accessibility-icon
share-icon
צילום: יונתן זינדל,פלאש 90
צילום: יונתן זינדל,פלאש 90

בדיקת עובדות לשמאל: הרפורמה של לוין תחזק את הדמוקרטיה

מילן עמר

מילן עמר

יב טבת ה'תשפג (05.01.23)

0

like

0

dislike

השקרים על הרפורמה המשפטית: מה קורה במדינות שונות בעולם ואיך במדינת ישראל נמצאים הרחק מאחור? כל האמת על הרפורמה של שר המשפטים הנכנס הצפויה לחזק את הדמוקרטיה וזאת למרות הסערה בשמאל


שר המשפטים לוין הציג אתמול את התכנית הממשלתית לרפורמות במערכת המשפט והשמאל כמרקחה, אז האם באמת זה סופה של הדמוקרטיה? ניכנס לפרטים. דבר ראשון – שינוי שיטת בחירת השופטים. בין השינויים – החלפה של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים בנציגי ציבור וקיום שימוע פומבי.

שיטת מינוי השופטים בישראל חריגה בכל קנה מידה עולמי. בארה"ב הנשיא ממנה את השופטים באישור של הקונגרס ובשימוע פומבי. בצרפת השופטים נבחרים על ידי הנשיא וראשי בתי המחוקקים. בגרמניה השופטים נבחרים בידי בתי המחוקקים ועוד ועוד.

קידוח לווייתן // צילום: נובל אנרג'י
maximize-image
images-count3+
בית המשפט העליון: פלאש 90

ממחקר שערך פורום קהלת עולה שאין מקבילה זהה למצב הישראלי ומתוך 36 מדינות הOECD למשל, רק בטורקיה וביוון נבחרי הציבור אינם שולטים במינוי השופטים

רק בישראל בית המשפט לא רק שהמציא לעצמו את החוקה וקבע את סמכויותיו לפסול חוקים, אלא שהוא גם ממנה את עצמו בעצמו. ההצעה של לוין בסך הכל תחזיר את האיזון ואם אפשר להוסיף גם שימוע ציבורי – מה טוב.

דבר שני: הגבלת פסילת החוקים על ידי בג"צ. לפי הרפורמה פסילת חוקית תתקיים רק בהרכב מלא של בית המשפט, וללא סמכות לפסילת חוקי יסוד.

maximize-image
images-count3+
בג"צ. צילום יונתן זינדל פלאש 90

אין אף מדינה מערבית שבה יש לבית משפט סמכות לפסול חוקי יסוד, ובחלק מהמדינות, כמו באנגליה למשל, גם אין להם סמכות לפסול חקיקה רגילה. במקומות בהם ישנה סמכות כזו היא מוגבלת למקרי קצה באמצעות התניות שונות. בארצות הברית למשל ניתן לפסול חוק רק בהרכב מלא של כל שופטי בית המשפט העליון.

בישראל לעומת זאת, די ברוב קטן ומקרי בהרכב שבושל על ידי הנהלת בתי המשפט כדי לפסול אפילו חוק שעבר ברוב מוחץ בכנסת.

maximize-image
images-count3+
בית המשפט העליון של ארצות הברית. צילום: שאטרסטוק

ולנקודה האחרונה: מתחם הסבירות. במדינות רבות ישנה עילה להתערב בהחלטות שלטוניות בגלל חוסר סבירות, אבל מדובר בדרך כלל במקרים של חוסר סבירות קיצוני מאוד – כמו שפקיד בעירייה יחליט לצבוע את כל המדרכות באדום לבן ולמנוע חניה מתושבים.

בבריטניה למשל החלטה "בלתי סבירה" צריכה להיות כל כך מופרכת "עד שאף אדם בר דעת שהשקיע מחשבה בשאלה הנידונה לא יכול היה להכריע כך".

אבל בישראל, תחת המהפכה השיפוטית של ברק, עילת הסבירות הפכה מילה נרדפת לחוסר הסכמה פוליטית: בשל טענות לאי סבירות למשל הורה בג"צ ב2018 לבטל החלטה של שר הביטחון דאז ליברמן שאסר על כניסה של פלסטינים עזתיים לישראל לטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי; ולפני חצי שנה הורה לבטל שלל החלטות הנוגעות לפליטים האוקראינים של השרה שקד.

מרואן ברגותי פלאש 90
maximize-image
images-count3+
נשיא העליון לשעבר אהרון ברק. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בשמאל מפחידים אותנו ששינויים במערכת המשפט יפגעו במעמדה של ישראל בעולם. אבל כששואלים מומחים בעלי שם עולמי, מסתבר שההיפך הוא הנכון. שם מופתעים מאוד לשמוע על כוחה הרב של מערכת המשפט הישראלית.

אז האם הרפורמות של לוין יפגעו בדמוקרטיה? התשובה היא לא. אולי, הן יצליחו להחזיר חלק מהאיזון.

עקבו אחרינו גם ב-Google News