כבר שנים טובות, בהן הטמפרטורות בחודש דצמבר גבוהות בממוצע משנים קודמות. בנוסף לטמפרטורות, הגשמים מועטים וישנה תחושה אוויר, שאנחנו עדיין תקועים בין עונת הקיץ לסתיו.
שינויי האקלים הזה, גורם לחורף מאוחר וגם קצר, לטמפרטורות חמימות ומזג אויר נח מצד אחד, אך מצד שני גם להמון בעיות סביבתיות כמו בצורת, ירידה במפלס הכנרת, אטמוספירה נמוכה ועוד.
בישראל בעבר, כבר נרשמו שיאים היסטוריים של יובש וחום ודבר זה השפיע על החקלאות, משק המים, שריפות, טמפרטורות גבוהות. לפי תחזית, הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס.
3+מיקומה של ישראל במזרח התיכון, הופך אותה לאזור רגיש מאוד לשינויי אקלים. הטמפרטורות בו עולות בקצב גבוה פי שתיים לפחות, ביחס לממוצע העולמי. שני שליש משטחה של מדינת ישראל הוא מדבר, ולכן הרגישות שלה לשינויי אקלים גבוהה יותר.
לפי מדעני האקלים, עד שנת 2100 צפוי כי הטמפרטורות הממוצעות בחודש יולי בישראל תהיה כ-40 מעלות, טמפרטורה שהיום מאפיינת את מדבר סהרה שבמרוקו. כמו כן, צפויה החמרת בצורת בישראל, בגלל תזוזת משקעים לכיוון צפון, והגברת האידוי בגלל החום, מה שיכול להביא לכך שכל ישראל תהפוך למדבר.
באופן כללי, קשה להבין את ההשלכות החברתיות, הכלכליות והמערכתיות של שינויי אקלים, ובמיוחד קשה לדעת מה עלולות להיות ההשלכות על ישראל.
אז למה זה בעצם קורה?
נתחיל מהתחממות הגלובלית. בעשורים האחרונים הטמפרטורה הגלובלית עולה משמעותית, אך איננה משפיעה על כל האזורים בעולם, כמו למשל באירופה שסובלים כעת מגל קור רציני ואנחנו רחוקים משם שנות אור. שינויי האקלים בישראל, נוגעים בעיקר להשפעת ההתחממות העולמית על מדינת ישראל והם חלק משינוי האקלים במזרח התיכון ובעולם.
הגורמים להתחממות העולמית, לפי דעתה של רוב הקהילה המדעית הם פעילויות אנושיות, בעיקר פליטה של גזי חממה, אשר גורמת להתחזקות אפקט החממה. אין גוף מדעי בעל עמדה לאומית או בין לאומית החולק על דעה זו. שינויי האקלים קשורים לכל הבעיות הסביבתיות המשמעותיות, כי הן כולן, מגבירים את פליטות גזי החממה: זיהום אוויר, כריתת יערות, פלסטיק חד פעמי, תלות ברכב הפרטי וכדומה.
3+ההשפעות של ישראל על שינויי האקלים, לפחות באופן ישיר, הן קטנות ביחס לשאר המדינות בעולם. פליטת גזי חממה מצד ישראל מהווה כ-0.2% מהפליטות העולמית. לעומת זאת, טביעת הרגל הפחמנית לנפש בישראל גבוהה יותר יחסית לעולם.
טביעת רגל פחמנית היא למעשה, סך הפליטות של גזי חממה התורמים להתחממות הגלובלית (דרך פליטה ישירה או דרך שימושי קרקע). גזי חממה נפלטים במהלך שימוש בדלק, בזמן ייצור חשמל, בירוא יערות, וכן בייצור ובצריכה של מזון, חומרי גלם, עץ, בתים, כבישים ומוצרים ושירותים נוספים.
השפעות ההתחממות העולמית הן רבות וחלקן הרסניות. הן כוללות המסת קרחונים ושלגים, פגיעה בחקלאות, אירועי מזג אוויר קיצוני כמו הוריקנים, גלי חום, עליית מפלס פני הים, התגברות הבצורות ומדבור, פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד.
אואזיס? בקצב השינויים הללו, ישראל הולכת להפוך לנווה מדבר בקרוב
ישראל היא מדינה יחסית רגישה לשינויי האקלים. היא נמצאת על גבול אזור האקלים המדברי חצי ממנה הוא מדבר, כלומר עלייה בטמפרטורה וירידה בכמות המים, יכול להפוך אותה למדבר. זה בדיוק מה שקורה ככל שהטמפרטורה העולמית עולה ולכן היא צריכה לפעול בכל הכוח כדי לפתור את משבר האקלים.
אז מה הפתרונות?
אז בואו נתחיל בלהתפלל חזק לגשם רצוף, ברקים ולמערכת חורף סוערת ואמיתית שתמנע שנת בצורת, תסחוף את הווירוסים שרובנו חולים בהם כעת, ולמעשה תיתן את הסימן לכך שהחורף סופסוף התחיל ונוכל סופסוף לאחסן את בגדי הקיץ בבוידעם בצורה רשמית.
ועכשיו ברצינות, ישראל היא מדינה אשר פולטת פחות מחצי אחוז מהפליטות העולמיות. לעומת זאת יש לה השפעה רבה על מדינות כמו ארצות הברית ועל מדינות רבות נוספות. היא יכולה להשפיע על המדינות האלה כדי שיצמצמו פליטות.
בנוסף, ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם. מצד אחד האוכלוסייה שלה גדלה במהירות, מצד שני עקב שינויי האקלים, המדבר מצמצם את השטחים הירוקים שלו. העלייה בטמפרטורה מחייבת נקיטת צעדים כדי לספק אקלים סבירים ברחובות ועצים יכולים להוריד את הטמפרטורה בעשרות מעלות!
3+הדבר מחייב שמירה על השטחים הירוקים שקיימים מחוץ לערים וגם על אלה שבתוך ערים שבימנו יורדים עוד ועוד לטובת בנייה חדשה מה שגרם לפגיעה מרובה יותר בשנים האחרונות בשטחים אלו. הסיבה לכך, היא רצון בבנייה מוגברת בגלל מחסור בדירות כבישים, חניות, כלכלה, הפיכת החצרות למשטחי בטון ולעיתים קרובות גם למטרות חניה וגינון אינטנסיבי.
הפעולה השנייה ההכרחית לשנים הקרובות היא, כנראה הצעד המשמעותי ביותר בנושא: התנתקות מהרכב הפרטי. אנו מקווים ומצפים שהרכבת הקלה שצפויה לעבור במרכז גוש דן, שתאריך הפתיחה שלה נדחה שוב, תסייע בנושא הנ"ל, בנוסף למסלולי הכבישים המהירים שמיועדים עבור שלושה נוסעים ומעלה.
חוץ מהכבישים הרבים שנסללים, כאשר יש יותר מדי פקקים יש יותר מדי זיהום אוויר שמגביר למעשה את ההתחממות הגלובלית. לכן, חשוב להגביר שימוש בהליכה, תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית בישראל.
בנוסף, מניעת פליטות גזי החממה וזיהום האוויר, הדבר ישפיע על הפליטות בישראל וגם על הפליטות בחו"ל מהמגזרים: חשמל, תעשייה, תחבורה, חקלאות.
3+מימוש היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 72 מיליון טון גזי חממה בשנה, 35% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. לפי הדוח: "בחינת הפוטנציאל להפחתת פליטות גזי חממה והמלצה ליעד לאומי לישראל" בספטמבר 2015.
ישראל יכולה להיות גורם משמעותי בצמצום ההתחממות הגלובלית, בזירה הלאומית והבין לאומית, על ידי הובלה של טכנולוגיות ויוזמות חברתיות או כלכליות, ועל ידי השפעה על אליטה חברתית-כלכלית במדינות נוספות.
