היועמ"ש לממשלה גלי בהרב-מיארה, הודיעה באופן רשמי לרה"מ נתניהו כי היא לא תגן בבג"צ על מינויו של דרעי לשר, ואישרה לו ייצוג נפרד. כפי שדווח אתמול, היא אמנם לא תגן על מינוי בשל עילת הסבירות, אך לא תתנגד לתיקון החוק על אף הקשיים שנוצרו סביבו.
4+כידוע, מינוי של אריה דרעי לתפקיד שר נתקל בקשיים עוד טרם הוקמה הממשלה, והיועמ"ש הבהירה כי על בג"צ לדון בשאלת הקלון וכפועל יוצא בסוגיית כשירותו של דרעי לכהן כשר. כדי לאפשר את מינוי בממשלה העבירה הקואליציה חקיקה המכונה "חוק דרעי", אך כעת המינוי עשוי להתבטל בבג"צ – חרף התיקון שהועבר בחוק יסוד הממשלה.
4+אתמול דווח כי היועמ"ש מתנגדת למינוי משום שאינו מצוי בתחום הסבירות, ולפיכך על בג"צ לפסול אותו. חוות דעתה של בהרב-מיארה לפסול את דרעי נעשית ע"פ הלכת דרעי-פנחסי, בה נקבע כי שאלת הכשירות לחודש ושאלת הסבירות לחוד, וכי אם גם השר דרעי כשיר לכהן בתפקידו על פי החוק, מחויב ראש הממשלה נתניהו לבחון את סבירות מינוי לשר ע"פ כללי המשפט המנהלי.
נציין כי היועמ"ש ביקשה את אישור הנשיאה אסתר חיות לדחות את תשובתה לעתירה למחר, ונענתה בחיוב. "תשובת היועמ"ש לממשלה תוגש עד מחר בשעה 13:00, העותרים המעוניינים בכך, רשאים להגיש עיקרי טיעון מטעמם עד מחר בשעה 18:00".
בתשובתו לבג"צ ציין דרעי כי ביטול המינוי שלו למשרד הבריאות ומשרד הפנים מהווים בשל עילת הסבירות "מהווה התערבות מרחיקת לכת בשיקול דעתו של ראש הממשלה". לדבריו, "בשום שלב לא התבקשתי להתחייב ולא התחייבתי לפרוש מהכנסת ומהחיים הפוליטיים לצמיתות".
נתניהו לבג"צ: "אין דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינוי של דרעי"
בתגובתו לעתירה, היטיב נתניהו להסביר מדוע לדעתו יש לאשר את מינוי של דרעי לשר. לדבריו, "כידוע, החל משנת 2019 אנו מצויים בתקופה של חוסר יציבות שלטונית, במהלכה התקיימו 5 מערכות בחירות בתוך ארבע שנים. בנסיבות חסרות תקדים אלה, השיקול המרכזי שצריך להנחות את ראש הממשלה הוא השבת היציבות השלטונית, ובנסיבות העניין, אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של מנהיג סיעת ש"ס הרב דרעי כשר".
נתניהו הזכיר לביהמ"ש את שיטתו בנוגע למשקל שיש ליתן לשיקולים פוליטיים כאלו ואחרים. "בהקשר זה נציין כי בית משפט נכבד זה קבע זה מכבר כי שקילת שיקולים ציבוריים ופוליטיים בעת מינוי שר הוא שיקול לגיטימי שיש ליתן לו משקל רב בהפעלת שיקול הדעת".
4+עוד הוסיף נתניהו כי "סיעת ש"ס היא הסיעה השנייה בגודלה בקואליציה. כארבע מאות אלף בוחרים תמכו בסיעת ש"ס בבחירות האחרונות, שהתקיימו אך לפני כחודשיים מתוך תמיכה במנהיגותו של הרב דרעי ומתוך רצון שישמש כשר. למעלה מ 3.2 מיליון בוחרים תמכו במפלגות הקואליציה מתוך ידיעה ברורה שהן יקימו קואליציה כגוש אחד והרב דרעי ישמש כשר בממשלה".
לדבריו, "התעלמות מהרצון הברור של הבוחרים האמורים תהווה התנהגות בלתי סבירה בעליל. האם יעלה על הדעת שסבירות בעיני העותרים או גורמים אחרים, מכובדים ככל שיהיו, תוכל לבוא במקום מה שנראה סביר בעניני למעלה מ – 3.2 מיליון בוחרים ובעיני למעלה מחצי העם?!
"לעניין זה נפנה למשקל שניתן לבחירת הציבור במועמד לתפקיד כחבר בממשלה לאחר הרשעתו כפי שזה נקבע בהלכות בית משפט נכבד זה " … דומה שיש ליתן משקל מסוים לעובדה כי בזמן שחלף מאז הורשע הנגבי הוא נבחר שוב לכנסת על-ידי הציבור". דברים אלה, יפים לענייננו".
4+נתניהו הוסיף: "כבוד נשיא המדינה הטיל על ראש הממשלה את התפקיד להרכיב את הממשלה לאחר ששמע את המלצות הסיעות השונות. בשיטת הממשל שלנו, כפי שנשיא המדינה מתחשב בעמדת הסיעות כך ראש הממשלה אמור להתחשב ברצון הסיעות השונות בדרך להרכבת הממשלה".
רה"מ ציין סיבה נוספת בגינה יש לאשר את מינויו של דרעי. "השר אריה דרעי הוא השר הוותיק בממשלה, שכיהן עוד בזמן ממשלת רבין. הוא בעל ניסיון רב כשר במשרד הפנים, במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, במשרד הכלכלה ובמשרד לענייני דתות. ראש הממשלה רואה בו עוגן של ניסיון, חכמה ואחריות וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הבטחוני בממשלתו, שם יוכל להשפיע מניסיונו וכישוריו הרבים.
"אם לא די באמור, הרי שלא ניתן להתעלם מהעובדה, שאם ש"ס הייתה מסכימה להקים ממשלה עם סיעות האופוזיציה, סביר להניח שהן היו ממהרות להקים ממשלה כאשר השר דרעי היה מכהן בתפקידים לא פחות בכירים. הערכה זו משליכה אף היא על כך שמדובר בהחלטה סבירה".
היועמ"ש לכנסת: "יש לדחות את העתירות בעניין החוק"
היועמ"ש לכנסת עו"ד שגית אפק, הביעה את עמדתה באשר לעתירות שהגישו ארגוני השמאל נגד מינויו של אריה דרעי לשר בממשלה הנוכחית. "עמדתה המסורתית של הכנסת היא שאין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הכנסת ערה לכך שבית המשפט אימץ את דוקטרינת "השימוש לרעה בסמכות המכוננת", אך לעמדתה הרחבת יישומה ביחס לחקיקת קבע תחייב דיון מורכב בשאלות הנוגעות לתוכן החקיקה ומניעי המחוקק, באופן שמרחיב משמעותית את שיקול הדעת השיפוטי, וחורג מהבסיס העיוני של הדוקטרינה.
"בחינה מהותית של הסוגייה מעלה שהכנסת לא עשתה "שימוש לרעה" בסמכותה המכוננת. בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה – התיקון צולח את "שלב הזיהוי" ולכן אין צורך לבחון את "הצידוק" לקביעת ההסדר במסגרת חוק יסוד: התיקון קבוע ויחול באופן כללי על כל מינוי של שר בעתיד, ולא רק על שרים המתמנים לממשלה ה-37 ועניינו בתחום הנוגע באופן מובהק לחקיקת יסוד.
4+"לעמדת הכנסת אין בכך שעניינו של חה"כ דרעי עמד ברקע התיקון, ושמדובר בחקיקה משטרית שלא מאחורי "מסך בערות" כדי להוביל למסקנה שהתיקון אינו עומד במבחן הכלליות. שכן, העובדה שמקרה פרטי היווה תמריץ לחקיקה אינה הופכת חוק כללי, לחוק "פרסונלי".
"וממילא, אין מקום לבחינת כוונות המכונן וטיב שיקוליו בעת בחינת כלליותה של הנורמה החוקתית. כמו כן, אין בתחולתו המיידית של תיקון חוק היסוד על הכנסת שכוננה אותו כדי לשנות מסקנה זו ולהצביע על "שימוש לרעה" בסמכות המכוננת".
