רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? magazine.now14.co.il
מסכת חייו של הרב חיים דרוקמן, שהלך לעולמו לפני חודש, היא סיפור שיש בו כמות פרקים שיכולה בקלות למלא חיים של כמה אנשים.
הרב דרוקמן היה לא רק תלמיד חכם שהוביל תלמידים בישיבה שהקים לפני ארבעים וחמש שנים ביישוב מרכז שפירא, ישיבה שלמדו בה אלפי תלמידים, ובהם שהגיעו לעמדות הנהגה במדינת ישראל. במהלך השנים צבר הרב, שלוח הזמנים שלו היה בלתי אפשרי, רשימת תפקידים שלא תיאמן: כחמש עשרה שנים שימש חבר כנסת וסגן שר במדינת ישראל; הוא היה כמה שנים מנהל אגף הגיור מטעם משרד ראש הממשלה וחתם על אלפי תעודות גיור; הקים רשת של בתי ספר למתגיירים ששמו 'עמי'; היה ממקימי גוש אמונים, וכינוס הייסוד שלו נערך בביתו; היה פעיל מאוד במהלך השנים בכל נושא ההתיישבות ביהודה ושומרון ותקף את החלטות הממשלה בנוגע לפינויי יישובים ולהחזרת שטחים לאויב.
אך זה לא הכול: הרב עמד בנשיאות רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא, שלומדים בה אלפים רבים של תלמידים, וכן שימש נשיא ארגון ראשי ישיבות ההסדר. נוסף על כך עשרות שנים היה חבר בהנהלת תנועת הנוער בני עקיבא.

מלבד ההיסטוריה הפוליטית האישית של הרב דרוקמן, רבים מחברי הכנסת היו מחוברים אליו ומתייעצים איתו. עולה על כולם כנראה השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית), שהיה לה גם קשר אישי ארוך שנים עם הרב: בבית הרב התחילה סטרוק הנערה את תהליך החזרה בתשובה שלה.
הרב דרוקמן ואשתו ליוו את סטרוק ובעלה, תלמידו של הרב, בשנותיהם הראשונות, ולאחר מכן ליווה הרב את דרכה בכניסתה לפוליטיקה. בשיחה עם סטרוק ניכרים בקולה ההתרגשות והגעגוע לרב שקיבל אותה לביתו לפני יותר מארבעים וחמש שנים.
"הגעתי לבית שלו כשהייתי בת 16 וחצי", היא נזכרת. "הייתי אז בתחילת התהליך של חזרה בתשובה, וברמה האישית הוא קיבל אותי הביתה כאילו הייתי אחת מהמשפחה בכל מובן. הוא ליווה אותי לאורך השנים של החזרה בתשובה, כולל הדרכה איך להמשיך לשמור ולפתח את הקשר עם המשפחה שלי ולא לעורר ניכור. זו הייתה הגישה שלו, שאדם שחוזר בתשובה לא צריך להתנתק.
"בעלי היה תלמיד שלו, והרב שידך בינינו. הוא המשיך ללוות אותנו בשנים הראשונות והיה ממש כמו אבא אישי שלי. אבל אני לא היחידה. מצאתי בית קטן מאוד מבחינת שטח וענקי במספר האנשים שהרגישו בו בבית. היו בו עשרות אנשים כמוני, עשרות רבות של אנשים שהיו בני בית בבית הזה.

פסיכולוג חינם
סטרוק נזכרת בשיחותיה עם הרב: "כשהייתי באה להתייעץ איתו על כל מיני דברים הוא לא היה מורה לעשות כך או כך. הוא היה בעצם משוחח איתי ומאפשר לי לחשוב בעצמי על הדברים ולנסות להבין אותם, מכוון אותי שהתשובות יגיעו מתוכי, עוזר לאנשים לגלות בעצמם לאן הם צריכים ללכת. פסיכולוג לוקח כמה מאות שקלים לשעה, והרב היה עושה את זה בשתיים בלילה בחינם.
"אחרי שהוא גמר את כל השיעורים הקבועים התחילו אצלו הפגישות עם מנהיגים, עסקנים וח"כים, ורק אחרי כן התחילו הפגישות האישיות, מאוחר מאוד בלילה. הוא היה יושב, ומולו אדם שיש לו שאלה או התלבטות, והוא כל כולו עם האדם, במלוא הקשב והרצינות, במלוא הסבלנות לכל מה שצריך.
"אם הוא הבטיח שיחה לאדם, אין מצב שהוא לא יקיים. פעם כשהייתי נערה חיכיתי לתורי באחת וחצי בלילה, ופתאום התקשרו שיש בעפרה, אז יישוב חדש, אספת תושבים על דבר חשוב, והם רוצים שהרב יבוא. אחת וחצי בלילה! אבל הרב התארגן ללכת, כי ביקשו ממנו לבוא לדבר חשוב. אבל הוא עדיין לא שכח בחורה ששמה אורית, אז הוא אמר לי: בואי איתי לעפרה, ונדבר בדרך. גם בתוך דברים ברומו של עולם הוא לא שכח את הפרט".

הספקת להיפרד מהרב?
"באתי בכל יום לבית החולים. באחת הפעמים היה שם הרב הראשי הרב לאו. אמרו לי בני המשפחה שהרב לאו הגיע ואבא דיבר איתו. אמרתי לעצמי: אני חייבת לנסות גם. ניגשתי אליו, והוא זיהה אותי ואמר לי שלום. היה ברור שהוא מזהה אותי ומתייחס אליי. כשהייתי צריכה ללכת אמרתי לו: אני צריכה ללכת, ואחזור מחר. הרב הסתכל עליי ואמר בקולו המפורסם: מצוין! זו המילה האחרונה ששמעתי ממנו.
"ה'מצוין' הזה ממשיך ללכת איתי לכל מקום. אני מרגישה שהרב הוא ששלח אותי כשהתחלתי את דרכי בכנסת. מבחינתי ה'מצוין' האחרון הזה הוא ממש שהרב בירך אותי בהמשך השליחות, וזה דבר מאוד גדול: הרב אזר את כל כוחותיו כדי לומר את המילה האחת הזו בפגישה האחרונה".
