הנה זה קורה שוב – בפעם השישית ברציפות: הוועדה המוניטרית החליטה היום (שני) על העלאת הריבית ב-0.5 נקודות האחוז לרמה של 3.25%. על פי הודעת הוועדה, "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
עוד נכתב כי: "מאז החלטת הריבית הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודשים ספטמבר ואוקטובר 2022 ב-0.2% וב-0.6%, בהתאמה, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 5.1%. עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים במדד עלה, ועומד על 4.8%, גם על רקע העלייה בסעיף הדיור".
נציין כי הפעם האחרונה שהריבית הבסיסית עמדה על ריבית בשיעור זה הייתה במאי 2011, וכאמור מדובר בעליית הריבית השישית מאז חודש אפריל האחרון. ריבית הפריים, שחלק מהמשכנתאות וההלוואות צמודות אליה, תזנק לשיעור של 4.75%.
"מדובר בשגיאה חמורה של הנגיד"
בתוך כך, מי שמיהר לתקוף את ההחלטה היה אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שכתב: "על אף העלייה במדד יוקר המחייה בחודש אוקטובר, מדובר בשגיאה חמורה של הנגיד. בוודאי בתקופה בה מתגלים סממנים ראשונים של האטה במשק ועליה בשיעור האבטלה שמצריכים חשיבה אחרת ומקיפה יותר לבלימת האינפלציה. חלק מהעלאת יוקר המחייה נובע מפעולות ישירות אותן עושה הממשלה, כגון העלאת מס הארנונה, מיסוי ההתייקרויות עצמן והכשל הנמשך בעבודת נמלי הים".
גם ארגון פעמונים הגיב על ההחלטה: "ממליצים למשפחות בעלי המשכנתאות וההלאות לבדוק היטב את ההשפעה על גובה החזרי המשכנתא וההלוואות שנלקחו (ובעיקר אלו צמודי מדד) ולשנות את התקציב המשפחתי בהתאם. זה אומר לצמצם את ההוצאות ולהתייעל בתקציב המשפחתי, כדי לעמוד בהחזרים או להגדיל הכנסה. צריך לזכור שהאירוע של עליית הריבית ועליית המחירים, הם אירוע מתמשך ולא חד פעמי. כבר חווינו עליית ריביות וכמובן עליית מחירים של חשמל, דלק ומזון וצריך לשים לב שכנראה צפויים לנו עליית מחירים וריבית נוספת בחודשים הקרובים".
כיצד העלאת הריבית משפיעה על הכיס שלנו?
העלאת הריבית הופכת את ההלוואות ליקרות יותר: המשכנתאות מתייקרות וכך גם הריבית על המינוס בעו"ש ועל הלוואות מחברות האשראי והבנקים. בנק ישראל מקווה שההתייקרות הזו תגרום לצרכנים הישראלים לקנות פחות ולחסוך יותר. התפתחויות אלה מייצרות את ההאטה שאנחנו רואים במשק – כשהכסף לא זורם חופשי חברות מרגישות צורך להתייעל, מצמצמות גיוסים ומפטרות עובדים.
