accessibility-icon
share-icon
דיון בביהמ"ש העליון, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
דיון בביהמ"ש העליון, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חייל לבג"ץ: חייבו את צה"ל לאפשר לי לשרת עם שיער ארוך - בדומה לטרנסג'נדרים

גלעד צוויק

גלעד צוויק

כו חשון ה'תשפג (20.11.22)

0

like

0

dislike

האם הצבא יאפשר לגבר לשרת עם שיער ארוך? בעתירה תקדימית שהוגשה לאחרונה לבג"ץ, מבקש א' לשרת בצה"ל עם שיער ארוך, בדומה לזכויות שהיה מקבל אם היה מצהיר על עצמו כטרנסג'נדר ● א' מגדיר עצמו "סיסג'נדר שונה מגדרית" – כלומר גבר, שבניגוד לטרנסים גם חש עצמו כגבר - אך לדבריו הנראות שלו נשית ● תגובת דובר צה"ל: "עתירות שהוגשו בעבר בנושא זה לבג״ץ נדחו או נמחקו. תגובת המדינה לעתירה הוגשה לבית המשפט, כמקובל"


עתירה תקדימית הוגשה לאחרונה לבג"ץ: לחייב את הצבא לאפשר לגבר לשרת עם שיער ארוך. העותר הוא א', עתודאי המיועד להיות לוחם סטי"ל, שנאבק לשרת בקרבי. א' טוען לאפליה לעומת חיילים טרנסג'נדרים, המורשים שלא להסתפר, גם אם מבחינה ביולוגית הם גברים. על פי פקודות הצבא, אם א' היה מצהיר כי הוא טרנסג'נדר – היה מורשה להישאר עם שיערו הארוך.

צפו בכתבה מתוך המהדורה.

"העותר מזדהה כגבר סיסג'נדר שונה מגדרית", נכתב בעתירה. "הנראות שלו כגבר עם שיער ארוך אינה בהכרח תואמת את הציפיות החברתיות החשוכות של צה"ל בימים אלו כלפי גברים סיסג'נדרים".

א' מגדיר עצמו "סיסג'נדר שונה מגדרית" – כלומר גבר, שבניגוד לטרנסים, גם חש עצמו כגבר, אך לדבריו הנראות שלו נשית. לכן הוא עומד על כך ששיערו יישאר ארוך. "מדוע עדיפה זכותו של הטרנסג'נדר על פני זכותו של הג'נדרקוויר או הסיסג'נדר?!", טוען א'. "מדוע האחד זוכה לתפירתה של חליפה לפי מידתו והאחר נתקל באטימות מוחלטת?!".

א' נכלא עד כה כחודש ימים בכלא צבאי, בשל סירובו להסתפר. לדברי עורכת הדין יעל תותחני, המייצגת את א', צה"ל נוקט בצביעות – המפלה בין א' לחיילים טרנסג'נדרים.

באופן מפתיע, לעמדה של תותחני בדבר הצביעות של הצבא שותפים גם ארגונים שמרנים, כמו "תורת לחימה" – הטוענים כי צה"ל לא צריך להכיר כלל בטרנסג'נדרים. הפרקליטות ביקשה לדחות את העתירה על הסף – אך בית המשפט העליון סירב וידון בעתירה – שאם תתקבל יכולה לחולל מהפכה בצה"ל.

תגובת דובר צה"ל: "חיילי צה״ל נדרשים לעמוד בכללי ההתנהגות והמשמעת הנהוגים בצבא ובתוך כך נדרשים להקפיד על תספורת קצרה. עתירות שהוגשו בעבר בנושא זה לבג״ץ נדחו או נמחקו. תגובת המדינה לעתירה הוגשה לבית המשפט, כמקובל".

עקבו אחרינו גם ב-Google News