המשנה ליועמ"ש לממשלה לשעבר השתתף היום בדיונים בוועדת החוקה, שם טען כי "זה שהמערכת המשפטית לא עשתה שינויים אבולוציוניים לא אומר שצריך להעניש אותה עכשיו ולגרום למהפכה שתזיק למדינה". לשיטתו, "חייבים להתכנס להידברות אמיתית. צריך לגלות רצון טוב ופתיחות מצד המשפטנים שיכירו בצורך לשנות דברים, וגם מצד הפוליטיקאים שהולכים כעת על הקצה".
עוד הוסיף נזרי כי "יש סוג של אוטומטיות מימין ושמאל לנושא. לא צריך להיות בימין כדי להאמין שהמערכת המשפטית רחוקה מלהיות מושלמת ולא להיות בשמאל כדי להבין שזו מערכת חשובה עם זכויות רבות מערכת מפוארת וחוזקה חיוני למדינת ישראל. בלא מעט דיונים השתמשנו בחוסן בימ"ש עליון כדי להגן על אלופים, שרחם וקצינים בכירים בצה"ל".
נזרי הדגיש כי אנשי מערכת המשפט אינם מושחתים, אלא מצוינים. "אם הייתי חושב אחרת לא הייתי נשאר בה דקה נוספת. המערכת זקוקה לתיקונים משמעותיים ולא יודעת לקבל ביקורת. היא הרוויחה בעיניי ביושר חלקים מהביקורת. לאורך שנים התנגדו בה לתיקונים "כי זו לא העת".
1+"אם לא היה כל כך קשה למערכת להודות בטעויות לא היה קל כל כך להאשים אותה בשחיתויות ובקונספירציות. המערכת חייבת תיקון אבל לא בצורה הכי קיצונית שאפשר. המשפטנים צריכים להכיר בכך שיש תקלות ובצורך לתקן והפוליטיקאים צריכים להבין בעיניי שהם לא מענישים את המערכת ומתקנים בתנועה חדה לאורך כל החזית".
לדבריו, "אנו נמצאים ברגע מכונן: הממשלה שמה על סדר יומה רפורמה משמעותית. מצד שני יש קולות רבים בציבור המתנגדים טוטאלית לתיקון הזה. ככל שכל צד יעלה גבוה יותר על העץ ההתרסקות לתוך התהום תהיה של כולנו. התוצאה של ניצחון חד-צדדי של אחד הצדדים היא הרת אסון למדינה. ניצחון חד- צדדי יהיה ניצחון פירוס.
"אם הרפורמה תעבור כפי שהיא זו תהיה פגיעה משמעותית באופי הדמוקרטי של המדינה ובלכידות החברתית שלה. מצד שני, המחשבה ששום דבר לא יעבור ושלא צריך לתקן היא מסוכנת לא פחות כי ראשית המצב אינו אידיאלי ושנית הציבור עשוי להרגיש שהרוב הפוליטי שלו נדרס".
באשר לוועדה למינוי שופטים אמר נזרי כי "צריך שינוי אבל ההצעה כפי שהיא הולכת עד הקצה ומפרה את האיזון לגמרי. 7 נציגי הקואליציה באופן כזה או אחר בוועדה זו הצעה לא נכונה ולא פרופורציונאלית, ופוגעת בנראות וגם בעצמאות השיפוטית. תוצאה אופטימלית תהיה הרכב כזה של הוועדה שמצד אחד אין וטו לשופטים ומצד שני ששופטים לא ייבחרו בקולותיה של הקואליציה בלבד".
גם על פסקת ההתגברות הייתה לנזרי ביקורת. "פסקת התגברות ברוב של 61 זה לא נכון. אנו חייבים לחוקק את חוק יסוד: החקיקה ולקבוע בו פסקת התגברות. יש מערכת יחסים צולעת בין הרשות המחוקקת לבין בג"ץ והיא צריכה הסדרה הנשענת מצד אחד על סמכות של בג"ץ לפסול חוקים אך לא על חודו של קול, אלא בהרכב רחב של בג"ץ, ברוב של שני שליש מהשופטים.
"מצד שני ההסדרה תישען על התגברות. התגברות ברוב של 61, שזה מספר אוטומטי של כל קואליציה, היא לא נכונה. גם המספר 65 הוא לא קדוש אך מבטא מצד אחד משהו ריאלי ומצד שני איזשהו איזון מסוים. לשיטתי מותר יהיה לכנסת, ברוב של 65, לקבוע אחרי מתן פסק דין של בג"ץ, הסדר שכן יתגבר על מה שקבע בג"ץ".
1+על חוק היועמ"שים אמר: "יועצים משפטיים הם לא מושלמים. הגישה שלי יותר זהירה ושמרנית, הפיכת היועמ"שים לפוליטיים יפגע בהיבט של שלטון החוק – כל שר יעשה מה שהוא רוצה תוך מחלוקות בין שרים, וגם בהיבט המשילות. מה שיקרה זה שהיועמ"ש יתחלף כל חצי שנה. היועמ"שים ידעו את השיקולים המקצועיים הדומיננטיים של משרדי הממשלה.
"כששר יתחלף יבוא יועמ"ש חדש – ולא יהיה לו את העומק המקצועי הדרוש כדי לשכנע במשרד המשפטים או בבית המשפט. מה שכן אפשר לעשות – אפשר להגדיל את נציגי השר בוועדה לבחירת היועמ"ש. בנוסף, במקרים חריגים לייצר מנגנון שיאפשר לשר להעביר מתפקיד יועמ"ש שהוא פחות יעיל בעבודתו". על עילת הסבירות: "ביטולה זו תוצאה לא נכונה, זה כלי משפטי שמגן על האזרח, אבל אני כן חושב שצריך לצמצם את השימוש בה. יש למצוא את דרך הביניים.
