עוד רבות ידובר, יילמד וייכתב על מערכת הבחירות החמישית, זו של שנת 2022. לכאורה עוד אחת ממערכות לא נגמרות בישראל רוויית המחלוקות והסכסוכים הפוליטיים, אלא שהניצחון המובהק של גוש הימין ושל נתניהו בפרט מבטא את ניצחון הרוח.
הניצחון ההיסטורי הזה נגד כל הסיכויים, הוא שיאו של מאבק חסר תקדים של שלל כוחות שחברו יחדיו נגד איש אחד שמייצג מחנה שלם. הוא הגיע למרות שלושים שנות רדיפה והשחרה שיטתית ברוב אמצעי התקשורת בשילוב תיקי סרק וחקירות פליליות שנפתחו חדשים לבקרים ומסתיימים בלא כלום.
המסע הזה כלל מופע מבחיל של שקרים והשלת כל בדל אידאולוגיה שהייתה פעם חלק מהמחנה השני רק בשם מלחמת קודש אובססיבית: "רק לא ביבי". מול אלו קם המחנה הלאומי והאמוני, ניער את האבק מבגדיו והסתער בקרב בלימה.
היה ברור שהפעם זה להיות או לחדול. והציבור הזה, שהותש בשדה הקרב והורעל עד לשד עצמותיו, ששמע שוב ושוב שהכול אבוד, כולל מפיהם של מובילי דעה שנכנעו ודיברו על "משקולת על גב המחנה", הציבור החליט להיות.

הניצחון הגדול הזה הוא נוק-אאוט מהדהד לכל תופרי התיקים. הוא אמירה ברורה שהדרך הקלוקלת שנהגו בה השמאל הישראלי ושותפיו מימין שהפכו את עורם הייתה בראש ובראשונה אנטי-דמוקרטית. הניצחון הזה מלמד שבפוליטיקה צריך להציג חזון ודרך, ולא די בכוח, בשליטה ובכסף.
ההתחלה החדשה הזו נותנת סיבה טובה לאופטימיות. היא מצווה להרים את הראש, לזקוף קומה ולהמשיך הלאה. היא מלמדת שוב: גם כשקשה ונראה אבוד, בסוף האמת גוברת על השקר והאור על החושך. נצח ישראל לא ישקר.
