כשמתבוננים על האירועים ההיסטוריים שקרו לעם ישראל במאה עשרים שנה האחרונות בפרספקטיבה של 2000 שנה, אי אפשר שלא לראות בזה נס. היה זה הישג מדיני חסר תקדים של העם היהודי לאחר 2000 שנות גלות. בפעם הראשונה מעצמה עולמית כמו בריטניה מכירה בזכויות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל, באמצעות מסמך רשמי! ויותר מיזה, היא הסכימה לסייע לתנועה הציונית להגשים את המטרה, ובעקבות בריטניה, גם ארה"ב צרפת ואיטליה הסכימו על ההצהרה, וכבר לא היה ניתן לעצור את הכניסה של הציונות אל בימת העולם.
אין בהיסטוריה הידועה מקרה מקביל של הכנת ארץ-מולדת, עבור עם שעדיין לא חי בה, (ברובו הגדול). אכן, ההצהרה העלתה את מורל היהודים בתפוצות השונות, ונתנה תקווה לסבל של עם ישראל בגולה. יהודים רקמו את 'הצהרת בלפור' על הפרוכות של ארון הקודש.
1+ההיסטוריונים נחלקו מהם הגורמים למתן ההצהרה של בריטניה: אם זה היה משיקולים מוסריים או דתיים או גיאו-פוליטיים, וכנראה זה היה שילוב של הכל. אבל יש את ספר הזיכרונות של ראש ממשלת בריטניה, המדינאי הדגול לויד ג'ורג' שם הוא מספר כי הציע להמליץ על ויצמן לקבל תואר של כבוד, ויצמן סירב והשיב: "הייתי רוצה שתעשו משהו למען עמי".
התנועה הציונית לא הייתה יכולה להשיג את הצהרת בלפור ללא מאמץ משותף של מחנות השמאל והימין בזירות השונות; בזירה הדיפלומטית היה את חיים ויצמן שהיה שייך למחנה הבן גוריוני, מאחורי הקלעים היה את ז'בוטינסקי עם הגדודים העבריים שהיה מזוהה עם הימין, ומי שפעל להקמת הגדודים העבריים היה טרומפלדור שהיה הומניסט וסוציאליסט והשתייך לשמאל של אז, ובזירה התקשורתית היה גם את הרב קוק.
1+ייחלתי להקמת ממשלה ימנית יציבה, אבל הלקח ההיסטורי מלמד, כי חשוב לזכור, שבכוחות משותפים של כל החלקים בעם, אנחנו יכולים להשיג דברים כבירים למען המטרה המשותפת "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל", וזה ממש לא מובן מאיליו אחרי שכרתם ברית עם אלו שרואים בהצהרת בלפור "פשע בל יסולח". אוהב אותך!
