החלום של לימור בן רחמים-ששונוב (37) להפוך לאמא החל לפני שש שנים. בדיקת ההיריון אותתה שהתינוק הראשון בדרך, אלא שיומיים בלבד חלפו עד שהתבשרה שההיריון לא התפתח. לאחר תקופה מאתגרת של ניסיונות, הרופא בישר לה על זוג תאומים שבדרך. "התפללתי ליום שאחזיק אותם בידיים", שיתפה.
אך בשבוע ה-24 החלו לצוץ בעיות: העוברים חדלו להתפתח, והרופאים נאלצו לבצע ניתוח קיסרי. לצערה של לימור, התינוק הראשון לא שרד לאחר ארבעה ימים של מאבק. חודשיים לאחר מכן גם התינוק השני לא שרד. "הגעגועים גמרו אותי, הפחד המשיך לגדול ואיתו השאלה האם ומתי אהיה אמא", אמרה בכאב.
שלושה חודשים לאחר מכן חזרה לימור בכוחות מחודשים לניסיון נוסף במרפאת הפוריות במכבי שירותי בריאות בקרית מוצקין, והחלה שוב במסע ארוך ומייגע עם תקווה מחודשת. הדרך הייתה קשה וארוכה, אך בזכות אמונתה ובליווי אישי של הצוות – הרגע המיוחל הגיע. בתום תהליך של חמש שנים במרפאת הפוריות, ד"ר חורי בישר ללימור בשנית כי העבודה הקשה השתלמה, הבדיקות תקינות ויש למה לצפות. "לא האמנתי שהגעתי לרגע. יש עובר ודופק, אבל קשה לי לשמוח כי למדתי על בשרי שעד שאין לי תינוקת בידיים שום דבר לא נגמר. בבקשה אלוהים תשמור לי על ההיריון הזה אמרתי, זה כל מה שרציתי", התפללה לימור.
1+בשבוע ה-38 זה אכן קרה, וגם הפעם לא בקלות. "קבענו לבצע זירוז, לאחר שהבנתי שאין התקדמות טובה וחייבים להימנע ממצוקה עוברית. בהחלטה משותפת מול הצוות הרפואי הוחלט לבצע ניתוח קיסרי ובשעה 14:07 נולדה הנסיכה שלי, תבל. אני עדיין לא מאמינה שאני אמא", סיכמה.
"לאורך כל הדרך האמנו שיחד נצליח לעמוד באתגר. זכינו ללוות זוג נחוש ואמיץ, שכל יום האמין שיחד נצליח לעשות זאת. אנחנו שמחים שכך הסתיים הטיפול ושלימור סוף סוף זכתה בדבר הכי חשוב שיש", אמר ד"ר סאמר חורי שליווה את לימור בתהליך.
