לאחר הסערה הציבורית שהתעוררה בשבוע שעבר בעקבות דרישת המפלגות השונות, לתקן בחקיקה את איסור ההפרדה בין גברים לנשים באירועים לציבור הדתי והחרדי, בכך שלא תיחשב כאפליה, מפרסמים בארגון חותם דו"ח הסוקר את התפתחות האיסור, וכיצד עיוותו המשפטנים ובראשם המשנה לשעבר ליועמ"ש, דינה זילבר, את החוק לאיסור הפליה במוצרים ושירותים, ואסרו על קיום אירועים נפרדים לציבור הדתי והחרדי. בנוסף, בדו"ח מציעים בארגון חותם פתרונות לסוגיה.
תחילה מסביר הדו"ח כיצד התפתח חוק איסור ההפליה: "בשל מספר מקרים של התנהגות בלתי הולמת של גברים כלפי נשים בשנת 2011 החל קמפיין תקשורתי בנושא "הדרת הנשים". הקמפיין העצים פעולות של חרדים קיצוניים מבית שמש, ונתן תחושה שישנה תופעה רחבה של ביזוי נשים. בעקבות כך, החליטה הממשלה על הקמת צוות בין משרדי ע"מ להיאבק בתופעה. בצעד מעורר תמיהה, החליט היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, על הקמת צוות מקביל מטעמו במשרד המשפטים אשר הורכב ממשפטנים בלבד ללא נציגות של הרשות המבצעת", כך מסביר הדו"ח.
1+בהמשך הדו"ח מציגים בחותם את מסקנות צוות המשפטנים שהקים וינשטיין אשר שללו לחלוטין את התפיסה הדתית כלפי הצורך בהפרדה באירועים ציבוריים וזאת לטענת חותם מתוך פטרונות וזלזול בציבור הדתי וכותבים: "מסקנות הצוות היו חד צדדיות ושללו מכל וכל את הגישה הדתית לנושא ההפרדה. מסקנות הוועדה אף הציגו גישה מזלזלת בתפיסה הדתית ובנשים המאמינות בה וברצונם לקיים אירועים בהפרדה. תוך ביטוי של פטרנליזם מתנשא וחדירה לתחומים לא להם, העדיפו אנשי הצוות עקרונות דמוקרטיים על פני ערכים יהודיים, ובכך עיקרו את החוק המאפשר לשמור על הפרדה בין המינים מסיבות הלכתיות". כך על פי הדו"ח.
בדו"ח מוסבר, כי למעשה היועמ"ש דאז וינשטיין ביקש לכפות את דעותיו הפרוגרסיביות על הציבור הדתי ולהפוך את אורחות חייו לעבירה על החוק: "למחוקק לא הייתה כל כוונה להכריע בין תרבויות וערכים, ובטח שלא לכפות עולם ערכים מסויים על החברה הדתית ועל ציבורים שלמים במדינת ישראל. היועמ"ש והצוות שמינה, בצעד יהיר, מתיימרים לקבוע מסמרות בשיח הערכי ולהפוך את מי שלא דוגל באמונתם לפורע חוק. אין זו אלא כפיה פטרנליסטית ואנטי-ליברלית של ערכים על הציבור הדתי, מתוך זלזול ושאט נפש כלפי ערכיו".
1+לגבי סוגיית קיום אירועים בהפרדה לציבור הדתי, מצביעים בחותם בדו"ח שפרסמו, כי גם מסקנות הצוות שהקים וינשטיין הכירו בכך, שניתן להפריד בין נשים וגברים באירועים בעלי אופי דתי מובהק, בהם רובם המכריע של המשתתפים חפצים בהפרדה וכך גם נכתב במסקנות הצוות: "חריג צר ומוגבל לדברים האמורים יכול שיהיה כאשר מדובר באירוע בעל אופי דתי מובהק שעיקרו פולחן דתי או טקס דתי משמעותי אחר, כאשר הרשות סבורה כי רובם המכריע של באי האירוע מתאפיינים ברצון בהפרדה".
חותם מציינים בדו"ח כי למרות שהממשלה הטילה את יישום מסקנות הוועדה על שרי הממשלה בחר וינשטיין למנות את המשנה שלו, עו"ד דינה זילבר, לתפקד כאחראית על יישום מסקנות הדו"ח. בחותם טוענים בדו"ח כי זילבר בחרה לתת פרשנות מרחיקת לכת ופעלה לאסור גם על קיומם של אירועים לציבור דתי הנערכים בהפרדה, כך למשל מציינים בדו"ח מקרים בהם התערבה זילבר באירועים בעלי תוכן דתי מבוהק: "עיריית ת"א הונחתה על ידי הגברת זילבר, לאסור התקהלות בתחומה לצורך אירוע אמירת סליחות בחודש אלול תשע"ו, כל עוד האמנים המופיעים בו יהיו רק גברים. יצויין, כי היועמ"ש של עיריית ת"א חלק על עמדת עו"ד זילבר, ובמכתב ששיגר לה מחה על הפגיעה בחופש הביטוי". במקרה אחר פנתה זילבר לעיריית ירושלים בדרישה לשלב פייטנית בערב סליחות שנערך במימון העירייה, על מנת לאפשר השתתפות שוויונית של נשים", כך טענו בחותם בדו"ח.
בסיום הדו"ח מציעים בארגון חותם לתקן את החלטת הממשלה הקיימת כיום בנושא ולקבוע כי אירועים המיועדים לציבור דתי לא יחשבו לאפליה. כמו כן, מציעים בחותם כי הממשלה אף תחזק ותתקצב אירועים אלו בשל תרומתם לחיזוק הזיקה למורשת ישראל.
