אין ספק שהשנה החולפת הייתה רוויה בתהפוכות כלכליות. המציאות הזו מזכירה תקופות אחרות של עליית האינפלציה, כמו משבר הסאב-פריים בארצות הברית ב-2008, משבר הדוט קום בשנת 2000 ומשברים נוספים לאורך ההיסטוריה שהשפיעו בסופו של דבר על כל כלכלות העולם.
מעבר להעלאת הריבית על ידי הבנקים המרכזיים בעולם והתייקרות מחירי מוצרי הצריכה, מורגשת נסיקה תלולה במחירי הדיור בישראל, שסיים השנה התייקרות בשיעור של יותר מ-20%, לצד האטה כללית בתחרות במשק. בצל השינויים האלה, קשה לעסקים רבים לתכנן את שנת 2023 שטומנת בחובה קשיים פיננסיים ברורים.
9+המקורות של המשבר הפיננסי הנוכחי חוזרים לאירועים שהתרחשו לפני יותר משלוש שנים, סמוך להתפרצות מגפת הקורונה, לצד משברים אקטואליים יותר כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה שפרצה בתחילת השנה והובילה למשבר חמור באספקת האנרגיה לאירופה ולמדינות המערב – אבל מדובר רק בקצה הקרחון.
אם כך, מה היו נקודות המשבר ב-2022 שגרמו לכך ש-2023 תהיה כל כך מורכבת, ומה צפוי לנו בשנה הקרובה? שאלנו את מומחי הכלכלה – וחזרנו עם תשובות.
העלאות מיסים וריבית משתוללת
כדי להבין טוב יותר את ההתפרצות האינפלציונית (בשיעור של בין 8-5%) וההאטה החריפה של הפעילות הכלכלית שחלה בישראל, צריך ראשית להרים את הראש מכלכלת המיקרו, ולהביט על המגמות העולמיות. "ברקע להתפרצות האינפלציונית יש שילוב של כמה גורמים", מסביר פרופ' ירון זליכה ראש בית הספר לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו. "הגורם הראשון הוא עליית מחירי הסחורות וחומרי הגלם בעולם כפועל יוצא מסיום משבר הקורונה, והמלחמה באוקראינה. אבל זהו רק הטריגר, הגפרור שהחל את השריפה".
9+"הגורם השני", טוען פרופ' זליכה, "הוא התגובה השגויה של המדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת". על פי פרופ' זליכה, העלאת המיסים והעלאת המחירים בפיקוח הממשלתי היו שגיאות כבדות שעלו לאזרח הישראלי הרבה מאוד כסף ב-2022. "כל מס הוצדק בתירוץ אחר, שיכול היה להיות לגיטימי בעתות שגרה, אך היה חסר אחריות על רקע של התפרצות אינפלציונית", אומר הכלכלן הבכיר. "רק כדי להזכיר – העלו מס על כלים חד פעמיים, מס על משקאות, מס על חומרי גלם הכרוכים בייצור החשמל, ארנונה, תחבורה ציבורית – ולצד זאת לא עדכנו את מדרגות מס ההכנסה לעליות המחירים באופן השקול לעליית המס".
דוגמה ברורה ומובהקת להערכה שגויה של הממשלה באשר לתועלת של העלאת מיסים על מוצרי צריכה בסיסיים, היא ההעלאה של המס על המשקאות הממותקים לגובה של 40%. "הממשלה התכוונה כביכול, כך היא טענה, שהעלאת המס תצמצם משמעותית את צריכת המשקאות הממותקים", מסביר פרופ' זליכה, "ולכן מצד אחד הכנסותיה יגדלו עקב המס, אך מצד שני הכנסותיה במע"מ יקטנו עקב הקיטון בביקוש. בפועל, זה לא קרה, הביקוש כמעט ולא קטן, והכנסות הממשלה מהמס הזה הגיעו למיליארד שקלים".
9+בשורה התחתונה, עליית המס על המשקאות הממותקים גרמה לעלייה במחירם בשיעור של 70% על ידי היבואנים והיצרנים המקומיים, בזמן ששיעור המס מערכם גבוה במיוחד. "היבואנים והמונופולים ניצלו את עליית המס כדי להעלות מאוד את המחיר", טוען עוד פרופ' זליכה, "וסך הנזק לציבור נאמד בשווי של כ-2 מיליארד שקלים".
בנוסף, מסביר פרופ' זליכה, הממשלה אישרה ליצרני מוצרי החלב המונופוליסטיים כמו תנובה, שטראוס ואחרות, להעלות את מחירי החלב המפוקחים, ובכך הכשירה את העלאות מחירי כלל המוצרים בשיעורים ניכרים. "אולי מחירי חומרי הגלם התייקרו, אבל הרווחיות שלהם היא מופרזת, ועל פי חוק על הממשלה מחויבת לקנוס את הרשויות האלה, מה שבפועל לא קרה", אומר עוד פרופ' זליכה.
9+גם פרופ' שלמה מעוז, דירקטור ופרשן כלכלי בכיר, טוען כי העלאת הריבית היא נקודה קריטית מאוד שהשפיעה על המצב הכלכלי של 2022 – ותקרין גם על השנה הבאה. "בגלל התחזקות השקל שנובע מהתוצר הרב של תעשיית ההייטק בישראל, הייצוא של סחורות יורד, ומה ש'מחזיק' את המשק הישראלי הוא עדיין העודף בחשבון השוטף, שמכיל כ-4.3% מהרבע השלישי של 2022. הדבר נובע בעיקר מייצוא של שירותים שממשיך לעלות, עם כניסתם מחדש של השירותים העסקיים, ומוערך בשווי של כ-1.7 מיליארד דולר ביום", מסביר פרופ' מעוז. "העודף הזה בחשבון השוטף, למרות הירידה בייצוא סחורות, יביא להמשך חוזקו של השקל".
על פי הנתונים האלה, פרופ' מעוז משגר מסר מרגיע בקשר לגידול באינפלציה, למרות הגידול הצפוי בריבית: "לאחר גל עליות המחירים הנוכחי, שנבע מלחצים שהתהוו החל מהרבע השלישי של 2022, אנחנו דווקא נראה שהאינפלציה תרד בשיעור חד במהלך 2023".
9+פרופ' מעוז ופרופ' זליכה מסכימים על דבר מרכזי: היעדר שלטון מתפקד ורגולציה רציפה בשנים האחרונות, ובייחוד בסמוך ליציאה ממשבר הקורונה, אפשרו למונופולים וליבואנים הבלעדיים להמשיך להעלות מחירים בקצב מסחרר. הכלכלנים הבכירים מסכימים כי מדובר ב"ניצול ציני של המצב" על גבם של האזרחים, שממשיכים לשאת בנטל מיסים עבור שירותים ממשלתיים – שלא חוזר אליהם בתמורה בצורת רגולציה יציבה שתמתן את גל ההתייקרויות במשק.
אור בקצה מנהרת הדיור?
הנקודה העיקרית שמדאיגה מיליוני ישראלים היא ללא ספק עליית המחירים המטאורית בתחום הדיור, שחצתה את רף ה-20% בשנה האחרונה – והיד עוד נטויה. בניסיון להתמודד (או לא להתמודד) עם המציאות הזו, הממשלה לא מיהרה להעלות את שיעור הריבית, כפי שנעשה בשאר מדינות המערב.
על פי פרופ' זליכה, מדובר בשגיאה חמורה: "האיחור הזה גרם, בסופו של דבר, ליצירת שיעורי ריבית ריאלית שליליים. השילוב בין ריבית ריאלית שלילית לעליית נטל המיסים יצרה תבערה בשוק הדיור". בדומה למשבר הסאב-פריים בארה"ב לפני כ-15 שנים, שבו נסקו מחירי הנדל"ן ברחבי העולם בשיעור חד, גם המשבר הנוכחי נובע, על פי פרופ' זליכה, מהדפסת כסף בריבית נמוכה מדי לאורך תקופה ארוכה מדי.
9+אבל יש הבדל גדול בין שני המשברים, כך הוא מסביר: "בעוד שעודפי הכספים עד 2008 נותבו לתחום הנדל"ן בארה"ב בכלל, ולניירות ערך שמהווים נגזרים פיננסיים של נדל"ן בפרט, הרי שבשנים האחרונות במהלך משבר הקורונה, נותבו הכספים העודפים לשוק באופן כללי, וממנו יצרו גידול לא פרופורציונלי בין כמות הכסף לבין כמות המוצרים והשירותים, והתוצאה – אינפלציה".
"בסאב-פריים לא הייתה אינפלציה", ממשיך פרופ' זליכה, "ועכשיו יש גם בועה בשוק הנדל"ן – וגם אינפלציה. יתר על כן, כמות הכסף העודפת במשבר הנוכחי היא הרבה יותר גדולה מכמות הכסף הגדולה שהייתה במשבר הסאב-פריים". לשם השוואה, בשנת 2007 מחירי הדיור בישראל היו נמוכים יותר מהמערב, ומחיר של דירה אחת ממוצעת למשפחה ירדה לשווי של רק 80 משכורות – סכום שנשמע כמעט בדיוני לזוגות הצעירים בישראל בעשור האחרון.
"רמת המחירים הממוצעת בישראל כיום יקרה ב-30-35% מארה"ב, ומחירי הדיור הגיעו ל-160 משכורות", אומר עוד פרופ' זליכה. "כלומר, בניגוד לסאב-פריים, אנחנו מקבלים את המשבר הזה עם כלכלה הרבה יותר חלשה, שיש בה משבר דיור חריף (שלא היה ב-2007)".
9+אבל האם יכול להיות שדווקא בגלל הקושי הרב בגיוס האמצעים למימון רכישת דירה שמורגש בימינו, תחול הקלה מסוימת בקרוב? פרופ' מעוז מנתח את המציאות קצת אחרת, ולדבריו יש אור מסוים בקצה מנהרת משבר הנדל"ן: "אם נמשיך במגמה הזו אנחנו נראה ירידה במחירי הדירות ב-2023. ניצנים לירידה הזו אפשר לראות כבר ברבעונים האחרונים של 2022".
ההסבר לכך, לדבריו, נובע בירידה בביקוש בעקבות מחירו הגבוה של הכסף והעלייה במדד תשומות הבנייה. "חברות ממונפות בענף הבנייה יצטרכו לחפש מקורות מימון או להכניס שותפים", טוען פרופ' מעוז, "וכמובן שזוגות צעירים יתקשו לשמור על רמת החיים בגלל העלייה בעלות החזר המשכנתא ופיחות ביתרת הכסף שנשאר למזון ושירותים. זה יוביל לירידה בביקוש לנדל"ן בכלל, ולדירות גדולות במרכז (גוש דן) בפרט".
9+"הירידה בביקוש לצד העלייה בריבית ותחילתה של הפעלת הרכבת הקלה, תביא בירידה בלחץ הביקוש לקניית נדל"ן בתל אביב בעיקר, כי אנשים יוכלו לגור בערי המעגל הראשון, ולבנות שם דירות גדולות, כי ההוצאות היומיומיות שלהם יהיו יותר זולות", מוסיף פרופ' מעוז. "זאת אומרת, כבר אין צורך מיוחד לגור בתל אביב – אפשר לגור גם בבת ים, בפתח תקווה, באר יעקב ועוד. הדבר הזה צפוי להרגיע את הלחץ מהמשך עליית המחירים בעיר הגדולה, וכך גם בכל הארץ –בשיעור של כ-1% במהלך 2023, אולי יותר".
"אם הממשלה החדשה מתכוונת לבנות יותר בתים ביהודה ושומרון, זה גם יפחית את הלחצים על מחירי הדירות במרכז הארץ", על פי פרופ' מעוז. "מערכת התחבורה תצטרך לעבור שיפור נדרש במחשוב של רכבת ישראל. שרת התחבורה החדשה תצטרך לפעול כדי לייעל את כמות הנשואה של הרכבת, שתגדל לממדים אדירים. זה אומר שצריך להפחית את כמות השיבושים במערך הרכבות, ולשים דגש חשוב על הסנכרון בין כלי התחבורה".
מה על הממשלה החדשה לעשות?
ממשלת ישראל ה-37 כבר הושבעה, והתיקים המשמעותיים כבר חולקו לשרים. כדי לחלץ את האזרחים מהמצב הכלכלי הבעייתי, הכלכלנים הבכירים ממליצים על כמה צעדים חשובים וקריטיים. "אם הממשלה החדשה תבצע תשלומי העברה – כלומר, תשלומים לאנשים שמקבלים כסף ללא תמורה (כסף שאין בגינו פעילות כלכלית כמו קצבאות ביטוח לאומי, משכורת לתלמידי ישיבות וכדומה), הדבר יגביר את ההאטה הכלכלית", טוען פרופ' מעוז. לדבריו, אפשר לעשות שימוש בכסף להכשרות מקצועיות שיעודדו אנשים לצאת לשוק העבודה ובכך להקטין את הנזקקות לתמיכה בקצבאות.
9+כמו כן, על פי פרופ' מעוז, העלייה בשכר עובדי ההוראה תביא לגל אדיר של ביקושים להעלאות שכר בסקטור הציבורי. "הציבור קורא אינפלציה גבוהה בעתיד, וירצה להעלות את השכר. זה יגרום ללחצים אינפלציוניים בשנה הבאה, לצד עליות השכר בניגוד לאינפלציה שהייתה בחומרי הגלם והסחורות ב-2022". לדבריו, הסכנה של אינפלציה מול עלייה בעלויות שכר היא יותר גבוהה.
פרופ' זליכה טוען כי שנת 2023 הולכת להיות יותר קשה: "אני לא מקנא בממשלה החדשה", הוא אומר. "מלוא המשא של הריבית הגבוה יבוא לידי ביטוי בשנה הבאה. הממשלה החדשה מקבלת ירושה כלכלית לא פשוטה, אבל, היא צריכה להבין בראש ובראשונה שהיא גם יורשת מדיניות כלכלית שגויה, שצריכה להשתנות".
9+לסיכום, הכלכלן הבכיר מעניק עצה חשובה לבעלי העסקים ולמשקי הבית לקראת השנה הבאה: "עם ישראל סופג את המיסים, האינפלציה, עליית מחירי הדיור, החשמל, הדלק, המים וצמצום צינורות האשראי לצד התייקרות הריבית. זו העת להתכווצות – גם לעסקים וגם למשפחות, להבין טוב מהי כל הוצאה, על מה אפשר לוותר, מה אפשר לקנות בזול, מה אנחנו רוכשים מתוך אינרציה ובלי שבדקנו מחירים אחרים, או אם זו הוצאה חיונית שאפשר לדחות. נקודה נוספת – לסרוק היטב את מפת הנכסים שלנו, ולהתייעץ עם אנשי מקצוע איך מפחיתים סיכונים, איך מתאימים את מפת הנכסים שלנו לתמונת הסיכונים הנוכחית שעלתה מאוד".
