אי-שקט במערכת הפוליטית: גם לאחר השגת ההכרעה בבחירות לכנסת ה-25 והקמתה של ממשלת ימין יציבה בעלת 64 מנדטים, המערכת הפוליטית בישראל עדיין רוחשת ולא שקטה. על הפרק: מינויו של אריה דרעי לשר בממשלה. במהלך השבוע הקרוב עתיד בית המשפט העליון לתת את פסיקתו בנושא של מינוי יו"ר ש"ס ח"כ דרעי לשר בממשלה. בג"ץ דן בשבוע האחרון (חמישי) בהרכב מורחב של 11 שופטים בעתירות שהוגשו כנגד מינויו של דרעי לתפקיד שר הבריאות והפנים בממשלת ישראל ה-37 בראשותו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו.
בעקבות עתירתם של התנועה לאיכות השלטון יחד עם ארגוני שמאל לבג"ץ נגד מינויו של יו"ר מפלגת ש"ס לתפקיד שר בממשלה, עתירות שהוגשו על רקע הרשעותיו של דרעי בפלילים, כשהאחרונה שבהן אירעה רק בשנה שעברה ובעקבותיה פרש דרעי מהכנסת בעסקת טיעון שחתם עם הפרקליטות, דן בג"ץ בשאלה האם אפשר למנות את דרעי לתפקיד שר בממשלה, וזאת למרות מאות אלפי אנשים שהצביעו לש"ס בבחירות האחרונות ורוב מוחלט בעם שהעניק רוב לממשלת הימין בידיעה שדרעי ימונה לשר בכיר בממשלה הבאה.
בריאיון שהעניק דרעי טרם הבחירות, הודיע יו"ר ש"ס כי אם תקום ממשלת ימין – תבוטל "עילת הסבירות", אותו טיעון משפטי שבשמו מבקשים העותרים נגדו מבג"ץ לפסול את דרעי מלכהן כשר בממשלה.
1+בשבוע הקרוב עתיד בית המשפט העליון לתת את החלטתו בדיון, ואם יחליט הרכב השופטים המורחב אכן לפסול את דרעי מכהונת שר בעקבות חריגה מ"מתחם הסבירות", עתידה הקואליציה החדשה להקפיץ לראש סדר העדיפויות את ביטולה של עילת הסבירות וכך תיסלל שוב דרכו של דרעי לכהונת שר בממשלה. ביטול עילת הסבירות היא חלק מהרפורמה המשפטית שעליה הכריז שר המשפטים הנכנס, יריב לוין.
המטרה הראשונה: חוק היועצים המשפטיים
ע"פ פרסומים בכלי התקשורת, אם מינויו של דרעי לא יבוטל בבג"ץ, תדחה הממשלה את ביטול עילת הסבירות ותתמקד בהעברת חוק היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. ע"פ החוק, היועצים המשפטיים ישמשו כמייעצים לשרים בלבד וימונו במשרות אמון על ידם. כמו כן, עתידה הממשלה החדשה להתמקד בשינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, שכן נשארו שבועות בודדים עד לבחירתם של ח"כים חדשים לועדה והקואליציה צריכה למהר ולשנות את הרכב הועדה עוד טרם בחירת הח"כים החדשים.
אם מינויו של דרעי לשר אכן יבוטל בבג"ץ, נשקלת אפשרות נוספת בממשלה והיא למנות את דרעי לתפקיד ראש הממשלה החליפי, תפקיד שאותו בג"ץ לא יכול לפסול לכאורה לאחר שהוא נבחר ישירות בידי העם, בשונה משר שממונה בידי הממשלה. אפשרות זו בעייתית יותר מאחר ובכדי למנות ראש ממשלה חליפי תצטרך הממשלה לפרק את הממשלה הנוכחית ולהשביע מחדש ממשלת חילופים וכן לשנות את החוק בהתאם, מה שכרגע לא נראה בר ביצוע.
בריאיון נרחב שהעניק אמש שר המשפטים יריב לוין ליעקב ברדוגו ב"אולפן מוצ"ש" התייחס השר לרפורמה הנרחבת שעליה הכריז בשבוע האחרון וכן לאמירותיו של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר השופט אהרן ברק כלפיו שאמר כי הוא מוכן לעמוד בפני כיתת יורים בכדי להפסיק את הרפורמה הזו. לוין אמר כי "הדרך הזו לא תרתיע אותי, הרפורמה שלי נשענת על 2 מיליון פתקים של מצביעים".
1+
התשובה לברק, היחסים עם דרעי וגם: המסר לאמסלם | שר המשפטים בריאיון מיוחד
מאוכזבי הליכוד יהוו בעיה לקואליציה?
בעיה נוספת שמתהווה לקואליציה היא קבוצת הח"כים בליכוד שאינם מרוצים מכך שלא קיבלו תפקיד כבקשתם בממשלה החדשה. את הקבוצה מוביל חבר הכנסת דודי אמסלם שלמרות שהגיע למקום הרביעי בפריימריז בליכוד, נותר ללא תפקיד לאחר שדרש את תיק המשפטים או את תפקיד יו"ר הכנסת. ביום שישי האחרון יצא אמסלם לתומכיו שבאו לחזק אותו מחוץ לביתו, והביע כעס גדול כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו: ""לא משפילים את אמסלם, משפילים את כל ה'אמסלמים' וה'ביטנים'. את בני עדות המזרח אף אחד לא ישפיל. מה זו החוצפה הזאת?! כפיות טובה עצומה של ראש הממשלה שלא הייתה כדוגמתה" תקף ח"כ אמסלם את נתניהו. בנו של רה"מ יאיר נתניהו הגיב לאמסלם וכתב בסרקזם: "הרי ידוע שאמיר אוחנה הוא פולני".
אמסלם אינו ה"מאוכזב" היחיד בליכוד. בנוסף אליו, גם ח"כ דוד ביטן, ח"כ יולי אדלשטיין ששימש בעבר כיו"ר הכנסת, ח"כ מאי גולן וח"כ דני דנון מאוכזבים מכך שלא קיבלו תפקידים הולמים את דרישותיהם. ע"פ ההערכות, הח"כים המאוכזבים עלולים "למרוד" כבר בחוק הנורבגי המורחב שנתניהו חפץ להעביר ובמסגרת כך להכניס עשרה ח"כים חדשים מהליכוד לכנסת במקום השרים וסגני השרים שיתפטרו מהכנסת. הח"כים המאוכזבים עלולים שלא להגיע להצבעה ובכך למנוע את העברת החוק.
ריגשתם… 🥹
אין מילים בפי, זה לא מובן מאליו-
מעריך ואוהב אתכם מכל הלב 💖רק יחד, למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל-
נעשה ונצליח❗💪שבת שלום ומבורך 🙏🫶🇮🇱 pic.twitter.com/zOFrrmR1JH
— דודי אמסלם 🇮🇱 (@dudiamsalem) January 6, 2023
הרי ידוע שאמיר אוחנה הוא פולני 🤦🏼♂️
— Yair Netanyahu🇮🇱 (@YairNetanyahu) January 6, 2023
על סדר היום בממשלה: אישור תקנות יו"ש
היום (ראשון) תתכנס הממשלה החדשה לישיבה שנייה מאז הקמתה, ולפניה סדר יום עמוס במינויים ובאישורי חוקים. הממשלה תאשר היום את חוק תקנות יהודה ושומרון, החוק שהוביל להפלת ממשלת בנט-לפיד, וכמו כן תאשר את חוק המטרו בגוש דן. כשחברי הקואליציה הנוכחיים היו באופוזיציה עד לפני מספר חודשים, הם סירבו לשתף פעולה עם הקואליציה ולהעביר את שני החוקים הללו, וכיום הם החוקים הראשונים על סדר יומה של הממשלה.
בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו יביא לאישור הממשלה את המינויים הבכירים בצוות לשכת רה"מ: צחי הנגבי כראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), יוסי שלי בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה וכן את מינויו של מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס. הנגבי שימש בעבר כשר וכחבר כנסת אך נבחר במקום לא ריאלי בפריימריז האחרונים בליכוד.
בנוסף למינויים אלה, הממשלה תאשר היום מינויים של מנכ"לים במשרדי הממשלה השונים לאחר כניסתם של השרים החדשים. שר הפנים הבריאות הנכנס אריה דרעי, שנגד מינויו מתנהלות עתירות בבג"ץ, עתיד להביא לממשלה שני מינויים: עו"ד רונן פרץ לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים ומשה בר סימן טוב כמנכ"ל משרד הבריאות. פרץ שימש בעברו כמ"מ מנכ"ל משרד רה"מ תחת נתניהו ובר סימן טוב עתיד לחזור לתפקיד אותו מילא בעבר ובעיקר עם פרוץ מגפת הקורונה בישראל.
למשרד המשפטים מייעד השר יריב לוין את מינויו של איתמר דוננפלד כמנכ"ל המשרד. דוננפלד שימש בשנים האחרונות כיועצו של השר לוין והוא יהיה הראשון שישמש כמנכ"ל משרד המשפטים שאינו עורך דין וללא השכלה משפטית.
