונש המוות עוסקים בעיקר בכושר ההרתעה של עונש כזה, דבר שהוכח כלא נכון. טיעון אחר, סמי דתי, טוען שמי שלקח חיי אדם, איבד את זכותו המוסרית לחיים.
נחזור לוויכוח המתחולל בישראל. המדינה עוברת תקופות קשות שלמעשה אינן מפסיקות, בהן אנו עדים למגוון פעולות טרור כנגד אזרחים ואנשי כוחות הביטחון: הנחת מטעני חבלה בתחנות אוטובוס ובאוטובוסים, פיגועי התאבדות בתחבורה הציבורית, מקומות בילוי ופנאי, דקירות סכין במחסומים, דקירות סכין של עוברים ושבים, פיגועי דריסה, הטלת אבנים ובקבוקי תבערה על אתרים ותחבורה ציבורית, דקירה של עוברי אורח ועוד.
במרבית האירועים בהם המחבל לא התאבד, חיילים, שוטרים ו/או אזרחים ירו במפגע והביאו למותו. מכאן ש"עונש המוות" בוצע בפועל כפעולת מניעה של פגיעה נוספת מצד אותו מפגע.
2+הבעיה המרכזית ביחס לפיגועי הטרור בישראל היא שהמפגעים מוסתים במסגדים וברשתות החברתיות לביצוע פעולות טרור, כאשר מעשיהם נחשבים כקדושים בעיני האוכלוסייה הפלסטינאית. ה"שאהיד" מביא כבוד לו ולמשפחתו, כבוד שלא ניתן להשיג בדרך אחרת. זהו הכבוד העליון לו זוכה המפגע ומשפחתו, כאשר בתמורה למעשהו של המפגע, משפחתו תקבל שכר וכיבוד.
במצב דברים זה, הטלת עונש מוות על מחבלים לא רק שלא תרתיע את המפגע העתידי, אלא היא עלולה להביא לתוצאה הפוכה. במקום לשבת בכלא הישראלי לתקופות מאסר ארוכות, ההוצאה להורג של המפגע תזכה את משפחתו באותם כיבודים רצויים, והדבר עלול דווקא להגביר את המוטיבציה של מפגעים עתידיים.
2+ניקח לדוגמה מקרה אחד: נערה פלסטינאית מגויסת על ידי ארגון טרור, שמאיים עליה שאם לא תבצע פיגוע הוא יפיץ מידע שלכאורה פגעה בכבוד משפחתה או לחילופין, נערה שחוששת מדיבורים מסוג זה. בשני המקרים דינה יהיה מוות מידי בני משפחתה, אולם ניתנת לה הזדמנות במקום למות כמחוללת, היא תמות כקדושה. במקום פגיעה בכבוד משפחתה – היא תביא כבוד למשפחתה.
מכאן, שעונש מוות עשוי להרגיע במעט את הכעס הציבורי בישראל, אך הוא לא עתיד לשנות את שכיחות הטרור ובוודאי שהוא לא מרתיע. מנגד, הוא עלול אפילו לעודד צעירים לביצוע מעשי טרור.
פרופ' ארנון אדלשטיין, קרימינולוג מהמכללה האקדמית אשקלון. מגשר זוגי, שיקום אסירים ומתן חוות דעת לבתי משפט
