בין כל החדשות הרעות, יוקר המחיה והאסונות, ישנם גם בשורות טובות. כמעט חצי מהישראלים מתנדבים, מעורבים חברתית ואקטיביסטים, כך עולה מסקר ההתנדבות לשנת 2022 של המועצה הישראלית להתנדבות והמכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה באוניברסיטה העברית, בסיוע משרד הרווחה, שהוגש לנשיא המדינה ולרעייתו.
עיל פי הסקר, יותר מארבעה מכל עשרה ישראלים מתנדב. בשנת 2022 התנדבו, היו מעורבים חברתית או אקטיביסטים 42.5% מהישראלים. בהשוואה בינלאומית ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בשיעורי ההתנדבות בקרב המדינות המפותחות, לצד קנדה (79% מתנדבים); ניו-זילנד (51%); אוסטרליה (57%); נורבגיה (33%); הולנד (39%); בריטניה (63%); ארה"ב (25%); שוויץ (39.9%).
ראויים להערכה. מתוך 'עדן ועודד'
על-פי תמונת מצב ההתנדבות והמעורבות החברתית עולה כי 42.6% מהגברים מתנדבים, בעוד 42.2% מהנשים מתנדבות. מבין הצעירים בגילאי 18-34 מתנדבים 34%; מקרב גילאי 35-54 מתנדבים 47.9% ואילו בקרב גילאי 55+ מתנדבים 42.5%.
שיעור ההתנדבות בקרב אנשים בעלי השכלה אקדמאית גבוה יותר (50.7%) מאשר אנשים ללא השכלה אקדמית. אנשים בעלי הכנסה מעל הממוצע מתנדבים יותר (60.3%) מאנשים בעלי הכנסה ממוצעת ומטה (38%). 42.2% מהמתנדבים חילוניים; 35.8% מסורתיים ו-59.9% דתיים וחרדים.

תחומי ההתנדבות מגוונים: 43% התנדבו בתחומי הרווחה והסיוע לאוכלוסיות מוחלשות; 24% בתחום החינוך; 20% בתחום הבריאות; 13% בתחומי הסביבה; 11% בתחום הדת; ו-10% בתחום הסנגור והשינוי החברתי. בהתנדבות בתחומי הבריאות, התרבות, הסביבה והדת נרשם גידול לעומת השנה שעברה. בתחומי הסנגור והספורט נרשם גידול של יותר מפי 2, של אנשים שציינו שעסקו בתחומים אלה.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג אמר לאחר קבלת הסקר: "שנתון ההתנדבות, המעורבות החברתית והאקטיביזם לשנת 2022, מציג נתונים ותובנות על ערבות הדדית ונתינה – שהן אבני יסוד של החברה הישראלית. היום, אולי יותר מתמיד, מוטל עלינו להגביר את המעורבות החברתית, לראות בה ערך מוסף הכרחי ולבחור באחדות. לבחור לראות את המחבר והמקרב, ולא את המפלג והמפריד. אלה הדברים שבונים אותנו כעם וכמדינה. חוסן לאומי קשור לבלי התר ביכולת של הפרטים והקבוצות בתוך האומה לראות אחד את השני, להאמין אחד בשני ולעשות אחד למען השני".

פרופ' מיכל אלמוג-בר, מהמכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה באוניברסיטה העברית הוסיף: "בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בפעילויות ההתנדבות, הנתינה, המעורבות החברתית והאקטיביזם בחברה הישראלית. למשבר הקורונה יש עדיין השפעה על עולם ההתנדבות, שמצטרפים לשינויים דוריים בנתינה, עליית הרשתות החברתיות, כניסת טכנולוגיות חדשות לעולם הנתינה, שינויים בעולם התעסוקה, הארכת תוחלת החיים, שינויים בדפוסי הבילוי בשעות הפנאי, הרחבת המצוקות בקרב אוכלוסיות מוחלשות והמשבר הפוליטי שפקד את ישראל בשלוש השנים האחרונות, שהגביר את המעורבות החברתית של האזרחים והאקטיביזם שלהם".
לדברי רונית בר, מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות, היקפי ההתנדבות מצביעים על מגמת התפתחות והתרחבות הנתינה בישראל. "עם זאת ניצבים בפנינו אתגרים רבים לעידוד ולניצול מרבי של פוטנציאל ההתנדבות לרווחת החברה הישראלית, דבר הדורש מאמץ מערכתי משולב של גורמים בממשלה, בשלטון המקומי, בחברה האזרחית, בפילנתרופיה ובמגזר העסקי למימוש הפוטנציאל הגלום בעולם ההתנדבות", ציינה בר.
