משבר הקורונה בהחלט לא מאחורינו: 20% ממשקי הבית בישראל נמצאים בקרבת עוני, כך פורסם הבוקר בדוח העוני של ארגון ל'תת'. הנתון מהווה עליה של שישה אחוזים מהתקופה שקדמה לפרוץ מגיפת הקורונה, אז 14% ממשקי הבית היו קרובים לעוני. לצד זאת, 830 אלף משקי בית – 27.7% מהמשפחות בישראלים נמצאים במצוקה כלכלית לעומת 24% לפני תחילת משבר הקורונה.
עוד על פי הדוח, בישראל חיים בעוני 698,000 משפחות מתוכם כ-1,100,00 ילדים. משפחות הנזקקות לסיוע דיווחו כי ההוצאה החודשית שלהן עומדת על כ-8,000 ש"ח בחודש בעוד הכנסתם עומדת על 5,430 ש"ח בלבד. חשבונם של כ-38.6% מהמשפחות עוקל או נחסם, פי 4 יותר מהאוכלוסיה הכללית.
4+עוד נחשף כי כמעט מהנתמכים שהינם הורים לפעוטות נאלצו לוותר על תחליפי חלב או לתת לתינוקות פחות מהכמות המומלצת לאור מצוקתם הכלכלית. כרבע מהאוכלוסיה הזקוקה לתמיכה, החלו להזדקק לסיוע בסלי מלון רק בשנתיים האחרונות, כלומר מאז פרוץ הקורונה.
מרבית הנתמכים העידו כי הסתפקו במועט בכל הנוגע לצריכת מזון שכן כספם לא הספיק לקניות ואף לא למוצרי המזון הבסיסיים. ל-60% מהם ישנו חוב כלפי גורם שלישי ול-9% מהנתמכים אין מקום מגורים קבוע והם מתגוררים אצל בני משפחה, חברים או מחוסרי קורת גג.
4+בדוח נכתב: "מתחילת שנת 2022 אנו עדים להתייקרויות כמעט בכל תחומי החיים, לרבות מחירי המזון ומוצרי הצריכה, החשמל והדיור. 3,431 שקלים הוא הסכום הנדרש למשפחה בת חמש נפשות עבור רכישת סל מזון חודשי בסיסי ובריא, שזה 1,347 שקלים יותר ממה שהמשפחות מוציאות בפועל על מזון. ישראל נמצאת במקום השלישי מבין מדינות ה- OECD במדד יוקר המחיה, אחרי שווייץ ואיסלנד".
מצב הקשישים במגמת שיפור?
עוד על פי הדוח, מאז הרפורמה האחרונה של הממשלה היוצאת בכל הנוגע לקצבאות הקשישים, כולם חיים מעל קו העוני כך על פי נתונים רשמים ועם זאת, לא מדובר בסכומים המאפשרים קיום בכבוד. כ-70% מהם מקבלים סיוע במזון וכ-60% ויתרו על תרופות וטיפולים רפואיים כתוצאה ממצבם הכלכלי. 75% מהקשישים נתמכי הסיוע, חיים בעוני על אף העלאת הקצבאות.
4+מנכ"ל לתת, ערן וינטרוב, אמר: "לממשלה הקרובה יש הזדמנות לממש את ההבטחות שניתנו להקצאת מיליארד ₪ לאי ביטחון תזונתי ולעשות את הצעדים הדרושים לטיפול בעוני, להם אנחנו מחכים 20 שנה: הקמת גוף בין משרדי למאבק בעוני והתחייבות על תכנית לאומית רב שנתית שתצמצם את הפערים המאיימים על החוסן הלאומי שלנו".
"ממשלות ישראל צריכות להתבייש על מדיניות כלכלית נטולת חמלה"
אנשי ציבור ופעילים חברתיים שנחשפו הבוקר לדוח העוני שחושף תמונה מדאיגה בהחלט תקפו הבוקר את המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל לדורותיה.
ח״כ נעמה לזימי אמרה: ״הדו״ח של ארגון ׳לתת׳ צריך להרעיד את אמות הסיפים של המדינה, ממשלות ישראל לדורותיהן צריכות להתבייש על מדיניות כלכלית נטולת חמלה שהובילה ל-680,475 אלף משפחות לחיות באי ביטחון תזונתי. מציאות מחפירה בה מרבית העניים בישראל הם אנשים עובדים שכל בקשתם זה להתקיים ולהרוויח את לחמם בכבוד, אך לא יכולים בשל יוקר המחיה, השכר הנמוך ואזלת היד של המדינה. הדו״ח הזה הוא קריאת עזרה עבור חסרי הקול. הגיע הזמן לאלטרנטיבה כלכלית, בה המדינה תשקיע תקציבים בשירותים החברתיים ובאזרחים ותייצר רשתות ביטחון סוציאליות שימנעו מצבי עוני. בטווח הקצר עלינו לתקצב באופן מלא את התכנית למניעת אי בטחון תזונתי ולא לפזר פירורים.״
4+יו״ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו״ס ענבל חרמוני: ״מציאות בה קרוב ל-40 אחוז מילדי ישראל נמצאים מתחת לקו העוני, בסכנת רעב וללא תנאי מחייה הולמים, היא מציאות עגומה עליה אנו מתריעים כל הזמן. עוני אינו גזרה משמיים שיש להשלים עימה. עוני הוא תוצאה של מדיניות מכוונת אשר שוחקת את השכר והקצבאות, מייבשת את השרות הציבורי ובכלל זה שרותי הרווחה, חינוך, בריאות ודיור ציבורי. הבחירה להשאיר חלק כה גדול מהאוכלוסיה בעוני למרות שכלכלת ישראל חזקה – היא בחירה אכזרית שאין עליה מחילה".
עוד הוסיפה: "על הממשלה הנכנסת לדאוג באופן מיידי להעלאות שכר במשק, הזרמת משאבים לשרותי הרווחה, בריאות, בריאות הנפש, מערך הדיור הציבורי ומערכת החינוך. השקעה בשירותים נגישים ואיכותיים לכל, שכר הולם וקצבאות שאפשר להתקיים מהן עבור מי שאינו יכול לעבוד- אלה הם חלק מהמענים להתמודדות עם עוני״.
4+ד״ר מיקי פלד, חוקר בכיר בקרן ברל כצנלסון אמר הבוקר: ״המספרים העצומים של ישראלים שחיים בעוני הם לא תוצאה של טעות, אלא של מדיניות. מזה שני עשורים ממשלות ישראל מסרבות לגבש וליישם תכניות מקיפות לצמצום העוני ובמקביל ממשיכות לשחוק את השירותים החברתיים והמערכות הציבוריות. הייבוש התקציבי של מערך ההכשרות המקצועיות למובטלים, של שירותי הרווחה, יחד עם ההידרדרות של מערכת החינוך, הם תוצאה של אותה מדיניות שמרנית שדוחפת אנשים לעבוד, למרות שהשכר שמחכה להם בחוץ לא מספיק לספק להם קיום בכבוד".
הטיפול ב-2 מיליון העניים הוא לא רק חובה מוסרית, אלא מפתח להבטחת עתידה הכלכלי של מדינת ישראל. אחרי שנכווינו מהמדיניות הכלכלית השמרנית של כל הממשלות האחרונות, נותר רק לקוות שהממשלה הבאה תתעסק לא בזהויות או במגזריות. יש לקוות שהשרים המיועדים לכהן במשרדים הכלכליים והחברתיים יבינו במהרה את הפער בין סיסמאות הבחירות שלהם לצרכים האמיתיים שעולים מהשטח. לא סעד בדמות של תלושי מזון למסכנים, לא פתרונות מגזריים, אלא פתרונות אוניברסליים שיבטיחו רשת ביטחון לכולם״, סיכם.
