מתיחות חדשה מול רוסיה? המדינה הודיעה אתמול (ראשון) לבית המשפט העליון כי היא מקבלת את המלצתו ומושכת את בקשת הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שפסק כי יש לבטל את רישום כנסיית אלכסנדר על שמה של ממשלת רוסיה. ההכרעה תעבור לידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שימנה צוות שרים לצורך החלטה בפרשה.
כנסיית אלכסנדר נבסקי כוללת מנזר וכנסייה הנמצאים בחצר אלכסנדר ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים. היא נבנתה ב-1891, נחשבת למאחז הרוסי החשוב ביותר באגן הקדוש וצמודה למתחם כנסיית הקבר בעיר העתיקה. בעקבות התהפוכות הפוליטיות ברוסיה במהלך המאה ה-20 נותרה הכנסייה בשליטת גולים רוסים במערב, ובמשך שנים ארוכות הפעיל הקרמלין לחצים להעברתה לידיו.
בשנת 2017 הגישה ממשלת רוסיה בקשה לרישום השטח על שמה, אך במשך 3 שנים לא התקיים דיון בבקשתה. בעקבות מעצרה של נעמה יששכר באפריל 2019 בידי השלטונות ברוסיה באשמת החזקת סמים, ממשלת נתניהו ניהלה מגעים לשחרורה ובמסגרת אלה, נפתחה הבקשה לדיון והיא אושרה על-ידי המפקחת על רישום מקרקעין.
2+בחודש ינואר 2020 הודיע רשם המקרקעין במשרד המשפטים על חידוש רישום הבעלות על הכנסייה, כך שתעבור לידי ממשלת רוסיה. בסוף אותו החודש שוחררה יששכר, וחזרה לארץ במטוסו של רה"מ נתניהו לאחר שביקר ברוסיה והשתתף בפורום השואה העולמי החמישי.
החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית (OPS), שניהלה את הכנסייה מאז הקמתה, ערערה על החלטתו של משרד המשפטים. במרץ 2021 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את העתירה וביטל את הליך הרישום של הכנסייה על שמה של ממשלת רוסיה. השופט מרדכי כדורי קבע אז כי הממשלה היא זו שצריכה לאשר את העברת הבעלות על הכנסייה, מכיוון שהאתר מוגדר "מקום קדוש" בהתאם לדין המנדטורי.
2+
2+בחודש מאי 2021 הגישה המדינה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, ובדיון שנערך לפני כשבועיים המליצו שופטי העליון למדינה למשוך את עתירתה וזו נאלצה להיענות להמלצתם. לבקשת המדינה, צפויים שופטי העליון לקבוע כי פסק הדין תקף רק לכנסיית אלכסנדר בלבד, בכדי שלא ייווצר תקדים שעל פיו יוגשו תביעות משפטיות נוספות.
כאמור, ההכרעה בפרשה תועבר אל ממשלת ישראל וראש הממשלה נתניהו יקים ככל הנראה צוות שרים שיחליט על העברת הכנסייה לידי רוסיה. צוות כזה הוקם בעבר מספר פעמים אך עד כה לא התקבלה החלטה ממשלתית בנושא, מה שהוביל למתיחות מול רוסיה. ע"פ הדיווחים בכלי התקשורת, לאחר החלטת העליון פנה משרד ראש הממשלה לשני הצדדים, ארגון OPS מצד אחד וממשלת רוסיה מהצד השני, וביקש מהם להגיש את טענותיהם בנושא.
