יוקר המחייה בישראל לא מפסיק להאיץ. בחודש אוקטובר 2022 מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6%. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-4.9%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2022 לעומת אוקטובר 2021) מדד המחירים לצרכן עלה ב- 5.1%.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי : ירקות ופירות טריים שעלו ב-4.1%, הלבשה והנעלה שעלה ב- 4.0%, מזון שעלה ב- 1.0%, דיור ותחבורה שעלו ב-0.6% כל אחד ותחזוקת הדירה שעלה ב-0.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי : תרבות ובידור שירד ב- 0.9%, ריהוט וציוד לבית שירד ב- 0.5% ובריאות שירד ב- 0.3%.
שכר דירה
סעיף שכר דירה ללא שכירות ציבורית עלה ב-0.5%. יצוין כי 90% לערך מהשוכרים מצויים תחת חוזה קיים ולכן המדד לגביהם נותר כמעט ללא שינוי.
עבור 7.0% מהשוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של כ- 3.7%. עבור 3.0% מהשוכרים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של כ- 6.2% בשכר הדירה החודשי.
מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים
מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים נותר ללא שינוי בחודש אוקטובר 2022. מתחילת השנה עלה מדד זה ב-4.9%.
ב-12 החודשים האחרונים (אוקטובר 2022 לעומת אוקטובר 2021) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5.7% בשל העליה במחירי המדד ללא שכר עבודה ב-9.7% ובמחירי שכר העבודה ב-1.0%.
בחודש אוקטובר 2022, נרשמו עליות במחירי מחירי מעקות, גדרות ושערים (ב-8.3%), מתקני חוץ (ב-1.5%) ומחיצות מתועשות (ב-1.2%).
לעומת זאת, ירדו מחירי עץ לבנייה (ב-3.4%), מוצרים לכיבוי אש (ב-1.9%), רשתות ברזל (ב-1.6%) ומדרגות (ב-1.3%). מדד מחירי שכר עבודה עלה ב- 0.2%.
מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים
מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ירד ב-0.9% בחודש אוקטובר 2022. מתחילת השנה עלה מדד זה ב-9.2%. ב-12 האחרונים עלה המדד ב-9.9%.
בחודש אוקטובר 2022 ירדו בעיקר מחירי מוצרי נפט מזוקק (ב-9.3%), מוצרי הלבשה (ב-2.1%) ומתכות בסיסיות (ב-1.2%).
לעומת זאת, עלו מחירי כלי רכב מנועיים ונגררים (ב-1.8%), מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי (ב-1.6%), כלי תחבורה והובלה אחרים (ב-1.6%), מכונות וציוד (ב-1.4%) וציוד חשמלי (ב-1.4%).
שינוי במחירי שוק הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן)
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט– ספטמבר 2022 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי– אוגוסט 2022, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.1% ובכך השלימו עלייה של 19.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (אוגוסט– ספטמבר 2021). יצוין, כי זוהי עליית המחירים השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור.
בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2022 לעומת החודשים יולי– אוגוסט 2022, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: ירושלים (0.5%), צפון (1.5%), חיפה (1.1%), מרכז (1.0%), תל אביב (0.9%) ודרום (2.4%).
בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אוגוסט– ספטמבר 2022, לעומת אוגוסט– ספטמבר 2021, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (20.9%), מרכז (20.3%), חיפה (20.0%), תל אביב (19.5%), ירושלים (18.6%) ודרום (17.9%).
ברבעון השלישי של שנת 2022 מחיר ממוצע כלל ארצי עמד על 1,931.7 אלפי ש"ח, עליה של 1.9% בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הקודם 1,895.6 אלפי ש"ח.
נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ וסגן נשיא נשיאות הארגונים העסקיים, ראול סרוגו, מסרו בעקבות פרסום מדד המחירים לצרכן: "הנתונים מראים שעליית הריבית לא עוצרת את האינפלציה שכן היא חיצונית למשק הישראלי, על בנק ישראל לעצור מיד את רצף העלאות הריבית. המשך העלאת הריבית במשק פוגעת ישירות בכיס הציבור, כשהריבית מייקרת את החיים בישראל ופוגעת במגזר העסקי וביכולתו להרחיב את פעילותו. הדבר יביא במוקדם או במאוחר להאטה של הפעילות במשק. העלאת הריבית שהחלה בחודש מרץ כבר מקשה על המגזר העסקי. ראיות בולטת לכך, הם נתונים מהשבוע על הגידול באבטלה והירידה בהתחלות הבנייה שצריכות להדאיג את כולנו. זו העת לעצור את עליית הריבית ולאפשר לממשלה שעומדת לקום לגבש תוכנית שתחזק את הפעילות הכלכלית של המשק, ולאחריה יהיה נכון לבחון מחדש, האם נדרשים למשק צעדים מוניטריים משלימים. העלאת ריבית נוספת לא תפסיק את המלחמה באוקראינה ולא תפתח צווארי בקבוק בשרשראות האספקה, אך היא עלולה להביא למחנק מימוני של עסקים רבים ולייקר לציבור את סל המוצרים והשירותים. על-פי התחזיות הכלכליות, בהן תחזית בנק ישראל עצמו, בשנת 2023 תשוב האינפלציה השנתית בישראל לטווח יציבות המחירים ותרד לרמה של כ-2.5%".
השניים מסרו עוד: "גם נתונים שכבר פורסמו תומכים בצורך המיידי לחדול עתה את העלאת הריבית של בנק ישראל. לאור נתוני מדד המחירים לצרכן האחרונים, נראה כי שיעור האינפלציה צפוי לחזור ליעד יציבות המחירים שקבע בנק ישראל של 3% או פחות ב-12 החודשים הקרובים. זאת לאחר שנה שבה הנתונים של המשק הישראלי המשיכו להיות טובים משל מדינות ה-OECD, בדגש על אינפלציה נמוכה במדדי המזון והאנרגיה. כמו כן, הצמיחה בפועל עלולה להיות אף נמוכה יותר מתחזיות הצמיחה לישראל (בין 2.5%–3% ל־2023), לאור ההאטה בפעילות הכלכלית במרבית המדינות המפותחות שהן שותפות הסחר העיקריות של ישראל, ולאור שיעורי הריבית בארץ ובעולם. חברת הדירוג S&P פרסמה תחזית, לפיה הצמיחה בשנת 2023 תעמוד על 2% בלבד, נמוך מהערכות קודמות. כלומר, צמיחה כמעט אפסית לנפש".
