דחיינות היא לא דבר טוב, ובינינו לבין עצמנו אנחנו יודעים זאת היטב. ולמרות זאת, מעת לעת אנו מוצאים את עצמנו מתעצלים להשלים משימות בתואנה שאפשר לעשות זאת מאוחר יותר. "לא יקרה כלום אם נחכה עם זה" אנחנו מספרים לעצמנו.
אלא שיש כאלה שאצלם דחיינות לא קופצת לביקור מדי פעם, אלא זו ממש דרך חיים. לדחות כל משימה שמחכה לפעולות שלהם, עד שהמועד האחרון לביצוען כבר חולף. חשוב לציין: דחיית משימות חשובות פוגעת בתפוקה, במערכות יחסים ועוד.
מנגד, ישנם לא מעט שהדחיינות לא פוגעת באיכות חייהם, לפחות לא בתחושה האישית שלהם. המחקר הבא קובע כי דחיינות פוגעת גם פוגעת, ולא רק בעבודה או בלימודים שלנו אלא גם בבריאות. החוקרים ערכו מחקר שעקב אחר 3,525 בני אדם לאורך תקופה של שנה, כאשר מדי שלושה חודשים הם התבקשו למלא שאלונים.
1+תוצאות המחקר שהתפרסמו החודש ב- AMA Network Open, קובעות כי רמות גבוהות של דחיינות קשורות לתסמינים של דיכאון, חרדה ומתח. סטודנטים שדחו יותר את המשימות, נטו גם לדווח כל כאבים נוראיים בכתפיים או בזרועות, איכות שינה גרועה יותר, בדידות וגם קשיים כלכליים.
על פי המחקר אף ממצא בריאותי לא היה קשור באופן ישיר לדחיינות, אך למרות זאת ע"פ התוצאות הדחיינות עשויה להיות בעלת חשיבות למגוון רחב של מצבים בריאותיים, כולל בעיות נפשיות, כאבים חמורים ואורח חיים לא בריא.
ויש גם אור בקצה המנהרה: לפי המחקר, טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לעזור לבעיות דחיינות. הטיפול עוזר לאדם להתגבר על דחיינות, לנהל את הסחות הדעת ולהישאר ממוקד במשימות למרות הרגשות השליליים. אפילו שינויים קטנים דוגמת כיבוי המכשיר הסלולרי – עשויים להשפיע באופן משמעותי על המטופל.
הצגנו כאן את תוצאות המחקר כפי שהן, אך לא מדובר בהמלצה או בייעוץ רפואי. לשם כך יש לפנות לגורמים המוסמכים.
