ניצחנו הבלתי מעורר של גוש הימין שינה את הטון האלים של יניב וחמתו הפוליטית שהופנתה למעלה מעשור נגד בנימין נתניהו, נגד המחנה ממנו הוא מגיע. איש השמאל שקידם הפגנות והפגין בעצמו, תחילה נגד מנדלבליט ולימים גם נגד נתניהו, האיש שקרא לכולם לצאת לגשרים, האיש שטבע את המונח שלושה כתבי אישום (במקום כתב אישום אחד ושלושה סעיפים) ואת מטבע הלשון המפוקפק "בלפור" במקום מעון ראש הממשלה.
האיש שהכתיר את יאיר לפיד כראש הממשלה הבאה, שעה שמחנה שלם עוד חשב שנפתלי בנט יחוזר לזרועותיו, היה לא אחר מאלדד יניב. כל אירוע גדול, שתרם לסחרחורת הפוליטית של סבבי הבחירות האחרונים שערערו את היציבות השלטונית, טביעת האצבע של יניב הייתה שם, מטפורית כמובן.

אז קצת היסטוריה לגביו, ידו של יניב, תמיד הייתה שקועה בצדדים הפחות אקזוטיים של הפוליטיקה, והוא אף הודה בעצמו שחלק מהדברים שעשה במו ידיו, בעתיד עוד יתרגמו לדבר עברה שתרשיע אנשים בפלילים. לצד אמרתו זאת, תמיד הביע את רצונו לנקות את הפוליטיקה מהשחיתות המובנת בה, הוא פרסם מנשר בשם ה"שמאל הלאומי" וניסה להתמודד לכנסת מעצם היותו חושף שחיתויות. הציבור לא קנה את ניקיון הכפיים שלו וכנראה שזכר לו את מעורבותו בחקירות עמותות הקש של אהוד ברק, והשאיר אותו מחוץ לכנסת ה-19.
מה הוביל למהפך ברטוריקה של יניב, איש שמאל מובהק שקולו בבחירות האחרונות ניתן למפלגת מרצ, ז"ל, הפך בין לילה מהמתנגד הגדול של בנימין נתניהו ל"מאמי הלאומי" של פיד ימין בטוויטר? אין תשובה ברורה אך ניתן רק להסיק שיניב מצידו, כנראה מזהה באיזה צד מרוחה החמאה ופועל כדי לקדם את תפיסת עולמו אליה הוא נאמן, הפעם מתוך המגרש של יריבו הפוליטי.
ברור שהוא נהנה מתשומת הלב, הראיונות באולפנים, והחיבוק הימני, אך בניגוד לאנשי שמאל שעברו לימין כגון עירית לינור, גדי טאוב וסמדר שמואלי למשל, יניב נותר איתן בעמדותיו, מטרתו היא לא לחזק את גוש הימין אלא להלך בין הטיפות ולייצר תשתית מחשבתית של המחנה לקבל לזרועותיו את בני גנץ ומפלגתו לקואליציה.
במילים אחרות, ביטול כל רפורמה אפשרית בהתאם לתפיסת עולם ימנית, שימור כוחה של מערכת המשפט וחיזוק הפוליטיזציה של המערכת הצבאית. לצד ניסיון לכרסם בכוחה של הממשלה שרוקמת עור וגידים בימים אלה, ייתכן שיניב לא שחרר את האספירציות הפוליטיות שלו והוא מחפש את אהדת דעת הקהל, הימין הרך יותר הליברלי יותר, או הימין הממלכתי כאשר עיניו נשואות לבחירות לכנסת ה-26 שאלה כמובן בוחרים פוטנציאלים.

אז לכל התוהים או המחבקים למיניהם, יניב לא עבר צד ועבודתו לא משרתת את הימין. האם התנהלותו של יניב היא ההתנצלות על כך שהיה חלק ממערכת שלמה שניסתה להכתיב לימין מי יהיה מנהיגה, מערכת שהובילה לחמשה סבבי בחירות, בזבזה עשרות מיליארדי שקלים מכספי המיסים ופגעה בהליך הדמוקרטי?
הרמב"ם אמר אסור לאדם להיות אכזרי ולא להתפייס, אל מול בקשת סליחה אמיתית, כלומר אין יהודי יותר מלמחול לבקשת סליחה כנה, אך במקרה אלדד יניב, ביקורת כלפי המחנה שלו אינה משתכללת לבקשת מחילה אמיתית, ולכן בכל הנוגע להתנהלותו האישית הוא לא מודה ולא עוזב, ולכן לא ירוחם.
