16"אנגליה, צרפת או ארגנטינה? זו לא בעיה, מבחינתנו אנחנו כבר ניצחנו", אמרה אחת האוהדות של נבחרת הכדורגל של מרוקו לכתבת של רשת ספורט אמריקאית מחוץ לאצטדיון א-ת'ומאמה בדוחא, קטאר. קבוצות שונות של אוהדים הצבועים בירוק ובאדום שטפו את הרחבה מחוץ להיכל הספורט הענק שאירח את המשחקים עד שלב רבע הגמר של מונדיאל 2022.
"רונאלדו? ביי ביי", אמרו אחדים מהם לכל כתב שהפנה מיקרופון חי, אך היו כאלו מעט יותר רהוטים שביקשו לציין את ההישג הבלתי מבוטל של המגרב: מדובר בנבחרת הערבית והאפריקאית הראשונה שהעפילה לשלב כה מכריע בגביע העולם. איך ההישג הספורטיבי הוביל חמושים מגדודי עז א-דין אל-קסאם לצאת בשמחה לרחובות עזה?

היסטוריה של יחסים מורכבים
ב-10 בדצמבר 2020 הודיע נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, על פריצת דרך היסטורית ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל ומרוקו. "שתי חברותינו הקרובות, ישראל ומרוקו, הסכימו על יחסים דיפלומטיים מלאים. פריצת דרך ענקית לשלום במזרח התיכון", אמר הנשיא הקודם בהצהרה לתקשורת.

פחות משבועיים לאחר מכן נחתם ברבאט הסכם הנורמליזציה בין השליח הישראלי לממלכה הצפון אפריקאית. את נקודת השיא הדיפלומטית הזו ניתן לייחס בקלות ל"הסכמי אברהם" שקדמו לה, במהלכה ישראל, בתיווך ממשל טראמפ, חתמה על הסכמי שלום עם איחוד האמירויות הערביות, בחריין וסודאן. ההיסטוריה, עם זאת, רצופה בנקודות ממשק שונות, ולא בהכרח ידידותיות, עם הממלכה הסונית.

בדומה לישראל, ההעפלה הראשונה של נבחרת מרוקו למונדיאל אירעה במשחקי מקסיקו 1970. מאז היא הצליחה לעשות זאת עוד חמש פעמים, אך הצליחה לעבור את שלב הבתים רק פעם אחת מתוכן.
בחזית הספורטיבית מול ישראל – הציעו גורמי החוץ המרוקאים בחודש יולי האחרון משחק ידידות בין הנבחרות הצעירות, לאחר שזו הישראלית פגשה את מקבילתה האמירתית פוסט הסכמי אברהם. עם זאת, עברו מים רבים בירדן עד הנקודה בה ישראל ומרוקו היו יכולות להיפגש זו מול זו על כר הדשא במסגרת ספורטיבית.
למרות היחסים הדיפלומטיים הצוננים-פושרים שהיו בין רבאט לירושלים לאורך השנים, טרם קום המדינה מרוקו לא ראתה בעין יפה את הרעיון הציוני, לפחות על הנייר. מלך מרוקו תחת המנדט הצרפתי באותה התקופה, מוחמד החמישי, התבטא באופן חריף מאוד נגד כינונה של מדינת ישראל בשנת 1948, וביצע שורה של פעולות ספורדיות נגד פעילי הסוכנות היהודית בתוך המדינה.

בהתאם, משלחות צבאיות של מתנדבים מרוקאים יצאו להילחם בישראל במלחמת העצמאות, אך אלו לא היו משמעותיות במיוחד על מהלך הדברים. למרות ההתקרבות ביחסים שהביאו הסכמי אוסלו ב-1995, מרוקו משכה את מגעיה עם ישראל לאחר אירועי האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. חלק מהעובדות האלו אולי מסבירות באופן חלקי מדוע קומץ מאוהדי נבחרת המגרב בחרו להתעטף בדגלי אש"ף בעת חגיגות הניצחון מול פורטוגל בשבוע שעבר.
מנהיגי העולם הערבי בירכו
העובדה שמונדיאל 2022 מתקיים בקטאר ללא ספק נתן דרור מסוים לביטויים פרו-פלסטיניים ולעוינות מורגשת כלפי אנשי תקשורת ותיירים ישראלים שהגיעו לצפות במשחקים. למזלנו, מרבית העימותים האלו הסתיימו ללא אלימות, אך הסרטונים השונים שתיעדו את המקרים עוררו הד גדול ברשתות החברתיות הערביות. כמו כן, בעקבות ההישג הראשון מסוגו של אריות האטלס, אוהדים ממדינות שונות שוטפים את הרשת בתגובות עידוד לנבחרת המרוקאית מחד, ולמסרים אנטי-ישראליים מאידך.


בין האספסוף הזועם של הרשתות החברתיות, שניצל את רגעי האופוריה הספורטיבית כדי להפיץ מסרים אנטישמיים, התבלטו גם כמה מנהיגי מדינות במזרח התיכון שהחליטו להגיב באופן רשמי על ההעפלה. אמיר דובאי, שייח' מוחמד אל-מכתום, כתב בחשבון הטוויטר שלו לאחר הניצחון על ספרד ברבע הגמר כי "אנחנו מתגאים בכם, אריות האטלס ממרוקו".
יו"ר הפרלמנט בעיראק, מוחמד אל-חלבוסי כתב אף הוא ברכות לנבחרת המרוקאית "על ההישג ההיסטורי" ואפילו בכיר הרשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח' מסר כי מדובר ב"הישג ערבי היסטורי למרוקו – מברוכ למרוקו, ומברוכ לערבים". בכירים נוספים ממצרים, ירדן, בחריין, קטאר ועוד בירכו אף הם. ייתכן, אם כך, כי תחושת אחדות גורל מסוימת בעולם הערבי התעוררה לאור הצלחתה של נבחרת מרוקו, במיוחד כשהצליחה לעשות זאת על אדמת קטאר.

אבל לא רק המנהיגים הרשמיים והמעונבים של העולם הערבי החליטו להגיב למאורע החגיגי. גם בארגון הטרור העזתי חמאס בירכו את קבוצתו של הקפטן רומן סאיס, ומטעם הדובר שלה, חאזם קאסם, נמסר: "ברכות למרוקו על ההישג הספורטיבי הגדול". זמן קצר לאחר מכן התפרסם תיעוד של חמושים רעולי פנים מגדודי עז א-דין אל-קסאם על גבי טנדרים צבאיים, מניפים דגלי מרוקו. במקביל, חגגו גם במרכז העיר שכם, רמאללה, ג'נין, ח'אן-יונס ובמספר כפרים ערביים בתוך שטחי ישראל.
היחס האמיתי לישראל נחשף?
את הקשר בין קטאר לבין החמאס אנחנו מכירים היטב. לקראת סיומו של כל סבב לחימה ברצועה, מאמצי התיווך המצריים דורשים מישראל שתאפשר את כניסתו של השליח הקטארי לענייני פלסטינים לשטחי עזה, כשהוא חמוש במזוודות עמוסות בכסף. התלות של ארגון החמאס בכסף הקטארי מייצרת גשר אנטי-ישראלי נוסף בציר מדינות המפרץ, שלא ממהרות לנרמל גם הן את יחסיהן עם ישראל בצל חששן מדעת הקהל המקומית.
כדי להדגים את האחדות בין ברכות החמאס על ניצחונה של מרוקו, יחסה העוין של מארחת המונדיאל כלפי ישראל ותמיכתה הגלויה בנרטיב "הפלסטיני" "על הדרך", ניתן להביט בתיעוד שהתפרסם ברשתות החברתיות המציג את לולואה בינת ראשד אל ח'אטר, דוברת משרד החוץ הקטארי, שצולמה באחד מיציעי האצטדיון בו כבשה מרוקו את שער הניצחון על קבוצתו של רונאלדו – ובו היא מניפה גם יחד את דגל מרוקו לצד דגל אש"ף.
Morocco makes history and celebrates with the flag of Palestine. #FIFAWorldCup pic.twitter.com/6oyK3uUs8j
— TIMES OF GAZA (@Timesofgaza) December 6, 2022
בהסתכלות פסיבית מן הצד, השילוב של קיום מונדיאל על אדמת מדינה ערבית לראשונה, לצד העפלתה של נבחרת מרוקו לשלב כל כך גבוה בטורניר, היא שילוב קטלני שמעודד באופן טבעי קריאות נאצה נגד ישראל. עם זאת, אסור לשכוח את המאמצים הכבירים שהשקיעו מדינות רבות בעולם הערבי על מנת לתמוך באופן נלהב יותר או פחות בקיומה של ישראל ובכינון יחסים דיפלומטיים מלאים איתה.
למרות שאפילו חלק קטן משחקני הנבחרת המרוקאית הניפו בעצמם את דגלי אש"ף בסיום המשחקים, רוחות של פיוס מסוים נשמעו מעיתונאי הספורט המרוקאי אחמד נג'ים מעיתון "כוד", שאמר לשליח "כאן 11" למונדיאל, רועי קייס, כי הפתיחות של מרוקו והגיוון האתני שבה הם אלו שיעזרו לישראל לקבל לגיטימיות עם הזמן במרחב הערבי.

"ההנפה של הדגלים הפלסטיניים לא הייתה יוזמה מרוקאית", הוא אמר. "אסור לשכוח שהקרבה בין ישראל למרוקו גרמה למדינות מסוימות, כמו אלג'יריה, לערוך קמפיין נבזי ביותר נגד מרוקו", הוא הוסיף, "המדיניות של מרוקו כלפי ישראל שונה מכך".
עם זאת, התמונות מהרחוב בדוחא עדיין מציירות תמונה אנטישמית במיוחד, וייתכן כי ההישג הספורטיבי המרוקאי, נדיר ומיוחד ככל שיהיה, הוא פלטפורמה נוספת שממשיכה לחשוף את הבעייתיות הקיימת בקרב מרבית המדינות הערביות בנוגע ליחסן האמיתי לישראל.



