כידוע, בשנים האחרונות מתרחבת התופעה המצערת בה נשים מגישות תלונת שווא במשטרה כנגד בני זוגן או אבי ילדיהן במטרה להשיג רווח משני בהליכים משפטיים או כאמצעי לחץ בהליכי משא ומתן.
בתי המשפט אשר ערים לתופעה האמורה נלחמים בה על ידי פסיקת חיובים כספיים בתביעות נזיקיות כלפי אותן נשים ותוך מטרה להרתיען ולהוקיע נוהג פסול זה מחברה מתוקנת.
במקרה שבפנינו, אישה פתחה בחודש פברואר בשנה שעברה תיק ליישוב סכסוך כנגד האב בניסיון להגיע עימו להבנות בעניין הגדלת דמי מזונות של ביתם הקטינה בת השש. האב סרב לבקשת האם.
בחודש ספטמבר האחרון הגישה האם תלונה במשטרה כנגד האב, ממנו התגרשה לפני מספר שנים, בטענה כי האחרון איים עליה ואף תקף אותה.
בסיום חקירתו במשטרה ומשלא עלתה כל אינדיקציה לביצוע המעשים הנטענים כלפיו, שוחרר האב לביתו תוך שהוצא כנגדו צו הרחקה מהאישה למשך שבעה ימים.
דא עקא, משהאם לא התרצתה מתוצאת תלונתה במשטרה אשר לא הביאה למעצרו של האב כפי שקיוותה, החליטה היא לעשות מעשה קיצוני והגדילה להיכנס עם הקטינה למקלט לנשים מוכות.
מוטב לציין כי על פי נוהל "טיפול בנשים נפגעות אלימות וילדיהן השוהים במקלטים" של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, קיימת החובה לקלוט נשים במקלט נפגעות אלימות יחד עם ילדיהן שהינם מתחת לגיל אחת עשרה ללא שיקול דעת האם או המקלט.
בסיס החובה בנוהל נובע מהתכלית להגן על האם ועל ילדיה מהחשש כי האב יבחר להתנקם באם דרך הפגיעה בילדיה כפי שקרה במספר מקרים מזעזעים בשנים האחרונות.
האב, לו משמורת משותפת על הקטינה, עתר בעזרת עו"ד גיא שדה בתביעה בהולה לאכיפת הסדרי ראיה תוך הבקשה לקבל לידיו משמורת זמנית על הקטינה בטענה שכל פעולתה של האם אינן נועה להתגונן מפני האב אלא, בכוונת מכוון לפגוע בו דרך שלילת הסדרי השהות עם הקטינה וכאמצעי לחץ וסחיטה להסכים לבקשתה כאמור בעניין הגדלת תשלום המזונות.
עוד טען עו"ד גיא שדה בשם האב כי אם שפועלת להיכנס למקלט משיקולים אסטרטגיים בניהול הליכים משפטיים גם במחיר של חשיפת קטינה בת שש למראות קשים המתרחשים בתוך המקלט שאז, דווקא נוצרת החובה להגן על הקטינה מפני האם ולא מפני האב.
למשמע הטענות הקוטביות, הורה בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון על הזמנת תסקיר סעד מטעם שירותי הרווחה אשר יבחן את טענות האם והאב בשימת לב לטובת הקטינה.
תסקיר הסעד שהתקבל המליץ להעביר את הקטינה למשמרתו הזמנית של האב ועד אשר האם תצא את המקלט וזאת, בהסתמך בין היתר על חוות דעת המסגרת החינוכית, עמדת הקטינה עצמה, בחינת טענות ההורים וחומר הראיות שהוצג על ידי הצדדים.
בתסקירה מציינת העובדת הסוציאלית לסדרי דין כי אינה מתרשמת ממסוכנות כלשהי הנשקפת מן האב בפרט כלפי ביתו הקטינה עליה הינו משמש כמשמורן משותף מספר שנים.
לגבי טענת האם כי מרגישה מאוימת על ידי האב תוך שכניסתה למקלט נועדה להגן על עצמה ועל הקטינה מפניו, הרי שהעובדת הסוציאלית מציינת בתסקירה כי ערה לטענות אלו ואולם בוחרת שלא להתייחס אליהן כאשר הדבר מהווה אמירה בפני עצמה.
מכאן, שאימץ בית המשפט את המלצות התסקיר והורה על הוצאת הקטינה מן המקלט באופן מיידי תוך העברתה למשמרתו של האב אף בניגוד לנוהל האמור ואף בלא הצורך לקיים דיון במעמד הצדדים.
למעשה, פעל בית המשפט באקטיביזם שיפוטי והחליט לתת פרשנות מרחיבה לתכלית הנוהל תוך קביעתו התקדימית כי ההגנה על הקטינה מתוקף הנוהל אינה בהכרח מובילה למסקנה האוטומטית כי טובתה מחייבת את השמתה בתוך המקלט אלא, לפעמים יכול וטובתה של הקטינה יהא מחוץ למקלט ואף עם אביה הגם שעומד כנגדו צו הרחקה בחשד לביצוע עבירות כלפי האם.
עו"ד גיא שדה אשר ייצג את האב בתגובתו: אני שמח להוכיח גם הפעם כי עולם המשפט אינו מדע מדוייק. אחד ועוד אחד לא תמיד שווה שתיים בבית המשפט. היצמדות להוראות החוק או במקרה שלנו לחובה הטבועה נוהל עלולה הייתה לגרום לתוצאות שאינן צודקות ואינן מותאמות סיטואציה שאז למעשה החטאנו את המטרה למשפט צדק. זוהי בדיוק הסיבה שבבית המשפט יש שופטים כדי לתת נפח ופרשנות לחוק היבש.
אני חושב שהרעש שנוצר סביב ההחלטה מטעם ארגוני הנשים אינו מוצדק כלל. אין המדובר בהחלטה מסוכנת כמו שצועקים פה מאחור. לא מדובר בהחלטה גורפת שתחול מעתה ואילך על כל המקרים. כל מקרה יבחן לגופו תחת שיקול דעת, מחשבה, בדיקה וחקירה.
אין ספק שמדובר בהחלטה אמיצה שנועדה להרתיע נשים מלהגיש תלונות שווא או לפעול בדרכים לא נקיות לצורך קבלת יתרון כלשהו בהליכים משפטיים. ארגוני הנשים צועקים שנים לשוויון בין המינים ואני הכי בעד, רק שהפעם הוא נדרש מהצד של הגברים. לא הגיוני שבגלל פעולות פסולות של האמא, אז האבא יאבד את הזכות הבסיסית שלו לפגוש בבת שלו כי הוכנסה למקלט כבת ערובה. אני חושב שאם בית המשפט היה נצמד לנוהל היה נעשה פה עוול משולש, גם לאבא גם לילדה וגם לנו כחברה שנתנו פרס לאמא על פעולתה הפסולה.
