ז'קלין שחף מעכו היא אישה נכה שמתמודדת עם מחלת ריאות ונעזרת בבלוני חמצן על מנת להצליח לנשום. היא ראתה הכול בחיים שלה והתמודדה עם אתגרי החיים בגבורה.
"אני נתמכת רווחה מעל ל- 30 שנה עוד מהימים שחטפתי מכות מבעלי ורצו לקחת ממני את הילדים על מנת להציל אותם מאבא שלהם אני נלחמתי לגדל אותם ולפרנס אותם בכבוד. עבדתי בכל עבודה אפשרית בבתי מלון, באולם אירועים בכל עבודה שיכולתי עד שנפלתי לחולי ומאז אף אחד לא באמת רואה אותי", סיפרה שחף.
הכתבה של אליה פרג'ון מתוך המהדורה המרכזית
לאורך השנים הצליחה ז'קלין להתמודד ולהרים את הראש מעל המים בכל פעם מחדש אך לא ציפתה שכשהיא תרצה לשפץ את ביתה, אנשי מקצוע להם שילמה ממיטב כספה, יברחו יחד עם הכסף וישאירו אותה עם בית הרוס לחלוטין.
"רציתי לעשות שיפוץ. לא תיארתי לעצמי לאיזו סאגה אני נכנסת וכמה זה ישפיע על חיי. שברו לי את הבית והלכו עם הכסף עד שהגעתי למצב הזה שאני חיה בתת תנאים", סיפרה.
כבר למעלה משלוש שנים שהיא חיה כך ללא מטבח וללא מקלחת וכואבת את הבושה מהנכדים הקטנים שמציעים לה לשבור את החסכונות שלהם על מנת לעזור.
1+"את יודעת מה הבושה הכי גדולה שלי? שהנכד הקטן שלי בא ואמר לי שהוא ישבור את קופת החסכון של דמי הכיס. אני זו שאמורה לתת ותמיד עשיתי הכול שיהיה לי לתת זה לא אמור להיות להפך. אבא שלי שלח אותי לעבוד בגיל 15. מאז עבדתי עד שחליתי אבל אני יודעת שאני אמורה לעזר לילדים ולא להפך וזה שובר אותי שאין לי איך לעזור להם ולהם אין איך לעזור לי", אמרה בכאב.
בלית ברירה פנתה ז'קלין למשרד הרווחה ולביטוח הלאומי אך לטענתה היא לא מצאה אוזן קשבת אלא רק אטימות ממסדית.
"הם אומרים שאין להם איך לעזור כל הזמן באים מצלמים והולכים לא מסבירים ולא כלום מצלמים הולכים מה אני דוגמנית? מה זה עוזר לי שמביאים לי תנור אין לי שיש לבשל עליו ואין לי איפה לרחוץ כלים או לחתוך סלט. ביטוח לאומי לא מסכים להעלות לי את הקצבה. חסר לי עוד אחוז אחד לניידות והם אמרו שהעזרה לא אמורה להגיע מהם. גם משרד הרווחה בעכו, עזר לי פה ושם עם ריהוט אבל מעבר לזה לא נעשה שום דבר עובדה שאני עדיין חיה ככה. אני לא מבקשת לוקסוס לא מראה ולא כלום שיתקינו לי מקלחת מינימלית ויסדרו לי שיש שאוכל לחתוך סלט זה החלום שלי לחתוך סלט ומקלחת נורמלית שלא אצטרך לנסוע למקווה".
1+סיפורה של ז'קלין הוא רק אחד מתוך רבים שהגיעו לרמת חיים ירודה וכל מבוקשם הוא שהגופים הרלוונטיים יעניקו להם סיוע, זאת אחרי שנים ששילמו מסים וביטוח לאומי. הכאב גדל עוד יותר כשמדובר באנשים שנמצאים בשנים האחרונות של חייהם.
"גם למות בכבוד אי אפשר במדינה הזאת אני מאמינה שתוך כמה שנים אני לא כאן אוהבים לגמור אותך כשאתה חי".
תגובת מחלקת הרווחה בעיריית עכו: "מנהל הרווחה סייע לאשה בשנים האחרונות בהיקף עצום ברכישת ציוד וריהוט לבית וזאת בנוסף לתקציב נוסף שגויס עבורה לשיפוץ הדירה לפני כשלוש שנים. נבהיר שמדובר בדירה פרטית ולפנים משורת הדין הקצה ראש העיר שמעון לנקרי תקציב חירום לסיוע למשפחות מעוטות יכולת מתוך רצון לסייע להן. המשפחות נבחרות עפ"י קריטריונים מקצועיים בוועדה בה נוכחים אנשי מקצוע מהלשכה המשפטית הרווחה והכספים".
"גם במקרה הנ"ל נערך לאחרונה בביתה של האישה סיור של קבלן שיפוצים מטעם הרווחה והוסבר לה כי ביתה ישופץ. מצערת העובדה, שישנם גורמים פוליטיים שמנצלים את חולשתם של תושבים אלה, מבטיחים להם הבטחות ומנצלים את התקשורת להוות להם פלטפורמה לניגוח הרשות המקומית שעושה כמיטב יכולתה ואף מעבר לכך. עיריית עכו תמשיך לסייע למשפחות נזקקות בצנעה ואנו מזמינים את הערוץ להגיע לעיר ולסקר את העשייה הברוכה בתחום הרווחה ובתחומים נוספים". תגובת הביטוח הלאומי לא נמסרה.
