הממונה על השכר, קובי בר נתן, מפרסם את הדו"ח השנתי על הוצאות השכר במערכת הביטחון לשנת 2021. הדוח מציג את נתוני השכר של העובדים והמשרתים בגופי הביטחון השונים וכולל התייחסות לניתוח השכר על פי ותק וגיל, תנאי הפרישה של עובדים אלו וכן התעמקות בתנאי העבודה והשכר במשטרה ובשב"ס.
נתוני שכר:
• השכר הממוצע של עובדי מערכת הביטחון נע בין 11,337 ש"ח בקרב משרתי הקבע הראשוני בצה"ל לבין 30,385 ש"ח למשרתים ביחידות הסמך של משרד הביטחון. השינוי הגבוה ביותר בשכר חל בגופים החשאיים – עלייה של כ-3.4% בין שנת 2019 לשנת 2021.
• שיעור התקציב המוקדש לשכר ולגמלאות מכלל התקציב במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (שב"ס) הוא 77%.
• בניתוח שכר לפי ותק, ניתן לראות כי לאורך רוב הקריירה, המשרתים בצה"ל מרוויחים יותר מאשר במשטרה ובשירות בתי הסוהר – גם בהשוואה לגיל וגם בהשוואה לוותק.
2+בנוסף, שכרם של סיירים ובלשים מתחילים במשטרת ישראל, עד ותק לשכר של חמש שנים, נע בממוצע בין 13,658 ש"ח ברמת פעילות שיטור חדש ל-15,385 ש"ח ברמת פעילות א'. יתר על כן, עולה מהדוח כי הוצאות השכר בשב"ס גדלו ב-17% מאז 2017, זאת למרות הירידה המשמעותית ביחס מספר האסירים לכל עובדי השב"ס מ-2.26 בשנת 2012 ל-1.79 בשנת 2021, בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין.
ומה עם הבכירים?
הרמטכ"ל הרוויח 101,813 שקלים בחודש, המפכ"ל 91,070 שקלים, ורב גונדר בשב"ס מרוויח 94,185 שקלים. משכורות הקבע הראשונות נמוכות בהרבה, בעיקר בצה"ל. למעשה עד דרגת אלוף משנה, משכורות הקבע בצה"ל נמוכות מהמשכורות בדרגות המקבילות בשני ארגוני הביטחון האחרים.
2+תנאי פרישה:
• המשרתים בגופי הביטחון זוכים לתנאי פרישה חריגים יחסית לטובה. הקצבאות הממוצעות הניתנות לגמלאי גופי הביטחון גבוהות וממקמות את פורשי קציני צה"ל, משטרת ישראל והשב"ס בעשירון הפנסיוני העליון ביחס למשק.
• עקב גיל הפרישה הצעיר בגופי הביטחון, סך שווי הקצבה הכולל לגופי הביטחון גבוה משמעותית ביחס לשווי הקצבה הכולל לפורשי שירות המדינה.
• רוב גמלאי צה"ל (76.5%) משתלבים בשוק העבודה. יחד עם זאת, בצה"ל לא קיים מודל שירות, המאפשר שכר גבוה בתחילת הדרך ללא פנסיית תקציבית או גישור בהמשך. במוסד, ישנה תוכנית לאפשר לכ-17% מהעובדים מסלולי העסקה אלה ובכך להצליח לגייס מקצועות וכוח אדם נדרש.
פערים מגדריים:
• בשנים האחרונות ישנה עלייה בשיעור הנשים המועסקות בגופי הביטחון, עם זאת מספרן נמוך משמעותית ממספר הגברים המועסקים בהם ושיעורן נע בין 17.96% אזרחיות עובדות צה"ל ל-29.9% משרתות בצה"ל.
• פערי השכר בין נשים לגברים גבוהים באופן יחסי בגופי הביטחון, כך שבצה"ל נצפים פערי השכר הגבוהים ביותר, כ-25%. בשב"ס פערי שכר הנשים והגברים עומדים על 5% בלבד.
2+הממונה על השכר, קובי בר נתן: "מערכת הביטחון הינה מהמערכות החשובות ביותר בישראל. בתקופה האחרונה שוק העבודה העולמי נמצא בטלטלה, המייצרת אתגרים חדשים בגיוס ושימור כוח אדם ומערכת הביטחון מושפעת גם היא מתהליכים אלו ונדרשת לפתרונות יצירתיים בהקצאת המשאבים לטובת עמידה ביעדיה והבטחת הביטחון לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו בטוחים שאימוץ מודל חדשני, כמו זה הנחתם עם הגופים החשאיים לפני מספר חודשים, יאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרי הגיוס והשימור של גופי הביטחון".
תגובת דובר צה"ל: "פעם נוספת בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל לאמור בו ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון האחרים וממשיך להישחק ביחס לכוחות הביטחון האחרים. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו. השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תעדוף משמעותי של לוחמים ומפקדים בשדה. באשר לפערים מגדריים, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות".
עוד נכתב כי: "צה"ל פועל בימים אלו בשיתוף עם משרד האוצר לקידום פתרונות ומענה לאתגרי כוח האדם בצה״ל, על כלל אוכלוסיות המשרתים השונות, לקראת דיוני התקציב הקרובים. על אף שהמשרתים בצה״ל מצויים בהיעדר בטחון תעסוקתי, בשנים האחרונות צה"ל ביצע התייעלות משמעותית בתחום כוח האדם והגמלאות, בעקבות שינוי מודל השירות. כיום, צה״ל הינו הגוף היחיד במגזר הציבורי שבו היקף אוכלוסיית הקבע הראשוני גדולה מהיקף אוכלוסיות הקבע המובהק. מדובר באוכלוסיה המשתכרת פחות ורק כעשירית ממנה יפרשו מצה״ל ויהיו זכאים לפנסיה מלאה. עוד יצויין כי צה"ל עבר לפנסיה צוברת בשנת 2004 ולכן הנתונים על הפנסיה התקציבית אינם רלוונטיים יותר".
