סביב חרושת השמועות על ניסיונות להוביל או לסייע להקמת ממשלת אחדות עולה שאלה נוספת – מדוע כל כך ואם בכלל בוער לנשיא הרצוג לשתף פעולה במהלך כזה, שהרי תוצאה של 64 מנדטים לגוש הימין מדברת בעד עצמה לא? כמו כן יש צפי לממשלה מסתמנת ולכאורה הכל ברור, זו לא סיטואציה שיש לנו שוויון בין הגושים וצריך איזשהו גיבור על בדמות מתווך.
בדיוק בנקודה הברורה הזאת עולה השאלה אסטרטגית- לאן מכוון הנשיא הרצוג? מה היעד הבא שלו? אותו נשיא שצמח ממפלגת העבודה דרך הסוכנות היהודית וזוכה עד כה לפופולריות בקרב הציבור ואף בקרב רבים מנבחרי הציבור, מי שהעדיפו ברובם להצביע לו מאשר לאחת הדמויות הפופולריות בחברה הישראלית, מרים פרץ.
בדיוק בנקודה הזאת אפשר להעלות השערה או תשובה מעניינת, הנשיא הרצוג איש צעיר ביחס תפקידו, בסה"כ בן 62 וייתכן שיש לו עוד שאיפות פוליטיות לממש ובמילים ישירות יותר- הוא רוצה להיות ראש ממשלה. כולנו זוכרים את חלום "העבר", שספק אם באמת עבר, להיות ראש ממשלת ישראל אך יש בעיה אחת- לא נשארה לו מפלגה עם בייס אסטרטגי, מפלגת העבודה במצבה הנוכחי לא מביאה לו מספיק מנדטים אפילו כדי להיות שר המים ולכן עליו לקרוץ למצביעי המרכז ולחמם את השטח.
רגע לפני הטלת המנדט: הרצוג פועל לממשלת אחדות – בבית הנשיא הכחישו
הנשיא הרצוג יודע היטב שחלק נכבד ממצביעי מפלגות המרכז היו רוצים לראות כאן ממשלת אחדות על מנת שקולם יבוא יותר לידי ביטוי יותר מקולם של יתר מפלגות הימין ולכן הנשיא, על פי השערות בלבד, מנסה לממש את שאיפותיהם על מנת להנות מנקודות זכות עתידיות במחנה החדש ממנו שואף לצמוח בעתיד לראשות הממשלה. יצוין כי גם התערבותו בנושאים מדיניים כמו פגישתו המתוקשרת לחידוש היחסים עם נשיא טורקיה ארדואן, מעידות על ניסיונות למיצוב כמי שיכול להוביל מהלכים בינלאומיים מעניינים, גדולים ואולי היסטוריים.
ובנימה מקצועית אם הנשיא הרצוג היה שואל אותי, הרי שהייתי ממליץ לו לכוון לתפקידים עתידיים בנושא מדיניות החוץ של ישראל, משמע לחזק את החוזקות ולא לחזור לניסיונות ישנים להיות ראש ממשלה, סביר שכולנו נראה שברגע שהוא יחזור לכנסת הנשיא שהוצמד לשם הרצוג מהר מאוד יהפוך להיות בחזרה בוז'י ואל לנו להתבלבל ולחשוב שפופולריות נשיאותית תגרוף לו נקודות זכות רבות כל כך בסקרי דעת קהל בנושא התאמה לראשות ממשלה.
