רגע השיא שלי בשבת הוא ההליכה עם הילדים לבית הכנסת, לראות שהם אוהבים את התפילה ומתרגשים ממנה, במיוחד ברגעים שבהם הקהל אומר 'לכה דודי' ו'שמע ישראל'. בשבת אנו עוצרים להגיד תודה ולהסתכל על הטוב שקיבלנו ונותנים לטבע ולגוף שלנו לנוח כדי שנוכל לאתחל את עצמנו ובסופו של דבר להמשיך את ההורות שקיבלנו בדרך של ערכי אמת וטוב.
שבת בעבורי מלאה ביתרונות. ביום הזה יש אפשרות לעצור את שגרת הטלפונים ולקבל משפחה אחת מאוחדת שמקשיבה ומשתפת ובונה קשר מיוחד. באופן כללי השבת רק עוזרת לנו להצליח, והיא מקור הברכה. אני אומר זאת אחרי שהשבתי על המון הצעות גדולות ומפתות "תודה, אבל לא בשבת".
גדלתי במשפחה דתית, וכשהייתי בן 20 התחלתי הפסקה של שמונה שנים. היא נמשכה עד לפני החתונה. באותו זמן הבנתי דרך לימוד גמרא ומוסר שהדברים הכתובים בתורה שלנו נועדו אך ורק כדי להעניק לנו חיים טובים יותר ולהציב את הגבולות שאנחנו צריכים, ומראים לנו מה הן המתנות שאנו מקבלים מהבורא ונראות לנו מובנות מאליהן.
ואז שאלתי את עצמי במה אני בוחר: באמת או בשקר? התשובה שלי הייתה שיש אמת אחת, והתחלתי לשמור את יום השבת. לדעתי אנשים אינם מתקרבים ליהדות כי הם לא מקבלים הסבר נכון על העולם הזה או מפחדים שהדת מחייבת את האדם להיות קיצוני עד הסוף. אבל התורה היא הוראות לחיים טובים, אז קחו את המתנה הזאת, וכמה שיותר מוקדם.
