יותר מעשרים וארבע שנה התגוררו מנחם וחנה פרסוף ביישוב נווה דניאל בגוש עציון. "חיים מלאים וטובים", מעיד מנחם, "אך המחשבה הייתה שבגיל שלנו, אחרי שיצאנו לפנסיה, כדאי לעבור לגור ליד הילדים. היות ויש לנו ילדים המתגוררים ביד בנימין, בדקנו את האפשרויות שיש באזור וכך מצאנו את 'אחוזת יונתן' שהיה נראה לנו המקום הכי מתאים לגור בו".
לפני כחצי שנה, עברו השניים לאחוזת יונתן. "מרחק של שתי דקות הליכה מהילדים והנכדים", הוא מתמוגג. "גם ביישוב יש אווירה מצוינת, והמקום מאוד מתאים לגיל שלנו". הוא מודה שהמעבר לא היה פשוט, "לעזוב חברה, חברים וידידים ואפילו צורת חיים מסוימת – לא היה קל. מאוד אהבנו את גוש עציון, אבל הגענו למסקנה שיותר חשוב שנצא למקום חדש, לפני שנהיה חייבים לצאת, בגלל בעיות רפואיות וכדומה. לקחנו את היוזמה, ראינו שפרויקט אחוזת יונתן נפתח אך לאחרונה וכדאי לבדוק את המקום".
יתרון נוסף שהיה משמעותי מבחינת בני הזוג פרסוף, היה בכך שהבית החדש שלהם שוכן בדירת קרקע, לעומת הדירה הקודמת – אליה הובילו שלושים-ושבע מדרגות. "זה היה אחד השיקולים שלנו למעבר", מציין מנחם. "עברה רק חצי שנה אחרי המעבר ואנחנו כבר מרגישים טוב מאוד, גם עם החברים בתוך אחוזת יונתן וגם ביישוב יד בנימין עצמו. הצלחנו להתגבש עם שאר חברי הקהילה הרבה יותר מהר ממה שחשבנו. נקלטנו כאן והסתגלנו למקום. מצאתי מניינים, שיעורים ואפילו שיעור דף יומי באנגלית – שזה הרבה יותר קל בשבילי. אנשים מוכנים לעזור, לסייע, לקבל ולהזמין – אנשים טובים, בני תורה שגאים להיות חלק מהמקום הזה".
3+הצעירים החדשים
'אחוזת יונתן' היא שכונה דתית לאומית חדשה לבני 55+ בפאתי היישוב יד בנימין. מדובר בשכונה פרטית שקטה ושלווה, על שטח של 23.5 דונם, הכוללת 12 בניינים (כשבטי ישראל) בסטנדרט חדשני, ארבע דירות בקומה ארבע קומות בבניין עם מעלית שבת בכל בניין ולכל דירה שני כיווני אוויר עם מרפסת גדולה . בין הבניינים שדרה ארוכה ויפה עם עצים וצמחיה ומשני צדדיה, ושבילים מטופחים, מסביב לבנינים יש כביש שעוטף את האחוזה ומתחבר לישוב בשני כניסות עם שערים חשמליים.כמו כן יש מערכת מצלמות במרחב הציבורי לביטחון הדיירים ,בתוך הבניינים הולכת ונרקמת לה קהילה פעילה ומגוונת מכל העדות והסגנונות.
בדיוק כמו כלל תושבי יד בנימין, גם דיירי 'אחוזת יונתן' יכולים להינות מכל השירותים הקהילתיים שמותאמים לאוכלוסייה הדתית לאומית שבישוב. בין היתר: שירותי בריאות, ספורט, תרבות ודת. בנוסף, באחוזה יש בית כנסת ובניין מרכזי עם מיני מרקט, קפיטריה, אולם לאירועים, חנויות, ספורט, משרדים ומגוון שירותים. המיקום הוא ממש במרכז הארץ, על כביש 6, קרוב לקיבוץ חפץ חיים, גדרה, 7 דקות מתחנת רכבת יואב קריית מלאכי.
"דיור מוגן מהסוג שלנו נותן מענה של חברה וקהילה, וזה חשוב לאנשים. כך הם מרגישים צעירים ופעילים", מרחיב היזם רו"ח דוד תורג'מן, אליודן חברה לבניין, שמוביל את הפרויקט. "לפני ארבעים שנה בני 65 היו נחשבים זקנים. בתקופה שלנו הם ממש צעירים- הם צעירים ברוחם, הם פעילים עושים ספורט ומחוברים לרשת האינטרנט. הכול השתנה, תוחלת החיים עלתה. יש צורך לגור במקום שבאזור מחיה אשר יש בו קהילה באותו גיל פחות או יותר, שיוכלו למצוא חברה, ואז גם כן יכולים לפתח פעילות. כך איכות החיים שלהם גדלה. תוחלת החיים ואיכות החיים של אנשים שנמצאים בקהילה טובה ותומכת, היא גבוהה יותר מאשר אם הם נמצאים באזור שהם בודדים. בגלל זה אנשים מוכנים לעזוב בית גדול ובאים לדירה קטנה, וטוב להם".
על פניו, נראה מדובר כאתגר לא קטן, עבור זוגות שהיו רגילים הרבה שנים להיות חלק מקהילה בעיר, ופתאום לעבור דירה ולהתחיל הכל מחדש בגיל הזה. אך תורג'מן מעיד כי הצעד הזה נותן להם חיוּת חדשה. "הם מרגישים כוחות חדשים כאילו היו פה תמיד. הייתה לנו פה הרמת כוסית לקראת השנה החדשה, והיה נעים לשמוע את בעלי הבתים שגרים באחוזה שמחים ושבעי רצון מהמעבר שעשו לדוגמא זוג שגרו בפרדס חנה וחיו שם הרבה שנים בבית גדול- שלוש קומות, ובאו לפה, ומרגישים מצוין- מרגישים וואו, זה טוב להם! הם מרגישים חברה. זה עושה להם טוב. משהו חדש התחיל בחיים שלהם" גב' יפה חן אמרה ששואלים אותה את גרה באחוזה והיא עונה כן באחוזה אוחזים זה בזה כולם תומכים מתעניינים ומארחים זה את זה, וזה דבר מהנה מאוד.
נניח שהם רוצים לארח את הילדים הנשואים והנכדים, מה עושים?
"אנשים מתבגרים, כבר לא מארחים כמו שהיו צעירים. הם מתארחים אצל הילדים יותר מאשר הם מארחים את הילדים. זה שונה. כרגע עוד אין פתרונות למי שבכל זאת ירצה לארח את הילדים. בעתיד יהיה חדר אוכל שיוכלו לעשות הזמנות ויהיו דירות אירוח", מבטיח תורג'מן אנו נעשה מה שאפשר כדי שיהיה טוב לאנשים באחוזת יונתן. הוא מודע לכך שיש אנשים שרגילים לקצב של עיר ולשירות של חנויות בכל פינה. "זה שינוי, אבל שינוי לטובה. עובדה שאנשים אוהבים את זה, עובדה שאנשים קונים, ועוברים למקומות כאלה".
תורג'מן מציין כי הגרעין האוכלוסייה הראשוני של הדיירים החדשים מורכב מאנשים משכמם ומעלה. "באמת כל אחד ואחת . התברכנו! הגיעו אנשים אחד-אחד, נעים להם לחיות בקהילה הזאת. אנחנו בונים קהילה שטוב לחיות בה. 22 דירות כבר מאוכלסות, המשפחות הללו כבר הפכו להיות קהילה. בעז"ה עוד כמה חודשים יהיו כבר 30 ואחר כך 40. זה מתקדם- כל הזמן נמכרות דירות, כאשר החזון הוא להגיע לכ-200 משפחות".
'אחוזת יונתן' ממוקמת במרכז יד בנימין, סביבה נמצאים בתי כנסת מסוגים שונים. "בנינו בית כנסת גדול עבור הדירים שלנו. אני מניח שהוא יהיה נוסח אחדות ישראל- כלומר, לפי החזן- שכולם יהיו מרוצים. אי אפשר לעשות לכל עדה בית כנסת. אני מניח שיעשו בית מדרש, כולל , שילמדו בו שם- כמה שעות ביום. מקווה שגם בית מדרש לנשים לימודי תנך יקום, התושבים יקיימו פעילות תורנית- הרבה שיעורים שיעבירו אחד לשני, כי כולם גם אנשים למדנים. וזה יתפתח. אנחנו בונים קהילה וקהילתיות ביחד עם הדיירים – לפי האופי של האנשים" הם יקבעו איך זה יהיה .
3+דיור לגיל השלישי
תורג'מן מרחיב אודות התפתחות הדיור לגיל השלישי בארץ. "כשקמה המדינה ב-1948, אחוז המבוגרים מגיל 65 ומעלה היה 3% מהאוכלוסייה . היום זה כ-11%- כ- 950,000 איש מגיל 65 ומעלה. אחוז משקי הבית כיום שנמצאים בדירות של דיור מוגן ,הוא כ-2%, כאשר בעולם זה בין % 17 ל-32%. יש פה פערים גדולים מאוד. המענה לאוכלוסייה בארץ היום הוא בשני קצוות. בקצה העליון- העשירון העליון של העשירים – שנמצאים בדיור מוגן לוקסוס, שמשלמים פיקדון שנשחק, וגם משלמים דמי אחזקה גבוהים מאוד".
כדי לסבר את האוזן, גובה הפיקדון המדובר, נע בסביבות 2 מיליון שקל (מ-1.5 עד 3 מיליון שקל). דמי אחזקה- בממוצע כ-7 ל-15 אלף שקל לחודש, אותם משלמים, רק על הזכות לגור בדירה . ובעשירון התחתון, כמו חברת עמידר או עמיגור בדירות להשכרה המסובסדות על ידי הביטוח הלאומי – התשלומים נמוכים. "הבעיה שנוצרה הוא החלל הריק של מעמד הביניים- שלו אין מענה, ושם אנחנו נכנסים", הוא מסביר. "אנחנו נכנסים לשם כדי לבוא להגיד: הגיל השלישי מגיע לו בטחון במחיר סביר ,קונה את הדירה על שמו בטאבו, הוא מנהל את החיים שלו באופן עצמאי, והוא משלם דמי אחזקה נמוכים, וככה הוא מרגיש שהוא בעלים ויכול לעמוד בהוצאות וערך הדירה נשמר ולא נשחק. כך שכל אחד בעלים של הדירה שלו באופן עצמאי, ושנשארו להם כספים לעתיד, בנוסף יש פעילות חברתית מסביב של היישוב הקהילתי כמו אצלנו, באחוזת יונתן ביד בנימין".
תורג'מן מציין כי למדינת ישראל יש יעד בחמש השנים הבאות של להעלות את % משקי הבית שגרים בדיור מוגן מ-2% ל-9%, שזה אתגר גדול, ולאחר עשרים שנה- ל-20%. קראתי שמשרד האוצר פועל בתחום הזה- להביא למענה, כי בגיל הזה יש בדידות ועודף זמן פנוי, והם צריכים לחיות בקהילה, וגם בעלות שהם יכולים לעמוד בה, כי לא כל אחד יש לו הרבה כסף לשלם כל חודש .
לדבריו, הפרויקט נותן מענה מושלם למעמד הביניים. "אנשים שמחים, כי הם עצמאיים. גם מבחינת משכנתאות לגיל השלישי- יש אפשרות לקבל משכנתא הפוכה או משכנתא רגילה, מי שרוצה, או שממשכן את הדירה שלו. זה נכס לחיים שאפשר להעביר אותו בירושה. זה בעצם מודל כמו בחו"ל- כמו בארה"ב. יש שם מה שנקרא: 55+ – מודל קהילתי שאנשים רוכשים יחידת דיור וחיים בה באופן עצמאי לחלוטין עם מעטפת קהילתית ומרכז מסחרי קטן. באירופה למשל, כשראו שהם רוצים לפנות דירות ממרכזי ערים לטובת הצעירים, אז הם עודדו את זה והם מסבסדים דיור מוגן לאנשים מבוגרים שיעברו אליהם. עכשיו המודל הזה גם יגיע אלינו לארץ".
מה קורה עם הדירה אחרי 120 של האנשים האלה?
"הדירה היא בבעלותם כמו בכל מקום אחר. זה כל העניין. אנחנו לא דורשים פיקדון כמו בכל דיור מוגן מצוי. אצלנו זה משהו אחר. עשינו פורמולה אחרת: אנחנו מוכרים את הדירות לאנשים, והם הבעלים של הדירות לכל דבר ועניין. נכון שיש מגבלה של גיל האכלוס, שאנחנו רוצים שהאכלוס של הדירות יהיה לפי שעה מגיל 55 לאנשים דתיים באופי כמו של הפרויקט, כדי שתהיה קהילה טובה – הקהילה זה דבר חשוב" .
נלך קדימה עוד עשרים שנה- אנשים מגיעים כבר לגיל 80 – איזה מענה יהיה בשכונה? זה לא דיור מוגן קלאסי.
"נכון, אין פה מענה סיעודי", הוא מודה. "יש ביישוב בית אבות סיעודי אם מישהו צריך, או שמביאים עזרה ע"י עובד סיעוד. אנחנו נותנים מענה לאנשים שיצאו לפנסיה ורוצים לחיות ולגור בקהילה טובה ותוססת ביישוב מדהים- אחד היישובים הטובים בארץ שהתברך בראש מועצה נמרץ ובפרנסי יישוב מוכשרים הקשובים ומסורים לתושבים, יישוב דתי לאומי, באזור כפרי ולא צפוף. הדירות פה מרווחות. יש בתי דיור מוגן בארץ שבונים 80 יחידות בבניין אחד ובשנים שלושה בניינים יש כ 250 דירות צפיפות גבוהה. זה כמו כל הפרויקט שלנו. ה-200 יחידות פרושים על 11 בנייני מגורים בשטח גדול – יש מרווח ואין צפיפות אפשר לנשום אוויר בנחת . אנשים לא רוצים את הצפיפות הזאת. האיכות חיים של האנשים פה גבוהה יותר. יש מרחבים, יש פרדסים מסביב , יש איפה ללכת לטייל ולהרגיש את הטבע. אנשים בגיל הזה לא פעילים כמו כשהיו בן 20 – רוצים יותר לעשות הכול לאט יותר וליהנות".
"בדיור מוגן לעשירון העליון שמשלמים הרבה כסף, ויש להם כמה חוגים שונים , והדירה לא שלהם, והם שמים פיקדון שנשחק- 3% פלוס מע"מ לשנה.. פה אין שחיקה", הוא מזכיר. "פה הערך של הדירות יעלה . כל מי שקנה אצלנו הרוויח פעמיים, הנכס שלו שומר על ערכו ולא נשחק, וגם הרוויח שהוא הגיע לקהילה טובה איכותית ביותר. אנחנו משתדלים למכור לאנשים איכותיים מאוד. משתדלים להביא אנשים ברמה טובה. מתפללים שזה ימשיך ככה".
תורה ושמחה
"יד בנימין זה אחד המקומות היותר מבוקשים בכל הארץ. סוד ההצלחה של יד בנימין, שיש הרבה תורה והרבה שמחה", קובעת דינה גרינבאום, מנהלת השיווק של הפרויקט, תושבת היישוב ומתווכת דירות מזה שלוש-עשרה שנה. "יש פה רבנים, יש פה דיינים גדולים- יש פה אנשים שהמכנה המשותף שלהם הוא חיוך על השפתיים. יש פה ראש מועצה שדואג לכל התושבים, יש אוזן קשובה מלאה לכולם. אחוזת יונתן זה ממש המשך של יד בנימין. יש אנשים ממש מאירי פנים עם רצון לקהילתיות ולחיי קהילה חברתיים. בתור משווקת, יותר חשוב לי שאנשים ידעו מי קהל היעד של המקום – הסגנון, השמחה שיש למקום, הרצון לקהילתיות ולחברתיות".
גב' גרינבאום מזכירה כי אלו אנשים שעברו מבתים מאוד גדולים, שעשו מהלך כזה דרמטי בשלב השלישי לחיים. "זה לא קל, והיו הרבה חששות, וב"ה אנשים שעשו את זה, אחרי כמה ימים אמרו לי שהם לא מסתכלים אחורה", היא מציינת בסיפוק. "הם פשוט שמחים, ומרגישים שזה מה שהלב שלהם חיפש את הקהילתיות ואת הרצון הזה להיות שייך. זאת ההרגשה הראשונה שאתה מקבל כשאתה מגיע לפרויקט – שייכות. יש את בית הכנסת, שהוא מקום ששייך רק לאחוזה, שזה מאוד מיוחד. מי שרק נכנס לשם, ישר מרגיש שהוא שייך לקהילה. זה משהו שאנשים מאוד רוצים מבחוץ- שמאוד חסר להם".
הפרוגרמה של הפרויקט מדהימה והדירות בפרויקט דירות 2-4 חדרים, דירות גן ומרפסת מוארות שנבנו ברמת גימור גבוה וכאמור, מעלית שבת בכל בניין. בנוסף, מערכת ספרינקלרים לכיבוי אש בכל דירה וחברת ניהול שמטפלת בכל מה שצריך. מבחינת המפרט הטכני, הדירות בפרויקט הם מוארות ומרווחות. "בחרנו צבעים בהירים. הן מאוד מרווחות, מבחינת זה שכשנכנסים, יש הרגשה מאוד נעימה, זה מאוד פותח את הלב. רמת הגימור ממש גבוהה. אין צורך להיכנס ולהתחיל לעשות שיפוץ, כי הכול באמת בטוב טעם, שאנשים מאוד אהבו. מי שמגיע לפרויקט ופותח את הדלת, ממש מרגיש שזה פותח את הלב. הרבה אור בעיניים, הרבה שמחה. הכול מאיר פנים".
הישוב כולו בנוי על מישור כך שקל מאד להגיע ממקום למקום. השדות הירוקים מסביב מוסיפים אווירה כפרית ואפשרות לטיולי הליכה קלים בכל ימות השנה. יש שכבר קנו אופניים תלת אופן כדי להנות מהמרחבים. הפרויקט פונה לנוף של שדות ירוקים מסביב. "כשיוצאים למרפסת או לגינה, ממש מרגישים אוויר טוב. למרות שזה אזור השפלה שקצת חם, תמיד יש בריזה מהשדות מסביב וכמובן מרחב ענק לכל הנכדים שמגיעים לבקר".
3+אחוות פנסיונרים
דוד וטובה ברויאר התגוררו במשך ארבעים שנה ברחובות. "כשיצאנו לפנסיה עברנו לגור באשקלון למשך ארבע שנים. לפני כעשרה חודשים, בשבת פרשת נח, ראינו את המודעה על אחוזת יונתן", נזכר דוד. "אשתי הסתכלה עליי ואני הסתכלתי עליה. אמרנו אחד לשני: בוא ניסע, נראה, נבדוק. עניין אותנו, כי באשקלון גרנו בשכירות. נכנסנו וראינו, ויצא לנו לדבר עם המתווכת שלנו. אחרי כמה דקות כבר החלטנו שזה מתאים לנו, ונרשמנו. כעבור חודשיים, כבר עשינו חוזה, וכעבור עוד חודשיים, כבר עברנו לגור כאן".
גרתם ארבעים שנה ברחובות. מה היה רע ברחובות שרציתם לעבור הלאה?
"ברחובות גם היה לנו טוב מאוד- אף אחד לא חולק על זה, כולל ידידים וחברים וקהילה ובית כנסת פא"י. אבל אנחנו חיפשנו איזשהו שינוי, כי שנינו יצאנו לפנסיה פלוס מינוס, ואשתי אוהבת ים ורצתה קרקע, והיא קיבלה את שניהם באשקלון. היא גם קיבלה טילים על הראש, אבל בסדר", הוא מחייך. "באשקלון גרנו בשכירות, והיינו גם בהתלבטויות בעצם מה לעשות עם עצמנו. ואז פתאום הגיעה המודעה של אחוזת יונתן, ואז אמרנו: בוא נלך לראות, ואז התקבלה ההחלטה לקנות מהר".
"העובדה שמתגבשת לה שם קבוצה של בני גילנו, שגם נקבל מענה דתי וחברתי", הוא מסביר את המניע שלהם למעבר. "הכרנו את יד בנימין- אני עבדתי שם לפני 30 שנה כמה שנים בתור מנהל חשבון. אז הכרנו, והכרנו אפילו בתוך יד בנימין כמה וכמה אנשים ותיקים מבית הכנסת. אנחנו כמעט תשעה חודשים, ונקלטנו יפה. היינו המשפחה השנייה".
מה בעצם תפס אתכם במקום?
"לפי דעתי, הקבוצה שהתגבשה לה. אנחנו כבר יותר מעשרים משפחות, ונוצרת אחווה מאוד מעניינת ומאוד מיוחדת של האנשים ושל החברתיות ושל האכפתיות. גם העובדה שיש את יד בנימין הגדולה – זה בהחלט נותן מענה מאוד לאנשים בגילנו ומסוגנו. מי שמחפש חברה ואכפתיות וקהילה ואכפתיות בין אנשים- זה נראה לי שזה מקום טוב. קנינו את הדירה באחוזת יונתן, שילמנו בכסף מלא, זה יירשם על שמנו בטאבו. ממש לא חיפשנו דיור מוגן. חיפשנו שכנות טובה ואנשים טובים ואנשים שמתאימים לנו, שזה בא לכבד אותם, והם גם יכבדו קצת אותנו. הקבוצה המתגבשת היא גם הייתה השאיפה לפני ההגעה, והיא גם בהחלט הסוכרייה הטובה בהגעה ואחריה".
מר עוזי קופפר לא נאלץ לנדוד הרבה עד שהגיע לאחוזת יונתן. ארבע-עשרה שנה הוא התגורר ביד בנימין, עד שלאחרונה התמקם מחדש באותו יישוב, הפעם באחוזת יונתן. "יש לנו כבר שתי בנות נשואות עם נכדים ועם נינים. באופן טבעי, חיפשנו מקום נורמאלי לגור בו בתוך היישוב. עד היום גרנו בשכירות, ועכשיו אנחנו מאוד שמחים שקנינו את הדירה הזאת בפרויקט".
למה דווקא בחרתם בשכונה הזאת?
"יד בנימין זה יישוב קהילתי, ורובו בנוי מבתים בעצם בני קומתיים ויותר עם הרבה חדרים, ואנחנו כזוג מבוגר לא צריכים את זה. אז יש פה דירות 3-4 חדרים שמתאימות לנו, ואנחנו כבר גרים פה חצי שנה באחוזת יונתן, ואנחנו מאוד נהנים מהדירה ומהסביבה ומהחברה ברוך ה'. זאת שכונה שקטה שמיועדת לאוכלוסייה מבוגרת עם דירות שמותאמות לאנשים מבוגרים- המעברים והפרוזדורים רחבים, השירותים גדולים. ממש דירה עם איכות בנייה מצוינת. אנחנו מאוד נהנים ממנה, ואנחנו גם רואים שמתהווה פה לאט לאט גרעין של תושבים, חברים, שכנים שהם מתקבצים ממש מכל רחבי הארץ, וממש נוצרת קהילה יפה. אני גם רוצה לשבח את היזם על המיזם שהוא בנה פה, שהוא לדעתי מיזם מקסים, עם יתרון ייחודי לגיל המבוגר. זה לא כמו גיל הזהב בכל מיני מקומות בארץ. אין שחיקה של הכסף. באים, קונים את הדירה, היא נרשמת בטאבו על שמנו. פנטסטי", הוא מסכם.
כנסו לאתר "אחוזת יונתן ביד בנימין " והתרשמו מהשכונה מהדירות ומהמרחב.
