טרם נאמרו צמד המילים "עלה בידי" על ידי ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו לנשיא המדינה. עוד לא הושבעה הממשלה החדשה ואף ח"כ או שר לא נכנס רשמית לתפקידו, עוד לא התחלנו לספור 100 ימי חסד לנבחרים ונושאי המשרה החדשים. אך דבר מזה לא מפריע לחברי "מחנה השינוי" לצאת במופע הפחדה פסואדו –דמוקרטי, ללא שמץ של בושה, קבל עם ועדה.
5+האם "מחנה השינוי", שהפסיד בבחירות דמוקרטיות בזכות מעשיו שלו עצמו בעיקר, אינו מכבד עוד את הדמוקרטיה שאת דיגלה הניף? האם מחנה השינוי עושה שינוי היסטורי בעודו בתפקידו והופך להיות "מחנה האנרכיה" או שמא רק מהלך הוא אימים על הציבור בישראל – אותו ציבור שלא מזמן אמר את דברו בקלפי באופן חוקי, דמוקרטי וברור.
רגע על "המרדה"
בטרם נזכיר כמה אמירות מפי מנהיגנו הנאורים, ראוי לעמוד על טיבה של הגדרת "המרדה" ככתוב בחוק העונשין, פרק ח': פגיעות בסדרי המשטר והחברה. סעיף 136 בחוק קובע כי "להמריד" הוא אחת מאלה: (1) להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין; (2) להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין; (3) לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ; (4) לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.
5+בסעיף 133 לחוק נקבע דינו של העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, לחמש שנות מאסר. עוד נקבע בסעיף 134 העוסק בפרסומי המרדה כך: (א) המפרסם, מדפיס או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט. (ב) המייבא פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט, זולת אם לא היה לו יסוד להניח שיש בפרסום כדי להמריד. (ג) המחזיק, ללא הצדק כדין, פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר שנה אחת והפרסום יחולט.
בשנת 1997 הורשע משה פייגלין בשל פעילותו בתנועת "זו ארצנו" בעבירת המרדה ובפרסום דבר המרדה, לאחר שקרא לציבור לבצע מעשים בלתי חוקיים כתפיסת מאחזים ביהודה ושומרון וחסימת צמתים מרכזיים במדינה כמחאה על הסכמי אוסלו.
5+בסיכומו של פסק הדין 5934/05 שי מלכה נ. מדינת ישראל, הורשע שי מלכה, מספר 6 ברשימת "זהות", בסעיף המרדה על ש: "במהלך שנת 2005 קשרו הנאשמים קשר לסכל באמצעים לא חוקיים את ביצוע "תכנית ההתנתקות", המעוגנת בהחלטות הממשלה ובחקיקת הכנסת. בין הפעולות שתוכננו למטרה זו נכללו ארגון הפגנות המוניות בכל רחבי הארץ במהלכן ייחסמו צירי תנועה ותימנע תנועת כוחות הביטחון; קריאה למפגינים להפר את החוק כדי להיעצר בהמוניהם ולשתק את מערכות אכיפת החוק; גרימת נזק לציוד בטחוני; עידוד סרבנות בקרב משרתי הביטחון; והקמת אתר אוהלים סמוך לחבל עזה לריכוז פעילות המחאה הבלתי-חוקית".
לא עזרה הטענה של הנאשמים בבית המשפט כי: "פעילותם מתמצה במרי אזרחי לא אלים, המממש את זכותם הדמוקרטית לחופש ביטוי ומחאה ואינו מסכן את הציבור". המדינה בתגובה ביקשה לדחות את טענות הנאשמים. לשיטתה, פעילותם אינה מהווה ניצול הזכות לחופש ביטוי, כי אם התארגנות עבריינית רבת-משתתפים, המבקשת לסכל את יישומו של חוק שנתקבל על-ידי הכנסת. פעילות זו, כך הוסבר, נושאת סיכון מיוחד משום שהיא מאופיינת בארגון ובנחישות, תכליתה היא הפרה המונית של החוק ובדרך זו הבאת מערכות האכיפה לכלל קריסה, ואף יש כוונה להסלים את המעשים בעתיד. בנסיבות אלה, טענה המדינה, אף אם הנאשמים לא התכוונו לדרדר את פעילותם לאלימות, הרי עצם הפרות החוק שביצעו ושלהן הם מעודדים מסכנות את שלום הציבור ומחייבות מעצר.
5+בפסק דינו, כתב השופט אהרון ברק כי: "רטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם בפיהם, אך פעולות של אנארכיה ופגיעה בזכויות אדם במעשיהם. לכך שום מדינה דמוקרטית אינה צריכה להסכים. בצדק צויין כי "שמירת חוק וסדר הינה תנאי מוקדם והכרחי לקיום חברה וממלכה ובלעדי שלטונו של חוק והבטחתו של שלום ציבור, לא תיכון לא חברה ולא ממלכה". כך בכל מדינה דמוקרטית. כך בוודאי במדינת ישראל. אנו דמוקרטיה צעירה. שורשינו הדמוקרטיים אינם עמוקים. על כל אחד לעשות כל שביכולתו ובכוחו לשמור על הדמוקרטיה שלנו. אם לא נשמור עליה, היא לא תשמור עלינו. שמירת הדמוקרטיה מחייבת שמירה על חופש הביטוי.
שמירה על חופש הביטוי מחייבת שמירה על הדמוקרטיה. השימוש ברטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם כבסיס לפעילות הפוגעת בדמוקרטיה ובזכויות האדם, הוא מרשם בדוק להרס הדמוקרטיה מתוכה היא. אמת, הדמוקרטיה מכירה בזכות הביטוי וההפגנה של כל אדם בה; היא תעשה הכל כדי לכבד זכות זו. אך דמוקרטיה לא תאפשר שימוש בזכויות שהיא מעניקה כדי להביא להרס עצמי. דמוקרטיה צריכה להיות סובלנית גם לחסרי הסובלנות. אך דמוקרטיה אינה צריכה לאפשר בסובלנותה את עצם חיסולה". האם דברים אלו נכונים רק לצידה הימני של המפה הפוליטית או שבמבחן בג"ץ ימצאו הולמים גם את אמירות ומעשי השמאל הישראלי?
השופטת אילה פרוקצ'יה כתבה בפסק הדין בבג"צ 1768/05 בעניינו של פייגלין, על אודות מי שדבק בו הקלון לאחר שהורשע בהמרדה: "הפרת חוק שתכליתה לפגוע ביסודות השיטה הדמוקרטית, והמכוונת לפגוע בשלטון החוק, בשלום הציבור וביציבות השלטונית במסגרת תשתית ממשל דמוקרטי היא עבירה שיש עמה קלון. מעשה המבקש להכתיב מהלכי שלטון באמצעי המרדה הנוגדים את החוק סותר את גרעינו העמוק של הרעיון הדמוקרטי וההליך הדמוקרטי. ההליך הדמוקרטי איננו רק שיטת ממשל. הוא מבטא מערכת נורמטיבית-ערכית כוללת. פגיעה בהליך זה אגב הפרת חוק חותרת, איפוא, לא רק תחת שיטת הממשל אלא פוגעת בתשתית המוסרית-ערכית המונחת ביסודה. מעשה הפרה כזה נגוע על כן בפגם מוסרי-ערכי המגיע כדי "קלון".
הדרך לאנרכיה רצופה כוונות מפחידות
לאחר שעמדנו על סעיפי החוק כלשונם ועל דוגמאות מהעבר הלא רחוק אך הרלוונטי, הנה מקצת מקריאותיהם "הדמוקרטיות", "האחראיות", "השקולות", "הליברליות" ו"הממלכתיות" לכאורה, של כמה מנהיגים מהשבועיים האחרונים, שלפחות פעם ראו הם בעצמם או אחרים בהם דמויות מופת. לשיפוטכם:
אלוף הציוצים הינו האלוף (במיל') יאיר גולן, הח"כ ממרצ וסגן שרת הכלכלה לשעבר, שמיום ליום מחריף את טון ציוציו שהחלו באמירה ב-1 בדצמבר: "כשממשלת הזוועות תתחיל לפעול, לא נשתוק, לא נשב בבית כמו ילדים טובים, לא נוותר, ולא נאכל את הלוקשים של "מצב חירום", "עיתוי רגיש" ו"מוכרחים יציבות". יום השבעת הממשלה החדשה יהיה תחילת המלחמה על הבית, ויש שיאמרו רק המשכה. כך או כך, לא נוותר, אי אפשר לוותר, אסור לוותר".
במי בדיוק ילחם סגן הרמטכ"ל לשעבר? האם ילחם בפקודיו משכבר הימים ובבני עמו שבעבורם חרף נפשו ועליהם הגן במשך עשרות שנים, רק משום שעשו את המעשה הדמוקרטי המתבקש שנקרא בחירות חופשיות- דבר שאינו קיים בהוויית הצבא אך טרם הופנם על ידי חלק מהגנראלים שפרשו לאזרחות? למחרת צייץ האלוף המוטרד: "כל הכבוד לרשויות שהכריזו על עצמאות מרודנות משיחית. ככל שתגבר הכפייה, יפרח המרי האזרחי".
לאחר דבריו אלו, יצא גולן ב-4 בדצמבר בשרשרת ציוצים משחירים ומזרי אימים, שלא לומר צווחות היסטריות, בהם גם פירוט המהלכים המתבקשים במרי אזרחי לדידו, בזו הלשון: "אנחנו בדרך למרי אזרחי ודווקא בגלל "שלטון הרוב". אם רק הרוב קובע, ואין להתחשב במיעוטים, בחלשים, בכאלה החושבים ומתנהגים אחרת, בקבוצות חלשות, מוחלשות או שונות, אז הרוב יקבע שהוא לא משלם מיסים שיממנו חרדים שלא רוצים לעבוד, ולא משרת בצבא שחרדים וערבים לא משרתים בו, ולא משרת בשטחים כי הוא לא מאמין בסיפוח, ולא משלם מיסים כי אחרים מעלימים מס.
אנחנו בדרך למרי אזרחי בו השלטון המקומי יכריז על עצמאות. וכן תהיה תחבורה בשבת כי הרוב רוצה בכך, וכן יהיה חינוך פלורליסטי כי הרוב רוצה בכך, וכן יהיו בתי כנסת לקהילות יהדות מתקדמת כי הרוב רוצה בכך. הוא (נתניהו) יגלה שיש מושג הנקרא "מרי אזרחי", הוא שכיח למדי בהיסטוריה של משטרים אוטוריטריים והוא דרך הפעולה הטבעית של אזרחים החשים שהממשלה פועלת כנגדם, על בסיס גחמות אישיות או אידיאולוגיות".
לא חלפו יומיים והאלוף הצייצן ממשיך בשלו: "כבר עכשיו, טרם ניתנה להם האחריות בפועל, הם יוזמים מהלכים שמשמעותם הרס המערכות השלטוניות, זלזול גמור בקופה הציבורית, והפרה של ערכים ונורמות אנושיות המקובלים על ידי רוב מוחלט של אזרחי ישראל. אסור להשלים עם מהלכים אלה, ובמקום שבו המנהיגות כושלת העם חייב להתקומם". האלוף (במיל') שכח שבאזרחות הוא לא יכול להיות גם המתלונן, גם השופט וגם התליין. זה קורה אולי בצבאות מסוימים ובוודאי במשטרים אפלים, אך לאלוף ממרצ כנראה אצה הדרך.
"אל חשש ואל פחד. נכה את הממשלה הרעה הזו בכל זירה אפשרית וננצח. בבתי המשפט, ברחוב, ברשויות המקומיות, בבתי הספר, בכלי התקשורת המועטים שעדיין שומרים על עצמאות וגו זקוף, בכל המקומות האלה נכה וננצח". מעניין מה היה קורה אילו אזרח בעל סממנים (סטראוטיפ) דתיים- לאומיים עם כיפה, ציצית, סנדלים ופאות מסולסלות או אפילו ערבי עם כאפייה היה מתבטא כך בדיוק? לדידו של האלוף גולן מדובר ב"לוחמנות"- אך בפועל זה נשמע יותר כמו הפקרות והמרדה הגובלת בפלילים.
ביום שישי המשיך הצייצן גולן בשלו: "מול הגועל נפש הציבורי – לאומי המתהווה לא תספיק מחאה. מרי אזרחי זה מה שנדרש, השבתת המדינה, לא לתת להם לנהל דבר". על כך הוסיף וכתב: "מחאת בלפור 2 לא תספיק. ביבי עלה מדרגה בתהליך הרס ישראל ואנחנו לא נסתפק בהפגנות בגשרים".
הייתכן שסגן הרמטכ"ל לשעבר ממריד בדבריו ואינו מקבל את עקרונות הדמוקרטיה ובהם את הכרעת הרוב, ועל כן החליט שהוא הרוב. זאת ועוד למרות שמפלגתו כלל לא עברה את אחוז החסימה ואחיותיה האידאולוגיות זכו לרדת לשפל המדרגה? האין הוא מזהה מגמה חמורה בדבריו הקוראת לאנרכיה ומלחמת אזרחים לכאורה, גם במי שהיו פקודיו במשך קרוב לארבעים שנה? האם זהו המסר וזה ייעודו של מפקד מהולל, שראה בעצמו וראו בו דמות ומודל לחיקוי? האם עליו ראוי מעתה להמחיש את האימרה: "זקנתו מביישת את נעוריו"?
יאיר גולן הוא ללא ספק אחד הבולטים והבוטים בקריאותיו אך אינו ניצב בדד. הציבור בארץ ובעולם נחשף ליאיר לפיד, ראש ממשלה מכהן, שבעודו בתפקיד מפרסם מכתב רשמי לראשי רשויות במדינה הקורא ממרום תפקידו והוד ממלכתיותו לפעול נגד גורמים בממשלה הבאה לה הפסיד, בניגוד להנחיותיהם שטרם ניתנו ושל נושאי משרה בה, שטרם מונו: "אני כותב אליכם בדאגה רבה לעתיד מערכת החינוך והמדינה. שכן הממשלה החדשה המוקמת בישראל, הפקירה את חינוך ילדינו והעבירה אותם לידי הגורמים הקיצוניים והחשוכים ביותר בחברה הישראלית, זהו איום ישיר ומסוכן על ערכי היסוד הבסיסיים ביותר עליהם מושתתת מדינת ישראל, כפי שהם מובאים בהכרזת העצמאות… אני קורא לכם לא לשתף פעולה עם היחידה לתכניות ושותפויות חיצוניות במשרד החינוך כל עוד היא בשליטתו שלמעוז".
אל מכתבו זה של ראש הממשלה יאיר לפיד שעשה היסטוריה, הצטרפה ביום שישי הופעתו ההיסטרית בתדרוך לקראת ההפגנה ולאחריה בהפגנה נגד הממשלה הנבחרת הבאה, שיתכן ושברה שיא עולמי במצעד השפל הדמוקרטי לו אנו עדים כאזרחים. כך צייץ לו ראש הממשלה שבחר את עצמו כראש מפלגתו והפסיד בבחירות דמוקרטיות בשל התנהלותו חסרת האחריות לכאורה שנמשכת גם עתה כפי הנראה:
"הממשלה המסתמנת היא הקיצונית והמטורפת ביותר בתולדות המדינה. נתניהו חלש והשותפים שלו צעירים, נחושים וקיצונים ממנו, הכניעו אותו ללא תנאי. אבל אנחנו לא נכנעים. אנחנו נלחמים על המדינה האהובה שלנו, על הדמוקרטיה שלנו, על החיילים שלנו, על העתיד של הילדים שלנו. אנחנו לעולם לא נוותר". האם יש ראי במשרד ראש הממשלה?
הממשלה המסתמנת היא הקיצונית והמטורפת ביותר בתולדות המדינה. נתניהו חלש והשותפים שלו צעירים, נחושים וקיצונים ממנו, הכניעו אותו ללא תנאי. אבל אנחנו לא נכנעים. אנחנו נלחמים על המדינה האהובה שלנו, על הדמוקרטיה שלנו, על החיילים שלנו, על העתיד של הילדים שלנו.
אנחנו לעולם לא נוותר. pic.twitter.com/HiotPf99bl— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) December 9, 2022
אם לא די בכך אזי ביום שישי הופצה הודעה חריגה בקבוצת וואטסאפ של מפכ"לים וניצבים בדימוס של המשטרה, ובה נכתב: "המומים וכואבים. אנו מודיעים בצער עמוק וביגון קודר על לכתה בטרם עת של משטרת ישראל זצ"ל. נלווה אותה בדרכה האחרונה ביום שלישי 13.12.22 שעה 14:00 (הזמן שבו אמור לעבור החוק בכנסת) לבית העלמין כנסת ישראל בירושלים. ביקורי תנחומים של מוקירי זיכרה יתקיימו במטה הארצי דרך בר-לב שכונת שיח' ג'ראח – ירושלים. בניה בנותיה ואוהביה". הלזה יקרא מנהיגות? שמא מדובר ברפיסות, חוסר אחריות ואבדן עשתונות של מפקדים שפעם היו קרי רוח וכעת רוחם נפלה? כיצד זה מעזים מפקדים בכירים להספיד כך את המשטרה, בה משרתים פקודיהם לשעבר המתמודדים עם אתגרים רבים בעת הזו, ולהעביר מסר רע ושפל שאין כדוגמתו לכל עם ישראל…ועוכריו?!
מצטרף הדבר למודעה המביעה דאגה לסמכויות הצבא, המשטרה והמנהל האזרחי, ש"רצה" ברשתות החברתיות ביום שישי, עליה חתום כל אחד משמונת המפכ"לים בדימוס בין 4-6 פעמים, כולל מפכ"ל אחד שנפטר לפני מספר שנים. על כל אלו אפשר להוסיף עוד דוגמאות רבות ממגישי ופרשני חדשות נסערים, היסטריים ורואי שחורות, שאת האובייקטיביות והמקצועיות איבדו לפני שנים רבות.
מסקנות, סיכום והמלצות
מחנה השינוי עשה שינוי בערכי הדמוקרטיה ובדרכה… ולא בהכרח לטובה. הוכיח הוא כי דרכיו השערורייתיות להשגת השלטון וניהול ענייני המדינה – כשלו. פרצופם של אנשי מחנה השמאל נחשף – דמוקרטיה אינה בהכרח דרכם, כי אם סיסמא ריקה כשאין היא משרתת אותם, לכאורה.
זכויות אדם יש, אבל לא לכולם. ישיבה עם ערבים תומכי מחבלים מוצהרים שמצדדים במפירי חוק סדרתיים שאינם מכירים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, עדיפה לדידם על פני ישיבה עם יהודים לומדי תורה. אלו שמתנדבים יותר מכל מגזר אחר במדינה, ויהיו כאן בשעת צרה עבורי ועבורך, כפי שפורסם בסקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שוב לאחרונה.
תמיכה תקציבית במפלגות הערביות שאינן נאמנות למדינה אלא לרשות הטרור הפלסטינית, לאחים המוסלמים ולגורמים עוינים אחרים לכאורה, נראית בעיניהם עדיפה על מהלכים להרכבת ממשלה לאומית- ציונית וגם יהודית, במחילה. "מתנים ומתנים" עדיפים לתפישתם עם מי שפועלים או תומכים בדרכים שאינן חוקיות להשתלטות על אדמות מדינה, הנמנעים בתוקף מלהזדהות עמה ולהוקיר לה תודה בתרומה ועשייה במסגרת שרות צבאי, לאומי או אזרחי.
האם עדיפים בעיניהם ממרידי ומכי שוטרים, שאינם נוקפים אצבע מול אלו הגוזלים והורסים רכוש יהודים, המשליטים טרור חקלאי ועסקי, הפוגעים וגורמים נזק בל ישוער לביטחון האישי של כל האזרחים ומזכים בצדק את המגזר הערבי בתואר האלים ביותר במדינה. דברים המתקבלים בהבנה, שלא לומר בהכנעה ובמידה רבה של שוויון נפש והסכמה, בה בשעה שמנהיגים יהודים ומפלגות ציוניות זוכים לשלל השמצות, גינויים וחרפות. כל זאת ועוד לפני שהושבעה ממשלה וחלקם עוד בטרם נקטו בפעולה מעשית או אפילו העבירו החלטה.
"ממלכתיות" היא מושג נשגב שמהם והלאה, גם אם ישנו הם שם של מפלגה, כבדרך אגב ובסמיכות זמנים מקרית לכאורה להוספת הערך למסמך רוח הצבא. כנראה שזה "כשר" ואולי אף תרתי משמע. הסתה והשחרה של מנהיגים ונבחרי ציבור הוכחה ככזו שיכולה להופיע מצדה השמאלי של המפה, מעל לכל במה וגשר, ולא רק בכיכר ציון לכאורה.
אין ספק שיאיר לפיד הינו ראש הממשלה הראשון שעושה היסטוריה מאופן עלייתו לשלטון ועד היותו מפגין ביום שישי האחרון. ראש ממשלה מכהן שיוצא בחוסר ממלכתיות נגד ממשלה שטרם קמה וחברי כנסת שטרם מונו לשרים, למרות שלכשיקרה הדבר יעשה הוא כחוק לאחר הליך דמוקרטי מלא ותקין. לפיד יירשם בספר דברי הימים כראש הממשלה הראשון בתולדות המדינה שיוצא באופן דמוקרטי להפגין נגד הדמוקרטיה, לכאורה. נשמע הזוי – כן. כמו כל ממשלת השינוי.
5+המלצה קטנה לסיום: תנו צ'אנס, שתו מים וסיפרו עד 10. בתקווה שאחרי ארכת עשרת הימים שנתן הנשיא לנתניהו, תקום ממשלה ציונית נבחרת, אחראית ויציבה.
