בעת העתיקה הכינו סוכריות מדבש, מפירות ומפרחים (כן, כן). מתברר שבימי הביניים רק העשירים ביותר יכלו להרשות לעצמם לאכול סוכריות. באותה עת הסוכריות שימשו כתרופה לכאבי בטן ולכאבי גרון. בימים ההם, הסוכריות הכילו תבלינים כמו ציפורן, ג'ינג'ר, אניס וגרגירי ערער. או שהן הכילו שקדים, או צנוברים שהוטבלו בסוכר מומס.
סוכריות הן ממתק ולא אוכל. ועדיין, לפעמים בא לנו להתפנק על ממתק. לכן כיף לדעת שלאחרונה הגיעו לישראל סוכריות גומי שמכילות פרי בתוספת ויטמינים. הנה רשימת הרכיבים שעל אריזת הסוכריות בטעם תפוח: מחית תפוחים 25%, מיץ תות 12%, סוכר קנים, סוכר פירות (פרוקטוז), מייצב (פקטין), רכז מיץ גזר שחור, סיבי הדרים, מווסתי חומציות (E322, (E330, חומרי טעם טבעיים, ויטמינים (יוד, ביוטין, ויטמין B3, ויטמין E, ויטמין B12, בטא קרוטן, ויטמין B6, ויטמין B1). מה שאומר שהסוכריות די בריאות. עיון בטבלת הערכים התזונתיים שעל גבי אותה אריזה מלמד שכל מאה גרם של סוכריות, תורם לנו 77.2 גרם סוכרים, שזה הרבה יחסית לאוכל אבל לא יחסית לממתק. חוץ מזה, רוב הסוכר מגיע מהפירות, ולא מסוכר הקנים שתופס רק את המקום השלישי ברשימה.
רשימת הרכיבים שעל גבי הסוכריות הרגילות: סוכר, סירופ גלוקוז, מלטודקסטרין, חומצת לימון, עמילן, חומרי טעם וריח, חומרים מקרישים (E 414, E 418 ), מייצבים (E 1404), חומר מתחלב (E 473), חומרי הזגה (E 901, E905), חומרי הלחה, מווסתי חומציות ( ,E 293 E 330) וצבעי מאכל. אוי!!
בנרתיק של הטלית של אבא: כשהטלית יוצאת מנרתיקה לטובת עשרות הסוכריות שנזרקו בבית הכנסת ועוד כמה סוכריות מדוד הסוכריות, אתם בבעיה. כי אם תאכלו את הכל (גם אם זה ייקח לכם שבוע), תחלישו את מערכת החיסון ואת מערכת העיכול שלכם, ולא רק את השיניים. אם תמכרו אותם לטובת מעשי חסד, תחלישו את אלה שקנו. אם תתנו אותם לילדים שמאושפזים בבית חולים, תחלישו את הילדים החולים. ואם תזרקו אותם לפח, תזהמו את הסביבה. בעיה!
2+בחוג התורני או באמירת תהילים: מוזר שבכל החוגים לא מקבלים ממתקים ורק כשלומדים תורה, יוצאים עם "צ'ופר". זה נראה כאילו שהתורה לא מספיק מתוקה. מוזר!
על עוגת יום הולדת: נכון שהכי כיף זה עוגה מקושטת. אבל למה לאכול את הקישוטים, כשאפשר לקשט את העוגה בקישוטים צבעוניים מפלסטיק? כמו למשל קישוטי כדורגל, או קישוטי בלונים. תחשבו על זה!
מבאס שסוכריות עם ויטמינים ומינרלים שאמורות לחזק אותנו, מכילות גם סוכר שמחליש את מערכת החיסון.
מבאס שסוכריה ללא סוכר מכילה כתשע קלוריות שמקורן בממתיקים בשם איזומלט וסוכרלוז, שהם רב כהלים. אה, לא הבנתם מה כתוב כאן? גם הגוף שלכם לא הבין. לכן אם כבר אוכלים, אז אוכלים את הדבר האמיתי.
סוכריית טופי: עד שנת 1890 סוכריית הטופי הייתה בעלת צבע כהה, מרקם קשה וטעם של קרמל שרוף. באותה שנה באנגליה, משפחת מקינטוש שהייתה בעלת מפעל לייצור סוכריות, הוסיפה חמאה לתערובת וכך יצרה את מרקם סוכריית הטופי שמוכרת לנו היום.
סוכריות דובוני גומי: הומצאו בשנת 1922 בגרמניה, על ידי יצרן הממתקים בשם הנס ריגל.
סוכריות גומי: בשנות ה-80 של המאה הקודמת התחילו לייצר סוכריות גומי עם דמויות מסרטי וולט דיסני.
2+סוכריה קשה שנעוץ בה מקל: במאה ה 19 צ'רלס דיקנס וסופרים אחרים תיארו כך, בסיפוריהם, את הסוכריה שילדים אהבו ללקק ולנגוס.
סוכריה על מקל: בשנת 1908 אמריקאי בשם ג'ורג' סמית המציא את הגרסה המודרנית של סוכרייה על מקל וקרא לה על שם סוס המרוץ שלו, "לולי פופ". בשנת 1916 בעיר סאן פרנסיסקו שבמערב ארצות הברית, סמואל בורן פיתח מכונה אוטומטית שנועצת את המקלות בתוך הסוכריה.
