שינוי אקלימי זה פוגע במרקם החיים העדין המתקיים בים התיכון, הן בתי הגידול והן שמורות טבע ימיות. שינוי אקלים מוביל לבצורות ארוכות ביבשה לסערות קשות בים, לעליית טמפ' הים התיכון וגם להמסת קרחונים ושלגים בהרים ובקטבים.
העובדה שים התיכון מצוי בסכנה היא חמורה לכשעצמה, היא הופכת לאקוטית לנוכח העובדה שלים יש חלק חשוב בשמירה על ייצוב האקלים. בעולם עוסקים כיום לא מעט מדענים בשאלות כיצד לעצור, לאזן ולווסת את שינויי האקלים התכופים. אך אנו במאמר זה נעסוק בסוגייה: השפעתו השלילית של שינוי אקלים על הים התיכון.
הטמפרטורות עולות ואיתן גם הסכנה
בעקבות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, מזרח הים התיכון מושפע מהתחממות מואצת של טמפ המים. בעשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה בשלוש מעלות לערך. שינוי אקלימי שיש לו כאמור השפעה ישירה על הים משפיע על יונקים ימיים ודגים רבים אחרים זהו אזור המחייה הטבעי שלהם. נוסף לכך שינוי אקלים משפיע על ריבוי מינים פולשים בים התיכון כמו אצות גורמות למלחמה על מקורות המזון מול המינים המקומיים.
לחצים אקולוגיים מבית ומחוץ
משפיע על גובה הטמפרטורה של המים וגם על האופן שבו מערכת אקולוגית בים מסוגלת להתמודד עם לחצים אקולוגיים מבית ומחוץ. הים התיכון נתון ללחצים מקומיים ולחצים גלובליים ועל חלקם בהחלט יש לנו שליטה. לחצים מקומיים נחשבים לפעולות הנשלטות בידי האדם, דוגמת דיג מוגבר, זיהום מי הים, פעילות הנערכת ברמת התשתית הימית וכן ההרס של בתי גידול טבעיים. כשהמעטפת המקומית נתונה בסכנה, הים התיכון הופך לפחות עמיד בפני הלחצים הגלובליים אותם הזכרנו לעיל, מינים זרים עלולים להגיע לא רק בגלל השינוי האקלימי אלא בגלל מעשי האדם. הפתרון לכך הוא הקמת שמורות ימיות, שתפקידן הוא להגן על המערכת מפני לחצים גלובליים.
נטרול הפחמן הדו חמצני מואט
כחלק מהתהליך הביולוגי הטבעי שלנו, אנו פולטים פחמן דו חמצני. ככל שחולפות השנים כך גדל קצב פליטת הפחמן הדו חמצני על ידי האדם. פליטת פחמן לאטמוספירה מאיץ את קצב ההתחממות הגלובלית וגורם, בין השאר, לשינויי אקלים. האיזון שבטבע הוא זה המסייע לנטרול ההשפעות המזיקות הללו. רבע מכמות הפחמן הנפלטת לאוויר, נקלטת חזרה בים. המערכת המופלאה הזו עובדת בשני אופנים ומייעלת את הפסולת שלנו, כך שכעת היא חלק בלתי נפרד ממנגנון החיים של הים ושל בעלי החיים שבו. הדרך הראשונה שבה הדבר מתרחש היא באמצעות ביצוע פוטוסינתזה על ידי אצות קטנטנות. האצות הופכות את הפחמן הדו חמצני לסוכר וכעת הוא חלק ממארג המזון הימי שלהן, בד בבד עם פליטת חמצן הנחוץ לבני האדם לפעולת הנשימה. לדרך השנייה בה הפחמן הדו חמצני מנוטרל אחראים חלזונות ואלמוגים. יצורים אלה קולטים פחמן דו חמצני ממי הים והופכים אותו לגיר שממנו בנוי השלד שלהם העונה לשם: "שלד גירני".
התהליכים המופלאים הללו עוזרים לנטרל כמויות אדירות של פחמן דו חמצני המזיק לאנושות ולסביבה. כשהם מתרחשים, התהליכים האלו מפנים 'שטחים' חדשים בים וכך התהליך מתחיל מחדש והים כשיר לקלוט כמות נוספת של פחמן דו חמצני משכבת האטמוספירה. אם לא נשמור על הטבע, האיזון יופר ומערכות האקולוגיות שנמצא במאזן עדין יכולים לקרוס.
פעילות דייג הרסנית
בים התיכון משגשגים יונקים ימיים רבים, המהווים מקור לפעילות דייג מוגברת. ככל שהדייג מתגבר באזור, כך גדלה ההשפעה השליליות על שמירתה ויעילותה של השמורה הימית. גם אם שמורה ימית מסוימת אכן מוקמת ומתפקדת כהלכה, ברגע שפעילות הדייג סביבה מרובה, הדבר גורם לפגיעה במרקם החיים העדין והטבעי המתקיים בתוכה. טבעת החנק הזו גורמת למארג המזון להיפגע, כך דגים לא מוצאים מזון וחלק מהמינים יכולים להיכחד.
