נאומה הערב של נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות היה בעל טון היסטרי, טון מבוהל, בעיקר מבוהל מאובדן הכוח שלו, מאובדן הכבוד שלו. הנשיאה חיות אפילו לא דיברה אמת, היא בעצם אמרה שבית המשפט העליון מאוזן והועדה לבחירת שופטים היא מאוזנת. הרי בעצמה דיברה בעבר, במכתבים שלה לאפי נווה (יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר) על הצורך ברוב אוטומטי של השופטים.
אבל מה שבעצם עשתה היום חיות, היא בעצם יצרה לעצמה את ראשות האופוזיציה. היא בעצם, אחרי שהם שלחו את האיש המבוגר שלהם, את ה"אורקל" הגדול שלהם, את האדמו"ר הגדול שלהם שהתבזה במוצאי השבת האחרונה, השופט בדימוס אהרן ברק, היום בעצם מופיעה הנשיאה חיות ובעצם מכריזה מלחמה.
אם לפני 3-4 שנים, בשיחה עם שרת המשפטים דאז איילת שקד הזהרתי אותה ממלחמת כל בכל, היום הנשיאה חיות מכריזה באופן מוחלט, באופן ברור, על מלחמה. וזו לא מלחמה משפטית, זו מלחמה פוליטית.
היום חיות מציבה את עצמה בראש מחנה האופוזיציה לממשלת ישראל, היא ולא יאיר לפיד, היא ולא בני גנץ, היא ולא איימן עודה. היא ראש המחנה שהולך להילחם בממשלה הזו. "מנהיגת האופוזיציה אסתר חיות" – כך צריך לקרוא לה. היא כבר ירדה מכיסא השופטת, הורידה את כובע השופטת, והיא חובשת כרגע כובע מלחמה, וזה כובע מלחמה פוליטי על מלא.
הפרשנות המלאה של יעקב ברדוגו ב"מהדורה המרכזית" | צפו
