זמני הדלקה נרות חנוכה
יום ראשון, 18.12, כ"ד כסלו
נר ראשון: 16:45
יום שני, 19.12, כ"ה כסלו
נר שני: 16:45
יום שלישי, 20.12, כ"ו כסלו
נר שלישי: 16:45
יום רביעי, 21.12, כ"ז כסלו
נר רביעי: 16:45
יום חמישי, 22.12, כ"ח כסלו
נר חמישי: 16:45
יום שישי, 23.12, כ"ט כסלו
נר שישי (לפני כניסת שבת): 16:19
מוצאי שבת, 24.12, ל' כסלו
נר שביעי (אחרי צאת השבת): 17:22
יום ראשון, 25.12, א' טבת
נר שמיני ואחרון: 16:45
סדר ההדלקה והברכות
- המדליק בלילה הראשון, מברך שלש ברכות לפני שידליק: להדליק נר חנוכה, שעשה נסים, ושהחיינו; ואם לא בירך שהחיינו בלילה הראשון, יברך בלילה השני או כשייזכר.
- בשאר הלילות מברכים שתי ברכות: להדליק, ושעשה נסים.
- לאחר שמדליקים לפחות נר אחד, אומרים: הנרות הללו וכו'.
- יש לסדר את הנרות בצד ימין של החנוכייה. ולהתחיל בהדלקה מהנר השמאלי ביותר.
- מצוות חנוכה היא ההדלקה, ולכן אם נכבה הנר – אין חובה לחזור ולהדליקו, ומכל מקום מצוה לחזור להדליק. אולם אין להדליק את הנרות לכתחילה במקום שיש בו רוח, ללא מיגון מתאים לכך.
- אין להזיז את הנרות לאחר ההדלקה, אלא יש להדליק אותם במקום שבו יהיו כל זמן שהם דולקים.
1+הדלקת נרות חנוכה. צילום: Mendy Hechtman/Flash90
הלכות החנוכה והסיפורים שמאחוריהן / הרב חננאל זיני
בימי בית שני, שלטו היוונים בארץ. באמצע המאה ה-2 לפנה"ס קבע אנטיוכוס הרביעי חוקים קשים נגד עם ישראל ובהם ברית המילה, נישואין יהודיים ועוד מצוות רבות שנאסרו על פי חוק. על היהודים נכפתה עבודת אלילים, חילול שבת וחג ועוד. היהודים נגזלו ונעשקו על ידי היוונים במיסים דרקוניים. עוד נקבע כי כל כלה בישראל תילקח בראשונה לביתו של המפקד היווני המקומי ללילה הראשון בטרם תתייחד עם בעלה. בעקבות הגזירה הנוראה חתונות התבצעו בסתר במטרה למנוע את לקיחת הכלה להגמון. בנוסף, היוונים הרסו במקדש כל מה שיכלו ובזזו את כלי המקדש.
מתתיהו, ממשפחת הכהונה הגדולה, סירב להיכנע למציאות ופתח עם משפחתו במרד כנגד השלטון היווני. המרד הסתיים בניצחון, ובעצמאות יהודית בארץ ישראל, פעם ראשונה לאחר גלות בבל. עצמאות שנמשכה למעלה מ-200 שנה עד סוף ימי בית שני.
לאחר שנוצחו היוונים בכ"ה בכסלו, נכנסו החשמונאים למקדש ולא מצאו בו שמן טהור אלא ליום אחד בלבד, אך נעשה נס והדליקו ממנו את המנורה במשך שמונה ימים. בעקבות כך, תקנו חכמי ישראל שמונה ימי שמחה והלל, על מפלת האויב וניצחון עם ישראל, ותקנו עוד שידליקו נרות באותם ימים על פתחי הבתים, כדי לפרסם את נס הניצחון ונס פך השמן, המדגיש שאין זה ניצחון צבאי בלבד, אלא ניצחון אמונת עם ישראל וערכיו.
הדלקת הנרות – המאבק על המשפחה
את הנרות בכל לילה יש להדליק "נר איש וביתו". ה"בית" כמובן אינו המבנה עצמו. בלשון התנ"ך ובלשונם של חז"ל ה"בית" זו המשפחה. חנוכה צריך להיות חג משפחתי, מפני שכפי שכתבנו, היוונים ערערו על מוסד המשפחה ופגעו בו בכל דרך אפשרית. היה ברור להם שכדי לשבור את הרוח היהודית יש לפגוע במוסד המשפחה ובטהרת המשפחה. חיבור המשפחה במסגרת הדלקת הנרות נועדה לחזק את המשפחה ואת קדושתה. המהדרין מן המהדרין מדליקים בכל יום נר נוסף – וכך נוהגים כיום.
מקום ההדלקה – הפצת האמונה היהודית
את החנוכייה צריך להניח בפתח הבית או בפתח החצר הפונה לרחוב. זו הלכה הקשורה לאחת מגזירות היוונים, לפיה גזרו שכל יהודי יחקוק במשקוף דלתו שאין לו חלק באלוקי ישראל. בהתאם לנוהג פגאני עתיק – לשים משהו בכניסה לבית שיזכיר את האלים להם סוגדים. עם צאת הגזירה, יהודים רבים עקרו את משקוף ביתם כדי להימנע מכך.
1+כנגד זה תיקנו שיש להדליק את החנוכייה בכניסה לבית דווקא אור הקשור לאמונה היהודית ובאופן שפונה לרשות הרבים. האור נועד להפיץ את האמונה והערכים היהודיים, עליה מסרו את נפשם החשמונאים ויהודים רבים לפני כן, שסירבו להיכנע לגזירות היוונים. לכן האור של נרות החנוכה לא מיועד לשם תאורה – "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם".
זמן ההדלקה – הברור בין האמת והשקר
זמן ההדלקה נקבע על ידי חכמי ישראל לזמן שבו השמש שוקעת, כל זמן שיש עוברים ושבים ברחוב, ולמעט ערב שבת שיש להדליק לפני זמן הדלקת נרות שבת, ומוצאי שבת שיש להמתין למוצאי שבת. ביום ניתן לראות את האור, ובלילה ברור לכל שיש חושך. אך השקיעה, זמן הדמדומים, באה לבטא את הזמן שבו הערכים מעורפלים. כאשר היום והלילה משמשים בערבוביה, באה האמונה היהודית להאיר, ולקבוע ערכים שאינם משתנים, כשכל הסביבה משתנה. בכדי לברר ולהפריד בין האמת לשקר, אנו מדליקים את נרות החנוכה, את אור האמונה היהודית.
הרב חננאל זייני, ראש המכון להלכה במוסדות אור וישועה בחיפה
