הנשיא לשעבר, איש הליכוד, ראובן רובי ריבלין מתייחס לראשונה בסוף השבוע האחרון בריאיון לידיעות אחרונות לרפורמה במערכת המשפט שהציג שר המשפטים יריב לוין ותוקף את הרעיון. אלא שריבלין, שמזהיר בריאיון כי הרפורמה עלולה לסכן את הדמוקרטיה ואומר כי מדובר בניסיון הפיכה במערכת המשפט, היה מהלוחמים הגדולים ביותר כנגד אהרן ברק ומערכת המשפט בעבר.
"כאשר אתה בא ואומר הכנסת היא זאת שתבחר את השופטים, כשאתה בא ואומר אין עוד שיטת סניוריטי, נוצר מצב שמשתנים סדרי עולם" אומר ריבלין בריאיון, "זאת איננה זליגה למערכת המשפטית, אלא השתלטות על המערכת המשפטית. מי שלא מבין את זה נמצא במצב קשה ביותר".
ריבלין הוסיף וסיפר כי שוחח עם השופט בדימוס ברק, אותו הגדיר בריאיון כמורו ורבו, והזהיר אותו כי המהפכה השיפוטית הפרה את האיזון: "אמרתי לו קודם כל, ביצעת הפיכה ולא מהפכה. אתה יצרת איזה משטר חוקתי, כשאתה הוא החוקה" אמר ריבלין ששלח עקיצה להרצוג והוסיף כי אם היה נשיא, בהחלט היה מתייחס לרפורמה ומעיר הערות.

ריבלין תופס צד: זה הכנס שבו ישתתף הנשיא לשעבר – כאורח כבוד
"נשברו כל הכלים. המהפכה החוקתית הביאה להפיכה שלטונית".
אלא שהאיש שמכנה כעת את אהרן ברק כמורו ורבו, ותוקף את השיח והרצון לשנות את חוסר האיזון בין הרשויות, היה כאמור אחד הלוחמים הגדולים ביותר נגד ההפיכה השיפוטית של השופט בדימוס אהרן ברק.
במאי 2003 האשים ריבלין את מערכת המשפט בפגיעה בדמוקרטיה ובמוסדות השלטון זאת, בעקבות ביטול חוק בנושא רואי החשבון: "נשברו כל הכלים, המהפכה החוקתית שהוכרזה על ידי כבוד נשיא בית המשפט העליון לפני מספר שנים, הייתה אולי ללא כוונה, הביאה להפיכה שלטונית המסכנת כיום, לדעתי, את יסודותיה המקודשים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית", אמר יו"ר הכנסת דאז.

"מתברר שהבעיה איננה חבר כנסת אלמוני או שר פלוני, הבעיה איננה קרנם של הפוליטיקאים שירד – הבעיה היא הכנסת עצמה", הוסיף ריבלין באותו נאום בו גם קרא גם לכנסת להשיב את הסדר על כנו: "על הכנסת לקום ולעשות מעשה בטרם יהיה מאוחר מידי. על הכנסת לשוב וליטול לידיה את ההגה שניתן לה מידי העם מכוחה של השיטה הדמוקרטית ולהעמיד במקומם את הגורמים המנסים לקנות להם אחיזה בהגה, אפילו אם מדובר בבית המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט".
שנה מאוחר יותר, בנאום שנשא בפני סטודנטים למשפטים בקריה האקדמית אונו, אמר ריבלין כי לשיטתו לבית המשפט העליון כלל לא צריכה להיות סמכות לבטל חוקים של הכנסת, אלא להצהיר כי חוק מסוים אינו עולה בקנה אחד עם חוק יסוד, ולאפשר לכנסת לבטלו או לאשררו ברוב מיוחס על אף פגיעתו בחוק היסוד.

