מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (רביעי) את הדוח השנתי בנושאים הכלכליים המערכתיים במסגרתו התייחס לחלוקת הגז הטבעי, זכויות הצרכנים, הבנקאות הדיגיטלית שנכנסה לחיינו, מצב הרכבות הקלות בירושלים ובגוש דן ועוד.
ישראל מוציאה את הגז מהים – אך לא מחברת אותו
בתחילת שנות האלפיים התגלו לאורך חופי ישראל כמה מאגרי גז טבעי, והגז הטבעי הפך לדלק המרכזי בישראל, בעיקר לייצור חשמל מקומי ולתעשייה הכבדה. הגז הטבעי הביא חיסכון בעלויות למשק בהשוואה למחירי הנפט, צמצם את התלות בנפט המיובא ובנוסף הביא תועלת סביבתית ניכרת.
מבקר המדינה בדק את מצב פריסת רשת החלוקה ומצא כי 13 שנה לאחר קבלת הרישיונות להפקת הגז שיעור הצרכנים בפועל של גז טבעי ברשת החלוקה הוא כ-22% בלבד מהיעד שנקבע. המבקר טוען בעצם כי מדינת ישראל אמנם מוציאה את הגז מהים, אבל לא מחברת אותו למפעלים ולאזרחים ובכך נמנע חיסכון של מאות מיליוני שקלים.
5+"על משרד האנרגייה, בשיתוף משרדי האוצר, הכלכלה והגנת הסביבה, לנצל את חלון ההזדמנויות שנותר לניצול הגז הטבעי, לקדם את השימוש במשאב זה ולפתח את רשת החלוקה בצורה מיטבית בהתאם להחלטות הממשלה, לשם חיסכון בעלויות האנרגיה לתעשייה היצרנית בישראל וצמצום זיהום האוויר", מציין המבקר בדוח.
הצרכן לא מרוויח ממעבר הבנקים לבנקאות דיגיטלית
מבקר המדינה מדבר גם על המעבר של העולם הפיננסי לשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית המאפשרת למגוון גופים פיננסיים לספק שירותים ברשת במקום זירות פיזי, אך נצביע על כך שמי שהרוויח מכך הם דווקא הבנקים, ולא הצרכן.
לפי המבקר חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות עומדות סך הכל על רווח שנתי שגדל מ-10.4 מיליארד ש"ח ב-2014 ל-22.1 מיליארד ש"ח ב-2021, עם המהפך הדיגיטלי: "הדיגיטציה הגדילה את רווחי הבנקים – אבל הם לא הוזילו את השירות לאזרח".
5+"נמצא כי הדיגיטציה תרמה רבות לשיפור גיוון השירות הבנקאי וליעילותו לצרכנים וכן הפחיתה את העלויות שמשלם הציבור על עמלות. עם זאת, הדיגיטציה אשר הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים ותרמה לגידול של 10% ברווח חמשת הבנקים הגדולים בשנים 2014-2021, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי", מציין המבקר בדוח.
בעקבות זאת ממליץ המבקר, כי בנק ישראל ומשרד האוצר יפעלו לנתב את הבנקאות הדיגיטלית כך שתעודד כניסה של שחקנים מקומיים ובין-לאומיים כדי לייעל את הענף ולהיטיב עם הצרכנים ולתרום יותר להפחתת יוקר המחיה בישראל.
הצרכנים אינם מוגנים מספיק
מבקר המדינה בדק גם את הפעולות שנקטו משרדי ממשלה וגופים נוספים בתחום הגנת הצרכן ומצא ממצאים מדאיגים לפיהם נראה כי הצרכנים אינם מוגנים מספיק מפני עסקים הפוגעים בזכויותיהם: "77% מהאזרחים לא יודעים שאפשר לעצור תשלומים בכרטיס אשראי".
המבקר מצא כי מסקר שיתוף הציבור עלה כי רוב הציבור כ-76%, חוו עוולה צרכנית בשנתיים האחרונות. 25% מהמשיבים לסקר מסרו כי אינם מכירים את הגופים הצרכניים המרכזיים (הרשות להגנת הצרכן והמועצה לצרכנות). וכי יותר מ-60% מהפונים לגופים אלו קיבלו מענה אולם פחות מ-50% מהפונים היו מרוצים במידה רבה מהטיפול שקיבלו.
5+בנוסף מצא המבקר כי הרשות ממעטת להשתמש בכלי האכיפה הפליליים שבידיה ופתחה שלושה תיקים פליליים בלבד בשנים 2020-2021, זאת על אף העובדה שבשנים אלה היו 13 חברות מעוולות נוספות שהעיצום הכספי שלהן הוגדר כלא בר גבייה ולהן לא נפתחו תיקים פליליים: "לפיכך ייתכן שנפגעת יכולת ההרתעה של הרשות מול העסקים המפרים את חוקי הגנת הצרכן".
המבקר המליץ כי הרשות להגנת הצרכן והמועצה לצרכנות יבחנו את היעדר התיאום ושיתוף הפעולה ביניהן, את אי-ההבחנה של הצרכים ביניהן לגבי טיפול בתלונות, ואת מורכבותו של תהליך הגשת תלונה. וכי שר הכלכלה, האמון על יישום חוק הגנת הצרכן וחוק המועצה, יוודא כי שיתוף פעולה זה מתקיים וכי עליהם לפעול לתיקון הליקויים המפורטים בדוח.
מיליוני תושבים ללא מים בחירום
מבקר המדינה בדק ומצא שכ-2.4 מיליון תושבי ישראל מתגוררים ברשויות מקומיות שאינן ערוכות כנדרש לאספקת מים בשעת חירום, בנוסף ב-36 מתוך 95 הרשויות המקומיות המתואגדות אין מתווה לחלוקת מים לאוכלוסיה הדורשת תשומת לב מיוחדת.
גם היערכות המועצות האזוריות וספקי המים במגזר הכפרי לאספקת מים בשעת חירום לא הוסדרה במלואה. רשות המים אינה עושה ביקורות מוכנות בקרב יותר מ-1,000 ספקי המים ביישובים, ואין לה תמונת מצב על מוכנותם לאספקת מים בשעת חירום.
5+עוד עלה בביקורת, כי ב-18 מ-59 בתי החולים שבפיקוח משרד הבריאות, כ-30%, לא מתבצע איגום המים הנדרש למילוי צורכי החירום. על משרד הפנים, רשות המים ורח"ל לפעול יחד לשיפור היערכותן של רשויות מקומיות קטנות ובעלות מדד חברתי-כלכלי נמוך לאספקת מים בשעת חירום קבע המבקר בדוח: "מומלץ כי גופים אלה יבחנו מתן פתרון חלופי לאספקת מים בשעות הראשונות שלאחר התרחשות אירוע חירום".
הרכבת הקלה בגוש דן: התקציב זינק, ההתנהלות לא יעילה
המבקר התייחס בדוח גם להתקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן וציין כי אומדן עלות ההקמה של שלושת קווי הרכבת הקלה בגוש דן, האדום, הירוק והסגול, מגיע ל-48.1 מיליארד ש״ח.
לפי המבקר מועד השלמת הקמת הקו האדום נדחה שש פעמים לפחות לתקופה של חמש שנים במצטבר. בנוסף הממשלה לא קבעה בהחלטתה יעד למועד הפעלת הקווים הסגול והירוק – פתיחת הקו הסגול נדחתה מ-2025 ל-2026, ופתיחת הקו הירוק נדחתה מ-2025 ל-2027, ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת לפחות לנוכח דחייה של ההכרזה על זוכה באחד הפרויקטים.
בביקורת עלה בנוסף כי כי זמן הקמת הקו העילי הסגול במטרופולין תל אביב צפוי להיות ארוך במידה רבה מזמן ההקמה של רוב הקווים שנבדקו עם מאפיינים דומים במדינות אחרות: כ-3.7 חודשים לק"מ בקו הסגול בישראל (סה"כ כ-8 שנים) לעומת כ-2.5 חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות.
5+המבקר אנגלמן ממליץ כי משרדי התחבורה והאוצר יקיימו תהליכי הפקת לקחים מהחלקים שבוצעו בפרויקט הרכבת הקלה ויישמו אותם בחלקים המתוכננים של הרכבת הקלה ובפרויקטים עתידיים להסעת המונים כגון המטרו.
הרכבת הקלה בירושלים: הנוסעים סובלים מתחושת חוסר הביטחון והצפיפות
המבקר המדינה ערך ביקורת מעקב בעניין תיקון הליקויים שהועלו בדוח הקודם שעסק בשירות לנוסעים ברכבת הקלה בירושלים. על פי הדוח בשנת 2021 נסעו ברכבת הקלה בירושלים כ-37 מיליון נוסעים. נמצא כי 88% מתושבי ירושלים משתמשים ברכבת הקלה, וכי נקודות התורפה של שביעות הרצון של הנוסעים ברכבת הקלה הן תחושת הביטחון ורמת הצפיפות של הנוסעים.
כמחצית מהנוסעים ציינו כי הם חשים תחושת ביטחון רבה במהלך הנסיעה ברכבת הקלה, 30% ציינו כי תחושת הביטחון שלהם בינונית ו-21% ציינו כי הם חשים תחושת ביטחון מועטה. תחושת הביטחון של הנוסעים בהמתנה בתחנות היא רבה עבור 52% מהנשאלים, בינונית עבור 31% ומועטה עבור 17% מהם. כ-44% מהנוסעים ציינו כי רמת הצפיפות של הנוסעים בנסיעה היא רבה, וכ-27% מהם ציינו כי הם די מרוצים מרמת הצפיפות של הנוסעים.
5+המבקר אנגלמן מציין בדוח כי חל שיפור בזמני הגעת הקווים בשעות הערב וממליץ למשרד התחבורה וצוות האב להמשיך לפעול לשיפור השירות, ובעיקר להעלות את תדירות הרכבות כדי להקטין את הצפיפות בהן. נוסף על כך על משרד התחבורה וצוות האב להמשיך ולפעול לשיפור תחושת הביטחון של הנוסעים בתחנות וברכבות.
