עכשיו שהכנסת ה-25 הושבעה והאבק שקע על תקופת הבחירות, אפשר לנתח מה באמת גרם למעל 70 אחוז מהאוכלוסייה לצאת ולהצביע, נתון מאוד גבוה ביחס למדינות המערב שרשמו אחוזי הצבעה נמוכים בעיקר בבחירות בשנה האחרונה. מה ארע בארצנו הקטנטונת שגרם לעם לצאת ולממש את זכותו הדמוקרטית ולהביא להכרעה שלא רק תביא ליציבות שלטונית אלא תקדם כאן ממשלה בעלת אופי יהודי די ברור.
מדינת ישראל לאורך השנים הייתה מורכבת מהצד הימני ומהצד השמאלי של המפה, המטרה הייתה זהה, שני הצדדים שאפו לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית. נראה היה כי שני הצדדים שותפים לתוצאה, שני הצדדים שאפו לשלום, לביטחון ולשגשוג כלכלי – הכל במטרה להמשיך את החזון הציוני, אך חלוקים על הדרך. אפילו מאוד חלוקים.
2+עם זאת, בעשורים האחרונים החלה מגמה חדשה שטרפה את הקלפים מחדש, ימין ושמאל זה כבר לא מאבק על הדרך אלא על אופייה של מדינת ישראל, האיזון בין יהודית ודמוקרטית החל להתערער ומאבקים למי יש לתת את הבכורה ליהודית או לדמוקרטית הלכו וגברו, והמושג מדינת כל אזרחיה הפך להיות שגור יותר ויותר בפיהם של פוליטיקאים מהצד השמאלי של מפה.
מפלגת העבודה, המפלגה שהקימה את המדינה בגלגולה הקודם כמפ"אי כשלה בבחירות האחרונות וכנראה מה שהשאיר אותה מעט מעל אחוז החסימה הוא באמת העובדה שהמפלגה מגדירה עצמה עדיין כציונית, על הנייר לפחות. יו"ר המפלגה, מיכאלי, נתנה לתפיסת עולמה הפמיניסטית-רדיקלית לנהל אותה בתפקידה כשרת התחבורה ובמקום לעסוק בעומס בכבישים או בייעול התחבורה הציבורית, עסקה בחינוך מחדש של האוכלוסייה, החל מניסיון לקדם תיאוריות מגדר פרוגרסיביות וכלה בסרטוני טיקטוק מביכים להתנהלות הולמת בתחבורה ציבורית. מיכאלי שהצהירה בגאווה שאין מה להשקיע בכבישים בשומרון כי הם לא יהיו חלק ממדינת ישראל בעתיד, שכחה שזאת הייתה דווקא מפלגתה ששלחה את המתיישבים להקים שם את ביתם וכפועל יוצא כנראה גם הבוחרים שכחו אותה.
2+מפלגת מרצ לא עברה את אחוז החסימה וכנראה של בכדי, המפלגה ירתה אש לכל הכיוונים במטרה למצוא אשמים, הימין אשם, מתנגדי כפיית החיסונים, לרגע לא בוצע שם חשבון נפש מה קרה להם בדרך שגרם לבוחרים לנטוש אותם. אם בעבר מרצ שאפה לקדם ערכי שיווין שתואמים יותר לערכים הדמוקרטים מאשר לערכים היהודים, בניסיון לשנות את האיזון בין יהודית ודמוקרטית, כך שהדמוקרטית תהיה על העליונה, כיום חברי מרצ שואפים למדינת כל אזרחיה, שרים את האינטרנציונל (המנון הפועלים) באירועי המפלגה במקום את ההמנון הלאומי, מאמינים בכלכלה סוציאל-דמוקרטית, ומקדמים את דת האקלים בעודם רואים בכל סממן דתי כפייה דתית.
לצד מפלגת העבודה ומרצ, חזר ואמר יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, אין ספור פעמים על כוונתו להכיל בממשלתו את חד"ש-תע"ל, מפלגתם של טיבי ועודה. טיבי שהיה עוזרו של ערפת והתבטא לא אחת לגבי הערכתו לשאהידים, ולצידו עודה שבאמתחתו לא מעט התבטאויות שנויות במחלוקת על גבול ההסתה, שניהם סרבו להצטלם לצד דגל ישראל ובקושי רב הוציאו את המילים "מתחייב אני" בעת ההשבעה לכנסת, התנהלות פרובוקטיבית שמאפיינת את הפרלמנטרים המחוזרים ע"י לפיד.
2+ממעוף הציפור של הפוליטיקה הישראלית תוצאות הבחירות לא רק מעניקות ניצחון לימין הישראלי, הן ממש הצהרה חברתית. כאמור, המאבק בין ימין ושמאל שינה את פניו, בעוד המחנה הימני שמרני עדיין מדבר במונחים משותפים שעמדו לנגד עייני החלוצים ולאחר מכן לדור שהקים כאן את המדינה מחנה השמאל מתפשט מדרכו ומערכיו. בחירות 2022 הכריעו, העם היושב בציון יודע את עברו, עם זאת עתידו של מחנה השמאל לוט בערפל.
