בסוף השבוע האחרון העניק הנשיא הרצוג לנתניהו ארכה של עשרה ימים ולא של ארבעה עשר יום כפי שדרש נתניהו. מדובר בניסיון של הנשיא לצמצם את ימי החקיקה הנדרשים להקמת הקואליציה, אין ספק שיש כאן סוג של אמירה של התערבות במהלך הפוליטי.
אין סיבה שנתניהו לא יקבל את ארבעה עשר הימים הנדרשים, והקטנוניות הזו של לשחק על ארבעה ימים פחות מלמדת שהנשיא מנסה לצמצם את היכולת לחוקק, בעיקר את חוק שינוי פקודת המשטרה של בן גביר. יש לנו נשיא שמשחק במגרש הפוליטי.
ההתארגנויות בתוך הליכוד וההשלכות
חלוקת התיקים בליכוד גוררת כמה אתגרים, הראשון שבהם בחירת יו"ר הכנסת. קשה לאמין שמחר יבחרו יו"ר קבוע. לאור מה שקרה בסופ"ש האחרון שבו ראיתי לא מעט ספינים, עולה המסקנה שנתניהו צריך יהיה למנות יו"ר קבוע עם חלוקת התיקים לח"כים של הליכוד.
קביעה של יו"ר קבוע לכנסת תצמצמם את טווח המשחק של נתניהו בחלוקת התיקים, וכמובן שזו גם סוג של אמירה פנימה כי מי שמזהה כעת בליכוד, זו חזרתם של כל מיני מחנות, דוגמת ישראל כ"ץ, מיקי זוהר ואחרים. אנחנו מזהים גם ניסיונות של דני דנון לחבור לאחד המחנות האלה כדי למקסם כוחות של לחץ.

לפי דעתי התיאוריה הזו לא תעמוד במבחן המציאות. מי שיסכן את שלטון הימין מתוך הליכוד ישלם מחיר כפיל ומכופל גם בתפקידים שהוא רוצה ויותר מזה בהעלאת כעסם של מצביעי הליכוד. לצערי אני מזהה את ההתארגנויות האלה מתוך הספינים הרבים שעולים. לדעתי בחירה מחר של יו"ר כנסת זו תהיה טעות.
האם ח"כ דיסטל-אטבריאן לא תהיה שרה בממשלה הבאה?
חלק גדול מהדיווחים יוצאים משיחות מאד סגורות, ואי אפשר לדעת מי הדליף ולמה. יש הסתכלות נרחבת על העניין הזה של ח"כים שהם פרק זמן מאד קצר בכנסת ועולים להיות שרים. יש בזה סוג של אמירות כאלה ואחרות.
אילו הייתי יועץ לדיסטל-אטבריאן הייתי אומר לה להוריד את הלהבות, כבר ראינו בליכוד אנשים שהיו כוכבים לרגע בתקשורת אבל נשרפו בהמשך. כמו הזבוב שמתקרב לאור של המנורה – בהתחלה זה חמים ונעים, כשהוא חוצה את הקו – הוא נשרף.

בנוגע לשיקלי, הוא ראוי כמו רבים בליכוד לתפקידים והוא גם הוכיח את עצמו, אבל מפה ועד להיות הבכיר בליכוד, לדוגמה תיק החינוך – לא מניח שזה יקרה. אבל אני מניח ששיקלי יהיה במעגל מקבלי ההחלטות הבכיר ביותר בליכוד.
