חברת דואר ישראל שוקעת -ועדת הכספים הושיטה יד: ועדת הכספים הזמנית, אישרה היום את הצעת האישור לפי סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות, בקשר להשקעת המדינה בחברת דואר ישראל בע"מ כחלק מהליך הבראה. בחודש ספטמבר 2022 נחתם הסכם מימון שאמור להוביל להבראת החברה שנמצאת בהפסדים כספיים של מאות מליוני שקלים בשנה.
מטרת הסכם ההבראה הוא להעמיד סיוע לחברה לצורך הבראתה לקראת הפרטה. רשות החברות ביקשה את אישור ועדת הכספים להשקעה בחברה, על סכום של עד 580 מיליון ₪.
נציגי הדואר העריכו כי כל יום במצבו הנוכחי של הדואר, עולה למשלמי המיסים ולמדינה כמיליון ש"ח. עפ"י מסמך הבקשה שהעבירה רשות החברות לוועדה, במסגרת תכנית ההבראה כולה, תממן המדינה פרישה של כ-1,200 משרות בעלות של כמילארד ש"ח ובתמורה למכירת למעלה מארבעים נכסי נדל"ן ששווים מוערך ב-610 מיליון ש"ח.
4+בבקשה נכתב כי הזרמת הכספים וביצוע השינויים בתקציב, נדרשת בדחיפות: "ראשית, הצורך המיידי בהבראת החברה עקב הקשיים התזרימים בהם נתונה החברה והצורך המיידי בייצובה, לרבות הבטחת תשלום שכר עובדי החברה וספקיה בעתיד הקרוב. שנית, למען הבטחת המשך מתן השירותים החיוניים אשר מספקת החברה לאזרחי ישראל, בכל רחבי המדינה ובדגש על צרכי הפריפריה הגאוגרפית והחברתית. שלישית, בכדי לאפשר מעבר למסלול של צמיחה אשר יאפשר את מיצוי הפוטנציאל העסקי של החברה באמצעות הפרטת החברה שתביא ליציבות ארוכת טווח ושיפור התפעול והשירות. על כן, קיימת נחיצות ודחיפות לאישור השקעת הבעלים, ובכלל זה קבלת אישור ועדת הכספים בעת הזו בתקופה בה מכהנת ממשלת מעבר".
ח"כ מיכאל ביטון אמר בדיון: "החברה הייתה בריקבון תפקודי, לא עמד לנגד עיניה להיות מופת תפקודי והתייעלות כלכלית. זה הבעיות הפנימיות, הצד החיצוני שאין מכתבים, ושלא יהיו, ושיש גם תחרות, חברות יודעות לעשות דיוור ישיר עם הדואר ובלי הדואר. אין ספק שהממשלה צריכה להשקיע, כי אין מי שיציל את הדואר, נצטרך לשים תחנות כל 3 חודשים ושתראו לנו הבראה והתייעלות, שלא נשים מאות מיליונים אם לא תעשו את מה שצריך".
4+ח"כ אלי דלל הוסיף: "אין ספק שהייתה פה אוזלת במשך הרבה מאוד שנים, בנושא של הניהול, אני מבין שהדואר נקרא גם בנק הדואר. תפקיד ההנהלה לייעל את המערכת ולמצוא מוצרים בהם החברה תוכל להרוויח".
במהלך הדיון עלו גם שאלות רבות לעניין סגירת סניפי הדואר כאשר לדברי מנכ"ל הדואר נסגרו השנה 60 סניפים, ושאלות לגבי פגיעה באוכלוסיות מוחלשות שאינן משתמשות באמצעים מתקדמים, ועדיין נשענות על שירותי הדואר המסורתי, והן על סניפי בנק הדואר בהתנהלות כלכלית.
ח"כ אחמד טיבי תמך בסגירה: "אין ספק שהטכנולוגיה הביאה להורדה בהכנסות, ויש החלטות לסגור 60 סניפים. יש אזורים ללא טכנולוגיות, ולהם אין סניפים, לא דואר ולא בנקי דואר. בנק הדואר צריך לתת מענה איפה שצריך".
4+צילום: יונתן זינדל, פלאש90
לצד הביקורת, קראו חברי כנסת לתת קרדיט ליכולת מנכ"ל הדואר הנכנס, דוד לרון, להביא לפתרונות. ח"כ ביטון אמר: "אני מכיר את מנכ"ל הדואר הנוכחי בגלגוליו השונים, אם יש משהו מרענן, זה שבדבר הזה אפשר להאמין שיהיה שינוי בדואר. הוא כבנאדם ראוי ומסוגל לעשות את השינוי".
ח"כ מיכל שיר הוסיפה: "הדואר שנים בקריסה, אחרי שיחה עם דוד אני יודעת שעשו שם שינויים לא פשוטים בכלל כדי לאוורר את הריקבון, לא חשבתי שיגיע מנכ"ל שיהיה לו אומץ לעשות זאת. עם זאת, שבאים אל המדינה ואל הוועדה ומבקשים בקשות, ואנחנו שומעים את השאלות, צריך לבוא עם תוכנית ומצגת, להציג בצורה ברורה מה הבעיות, מה הפתרונות המוצעים, איך מתנהל כל הליך ההפרטה שלא הגיע עדיין לוועדה לאישור, אף אחד לא יודע איך היא אמורה להראות, אף אחד לא יודע מה שווי הנכסים היום. זה לא באמת רציני, וכדי שהדיון יהיה רציני, צריך לתת תשובות לכל זה".
נציגי הדואר ציינו כי עיכוב האישור עלול להביא לפגיעה בתשלום המשכורות לעובדי הדואר, שעה שאלה משולמות ב-9 לחודש, וכן לאי וודאות בקרב אלפי עובדים שאמורים לסיים את עבודתם, והכספים ממנים את הליך פרישתם.
בדיון צוין כי תהליך ההפרטה צפוי לסוף 2023: "החברה מפסידה מיליון ₪ ביום. התוכנית הזו מניחה שההפרטה של החברה תתבצע במהירות, כי יש הרבה מאוד השקעות שהחברה נדרשת להם, את אלה יעשה אדם פרטי שיראה את הפוטנציאל בחברה. אם יהיה עיכוב בהפרטה נצטרך לחזור ולבקש עוד כסף. יש לזכור, שחברת דואר ישראל היא היחידה שבידי מש התקשורת והיא ממשלתית, בשונה מבזק ודומות.
4+דוד לרון, מנכ"ל הדואר: "לצד המשכורות, אין לנו גם כסף לשלם לספקים, מי שמשאיר את החברה חיה. העובדים שיותר משנה חיים מחודש לחודש בחוסר ודאות מי יישאר ומי ילך, מאוד מתקשים לתת שירות, שלא לדבר על השקעות שנדרשות להחזקת תשתיות בסיסיות, אנשים מחכים יותר בתור כי קשה לחדש מערכות, המחשבים נתקעים או עובדים לאט יותר. ההפסדים נצברים, את השנה הזו נסיים בהפסד של כ-270 מיליון ₪, השנה הבאה צפויה להסתיים עם כ-300 מיליון ₪ הפסד. לא רק 5000 עובדים מבקשים לראות מה קורה. אנחנו מנהלים קווי אשראי על קרעי תרנגולת, כי הבנקים נתנו אמון בתוכנית ההבראה, ברגע אחד, בהעדר החלטה, הבנקים יכולים למשוך לנו את השטיח מתחת לחברה".
לאור הדברים הוציא יו"ר הוועדה את הוועדה להפסקה, וכינס את חבריה להיוועצות. בתום ההפסקה, החליטו חברי הוועדה לאשר את ההשקעה, תוך התניה כי אישור ההעברה התקציבית בה נכלל הסכום, שצפויה לעלות לאישור הוועדה בדיון מחר, תאושר רק במידה ויועברו עוד היום כלל הנתונים שביקשו חברי הוועדה לקבל במהלך הדיון.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "התייעצנו חברי הוועדה, ואנחנו רואים כאחד היעדים של הוועדה ובמרכזם – שעובדים לא יפגעו, כאשר הוצג בפנינו כי עובדים עלולים לא לקבל שכר ונעכב את פרישתם אם נעכב את אישור, מצד שני אנחנו מדברים על דבר חסר תקדים, אני לא זוכר דיון כזה שכ"כ הרבה נתונים חסרים לי ולחברי הוועדה, כולל שינוי של 100 מיליון ₪ גבוה הבקשה. אנחנו לא נוהגים לאשר דברים שאין לגביהם נתונים, לכן אנחנו מבקשים שאת כל הנתונים שעלו בוועדה כחסרים, תעבירו אלינו עוד היום, אבקש מהחברים לאשר את הבקשה, והיות שההעברות של הכסף הן מחר, אני מודיע שאם לא תציגו לנו את הנתונים המבוקשים, העברת הכספים תדחה".
