כמה אתם מוציאים?
במשפחות רבות מתנוסס סימן שאלה סביב סוגיית ההוצאות, ואף אם יש מי "שתפקידו בכוח" הוא לנהל את הנושא, אין זה נדיר שהוצאות רבות חולפות מתחת לרדאר. אבל בשביל לצאת מהמינוס צריך להבין בצורה מדויקת לגמרי מהן ההוצאות החודשית, והבשורות הטובות הן שלא קשה במיוחד למצוא אותן. מה שעליכם לעשות הוא להדפיס או להתבונן על המחשב בפירוט העו"ש בבנק לשלושה חודשים אחורה, ובאותו האופן על פירוט החיובים בכרטיסי האשראי, על ההלוואות כולל המשכנתא שלכם, וכן הלאה. אגב, אם אתם מחזיקים יותר משני כרטיסי אשראי (לאבא ואמא), זה הזמן להיפרד מהמטען העודף לשלום ואולי לשקול לקבוע פגישה עם מומחה בתחום ייעוץ כלכלי למשפחות שינהל את התהליך.
על מנת להבין את מסגרת ההוצאות שלכם ומשמעותה, יש לחלק אותן בטבלה למספר קטגוריות בסיסיות, דהיינו הוצאות הקשורות למחייה כגון חשבונות החשמל, התקשורת, הבילויים, המזון, הדלק וכדומה, הוצאות על דיור שהן שכר הדירה, משכנתא וארנונה, וכדומה. כדאי גם לשים לב להוצאות במזומן ומדוע הן נחוצות, והוצאות בכרטיסי אשראי שלגביהן צריך להבין מה אתם מפסידים בריבית על חריגות.
זה הזמן להגיד את השורה התחתונה: בשביל לצאת מהמינוס, ובשביל להתנהל נכון כלכלית באופן כללי, ההכנסות חייבות להיות גבוהות יותר מההוצאות. או ליתר דיוק, ההוצאות צריכות להיות נמוכות יותר מההוצאות. שימו לב: הן לא צריכות להיות מאוזנות, להשתוות על האפס, כי כאשר תגיע איזו הוצאה בלתי צפויה – וכאלו יש רבות – תמצאו את עצמכם שוב במינוס. אז כן, ההוצאות צריכות להיות נמוכות מההוצאות, בשאיפה לפחות באלף שקלים לחודש ועדיף יותר. זאת אומרת שבכל חודש אתם שמים קצת כסף בצד, בקופה שתשמש לאחר מכן להוצאות שאינן רשומות בטבלה.
כמה אתם מכניסים?
בדיוק כפי שרשמתם בפירוט את ההוצאות, כך יש לרשום את כלל ההכנסות. וזה אומר כמובן המשכורות שאתם מביאים, תשלומים שאתם מקבלים מהביטוח הלאומי, שכר דירה אם אתם משכירים דירה, תשלומי פנסיה, עזרה מההורים אם היא מתקבלת באופן קבוע, וכן הלאה. השורה התחתונה נותנת לכם את הסכום הנכנס, ואותו משווים כמובן אל ההוצאות. סביר להניח שבשלב הזה התוצאה תהיה שלילית, אחרת לא הייתם נכנסים למינוס.
לבנות תקציב ולהתייעל
את כלל הנתונים והפילוחים יש לרשום על טבלת אקסל, וכאמור בשלב הזה הפער בין ההכנסות להוצאות הוא שלילי. כעת, יש להבדיל בין הוצאות קשיחות, כלומר כאלו שלא ניתן להקטין אותן בשלב זה – כמו התשלום לבית הספר של הילד או שכר הדירה שאתם משלמים. לעומת זאת, יש הוצאות גמישות יותר שבהן ניתן כבר עכשיו להתייעל, כמו הוצאות על בילויים ודברי מותרות. כאן המקום לקבוע יעדים חדשים בכל סעיף וסעיף.
כמובן שאין זה נוח או נעים במיוחד, ולפעמים אפילו מאתגר מאוד, שכן הפחתת ההוצאות נותנת הרגשה של ירידה באיכות החיים. לא פעם, הדבר מוביל גם לחילוקי דעות משמעותיים לגבי ההוצאות שנכון או לא נכון לקצץ בהם. אז מה שנדרש הוא לא רק דיון והסכמות, אלא קודם כל התגייסות אישית ונכונות ליציאה מהמינוס. היא לא תקרה מהיום למחר ויהיה צורך לבצע מספר שינויים. חשוב להקדיש זמן לדיונים, לקבוע סדרי עדיפויות מוסכמים, ולהבין כיצד ייראו השינויים ואיך יושפעו החיים (למשל, עוברים לקנות בסופר זול יותר, עוברים לחבילת תקשורת צנועה יותר וכן הלאה).
בתוך כך, שווה לבחון האם קיימת אפשרות להגדלת ההכנסה בדרך מסוימת. לדוגמא, אם אתם שכירים אפשר להתגבר על המחסומים ולבקש העלאה בשכר, אם אחד משניכם אינו עובד כנראה שיצטרך להתגייס ולחזור למעגל העבודה, ואפשר גם לבחון את האפשרות להוספת שעות עבודה במקום בו אתם עובדים, למצוא מקום עבודה נוסף לעוד כמה שעות שבועיות בלית ברירה, וכדומה. מעבר לכך, כדאי לבחון אפשרויות נוספות, למשל להשכיר את הדירה מדי פעם באייר.בי.אן.בי, לבדוק אם קיימים החזרי מס שמגיעים לכם משנים קודמות, וכן הלאה.
עוד ראוי לציין, שאם יש לכם הלוואות, הן לא בהכרח הוצאה קשיחה. קודם כל, אם החזרי המשכנתא שלכם עלו עקב העלאת הריבית, כדאי לבחון מול הבנק אפשרות למחזור, ואותו הדבר לגבי הלוואות אחרות שאולי ניתן להשיג בתנאים טובים יותר.
שומרים על התקציב המשפחתי
היציאה מהמינוס לא מתרחשת בין רגע. לאחר שהבנתם איפה אתם עומדים, הצבתם יעד ריאלי של מעבר להפרש חיובי בין ההוצאות להכנסות, החלטתם על שינויים ורשמתם הכל באופן מסודר בטבלה, הדרך האמיתי למעשה רק מתחילה. מכאן והלאה יש להמשיך לעקוב אחרי ההוצאות וההכנסות, להיות עם היד על הדופק, לחשוב על אפשרויות להתייעלות ולהגדלת הכנסה, ובעיקר – להתנהל בתוך המסגרת שקבעתם לעצמכם מבלי לחרוג ממנה.
