על סמך דיווחי המעסיקים לרשות המיסים עבור שנת המס 2020, פרסמה הרשות היום (שני) סקירת נתונים אודות עובדים שכירים המקבלים רכב צמוד בעבודה. הסקירה אף משווה אותם לנתוניהם של שכירים שאינם מקבלים רכב צמוד. בין היתר, מובאים בה מאפייני הגיל, השכר והמין של שתי הקבוצות.
ואלו הנתונים: בשנת 2020, כ- 7% מהשכירים (316 אלף איש) הוגדרו כמקבלי רכב צמוד, ואילו 93%, (כ-4.2 מיליון שכירים) לא קיבלו רכב צמוד. הגיל הממוצע של מקבלי רכב צמוד היה 46.4, לעומת 39.1 בקרב שכירים שלא קיבלו רכב צמוד. עוד עלה כי גברים מהווים קרוב ל-77% מכלל מקבלי רכב צמוד, לעומת 50.6% מאלו שאינם מקבלים.
פילוח לפי עשירוני שכר מראה כי הרוב המוחלט של מקבלי הרכב הצמוד נמצאים בעשירוני השכר הגבוהים. ממצא נוסף הוא ששיעור מקבלי הרכב גבוה משמעותית בקרב גברים לעומת נשים, גם כאשר משווים בין גברים ונשים שמקבלים שכר דומה.

השכר הממוצע ברוטו (כולל זקיפת שווי שימוש ברכב) בקרב מקבלי רכב צמוד עומד על 29.3 אלף ש"ח בחודש, לעומת 9.3 אלף ש"ח בחודש בקרב שכירים שאינם מקבלים רכב צמוד.
השיעורים הגבוהים ביותר של מקבלי רכב צמוד נמצאו בענפים של שירותי מידע ותקשורת (14.7%), ותעשייה (13.5%). השיעורים הנמוכים ביותר נמצאו בענפי אירוח ואוכל (1.4%), חינוך (1.3%), בריאות, רווחה וסעד (2.2% בכל אחד מהענפים).

לסיכום: מהנתונים עולה כי רכב צמוד מוענק בעיקר לבעלי שכר גבוה, כי שיעור מקבלי רכב צמוד גבוה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים וכי הגיל הממוצע של מקבלי רכב צמוד גבוה יותר משל אלו שאינם מקבלים רכב צמוד. ניתן להסיק מהנתונים הללו שרכב צמוד מוענק בעיקר לעובדים בכירים מדרג המנהלים וללא זיקה ישירה לצורך התפעולי (נסיעות מרובות לצורכי עבודה).
