כל מה שעיר צריכה – בבניין אחד: פקקים בדרך לסידורים בעירייה? עצבים בצפיפות בתורים ארוכים בסופר? עומס באוטובוסים בדרך לרופא? לתושבי עיר אחת באלסקה – כל זה ממש לא מוכר. אצלם הכל במרחק של כמה קומות בודדות.
אי שם באלסקה, מוקפת בקרחונים ובהרים מושלגים שוכנת העיר הנידחת וויטייר, שזכתה לכינוי 'העיר המוזרה ביותר באלסקה'. לא כל תושביה יסכימו עם הכינוי הזה, אבל הוא הגיוני בהתחשב בכך שכל גודלה של העיר מסתכם ב…בניין מגורים בודד. כן, מה ששמעתם.
הכירו את העיר וויטייר, שמכילה רק מגדל מגורים אחד. במגדל המגורים הזה יש סופר מרקט, יש גם דואר, מרפאה, תחנת משטרה, חנות צילום ואפילו כנסייה. הכל מרוכז תחת בניין אחד גדול בן 14 קומות, שבו גרים 272 תושבים והבניין הזה בעצם מכיל את כל תושבי העיר הקטנה, וויטייר (Whittier).
ומה לגבי בית ספר, שאלתם? אל דאגה. בית הספר מחובר לבניין עם מנהרה, שבה צועדים הילדים כל בוקר בדרך ללימודיהם. וויטייר יושבת למרגלות קרחון על הדרך הראשית לחופו של מפרץ בדרום אלסקה, וזה הופך אותה לעיירה תיירותית במיוחד בחודשי הקיץ. לאורך השנה, וויטייר מתנהלת בשגרה רגועה יחסית, שגרה קצת מוזרה בהתחשב בנתוניה הייחודיים של העיר.
הילדים לא הולכים לבית הספר, הם פשוט קופצים לשם, הוא הרי במרחק 3 דקות מהבית. בכלל "בית הספר" הוא מושג גמיש עבור הילדים, מכיוון שהמרחק בינו לבין הבית קטן וההבדל ביניהם מיטשטש להם. עבורם הכל זה אותו מרחב מחייה.
בשנת 1952 בנה צבא ארה"ב שני בניינים שתוכננו להיות חלק ממתחם של עשרה מבנים. הצבא לא השלים את הפרויקט ובשנות ה-60 נטש את צמד הבניינים, אחד מהם עבר לידיים אזרחיות והשני נותר נטוש. המתחם בן 14 הקומות הפך לעיר בפני עצמה, וויטייר. את המגדל מכנים היום בשם: מגדלי בגיץ'.
אריקה תומפסון, מורה מקומית בבית הספר ותושבת הבניין, מספרת: "אני חושבת שמה שאנשים לא מבינים זה שזה בדיוק כמו בניין דירות, או שזה בדיוק כמו דירת קומות בעיר גדולה. אז בשבילי זה לא כל כך מוזר. שם גדלתי – גדלתי בעיר גדולה שבה כולם גרו בבניין דירות… אבל לא כל העיר".
כדי להגיע לעיר ברכב, יש לנסוע דרך מנהרה באורך שני קילומטרים מתחת להר שנסגרת בלילה. ניתן להגיע לעיר גם ברכבת.
