הרבה זמן שלא היה לנו כזה: ביום שלישי הקרוב ה-1 לנובמבר, יום שנכפל בו "כי טוב" ייגשו אזרחי ישראל לקלפיות לקראת הבחירות לכנסת ה-25. מכירים את החוויה? כנראה שטוב מידי. חמש מערכות בחירות בתוך פחות מ-4 שנים, זהו הטרלול שמדינתנו הקטנה הצליחה לייצר. שוב חודשים של קמפיינים, שוב צועדים לקלפי, ושוב משאים-ומתנים קואליציוניים מייגעים. אזרחי ישראל לא מצליחים להגיע להכרעה מי יהיה המנהיג שיקים ממשלה ויוביל אותה.
הבחירות לכנסת ה-25, הסיבוב החמישי, מגיעות אחרי שנה וכמה חודשים של כהונת ממשלה שהוקמה בצורה שנויה במחלוקת. יו"ר ימינה נפתלי בנט, מפלגה שכבר התפרקה ואינה רצה בבחירות הנוכחיות, נבחר בקולות מצביעי ימין אך החליט לחצות את הקווים ולהקים ממשלה עם המפלגות מהגוש המוכלל בשם "רק לא ביבי", גוש רל"ב.
בנט התמנה לראשות הממשלה למשך שנה, ועמד בראש קואליצייה צרה של 60 מנדטים ומרובת מפלגות קטנות. הממשלה נכשלה בכמה אתגרים משמעותיים ונחלה הפסדים לאופוזיציה, והצליחה לתחזק רק במשך שנה. ביוני האחרון הכנסת פיזרה את עצמה וכך מצאנו עצמנו בפתחם של הבחירות החמישיות.
סיקור נרחב ליום הבחירות באתר עכשיו 14:
• הסערה שאחרי הסערה: מה יקרה במדינה ביום שאחרי הבחירות?
• 710 קלפיות, 29% מצביעים חדשים: צה"ל נערך לבחירות לכנסת ה-25
• יצאנו לבדוק: למי וכמה הצביעו ביישוב שלכם בבחירות הקודמות?
• ביום רביעי אנחנו עשויים לקום למפה פוליטית שונה לחלוטין | פרשנות
• משחקי הקואליציה: משתתפי פאנל הבחירות ניסו לחזות את תוצאות האמת
אז איך הכל התחיל? יצאנו לסכם את רצף מערכות הבחירות שהביאונו עד הלום, רצף שהחל באפריל 2019 ונמשך עד נובמבר 2022, ומי יודע האם ימשך עוד אחרי הסיבוב החמישי הבא עלינו לטובה או שמא ייעצר סוף סוף עם ממשלה יציבה ל-4 שנים.
הבחירות לכנסת ה-21: לראשונה בהיסטוריה – פיזור כנסת ללא הקמת ממשלה
הממשלה האחרונה היציבה בישראל הייתה ממשלתו של בנימין נתניהו שהוקמה במאי 2015. הממשלה הזו כללה את המפלגות: הליכוד, כולנו של משה כחלון, הבית היהודי של בנט ושקד דאז, ש"ס ויהדות התורה. ישראל ביתנו של ליברמן נותרה בהתחלה באופוזיציה למשך כשנה, ובמאי 2016 הצטרפה לקואליציה כשליברמן מתמנה לתפקיד שר הביטחון. ליברמן כיהן בתפקיד במשך כשנתיים וחצי, ובנובמבר 2018 התפטר מתפקידו בטענה שהממשלה נכנעה לחמאס. הממשלה הפכה שוב לממשלה צרה ומפלגות הקואליציה הגיעו להסכמה על פיזור הכנסת ה-20, שאכן פוזרה חודש לאחר פרישת "ישראל ביתנו" מהקואליציה, בדצמבר 2018.
הבחירות לכנסת ה-21 נקבעו לחודש אפריל 2019, ומי דמיין אז שניקלע לשסתום פוליטי מתמשך ולרצף מערכות בחירות. לקראת הבחירות באפריל התאחדו המפלגות "יש עתיד" ו"חוסן לישראל" תחת השם: כחול לבן כשבני גנץ מתחייב ליאיר לפיד לקיים רוטציה בראשות הממשלה, אם יקימו אותה. הבטחת הבחירות המרכזית של לפיד וגנץ במהלך הקמפיין הייתה שלא לשבת עם נתניהו אלא להחליף אותו בשלטון. בראשות מפלגת "העבודה" רץ אבי גבאי.
8+בתוצאות האמת זכו הליכוד וכחולבן ב-35 מנדטים כל אחת. גוש הימין מנה 65 מנדטים, וכלל את הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין, כולנו של כחלון ו"ישראל ביתנו" שעד אז הוגדרה כגוש ימין קלאסי. בגוש המרכז-שמאל והמפלגות הערביות נכללו 55 מנדטים. הפתעת/בעיית הבחירות הייתה "הימין החדש", ההרפתקה של בנט ושקד, שכשלה תחת אחוז החסימה והייתה חסרה רק כ-1,454 קולות בלבד בכדי לעבור את אחוז החסימה הדרקוני שעומד על 3.25 אחוז.
אבל אז – הפתעה נוספת. אביגדור ליברמן לא הגיע להסכמות עם נתניהו על הקמת ממשלה, המנדט של נתניהו להרכבת הממשלה הגיע לסיומו ובלילה האחרון טרם פקע מידיו, ומחששו של נתניהו שהמנדט יגיע לידיו של גנץ שינסה להקים ממשלה, פוזרה הכנסת ה-21 בהצבעה דרמטית במליאה בחצות לילה לעיניהם הנדהמות של אזרחי ישראל. נתניהו יצא אז למצלמות הטלוויזיה והכריז: "אביגדור ליברמן הוא חלק מהשמאל. הוא מגוש השמאל", חזר והדגיש נתניהו.
8+וכך צעדה מדינת ישראל לסבב ב' של בחירות 2019, שנקבעו לחודש ספטמבר באותה שנה. הכנסת ה-21 עשתה היסטוריה בכך שהייתה הכנסת הראשונה בהיסטוריה שפוזרה טרם הצליחה להקים ממשלה מתוכה.
אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ה-21: 68.46%
הבחירות לכנסת ה-22: מתאחדים בשני הצדדים – אבל התיקו נשמר
לקראת סבב ב', התאחדה הליכוד עם כולנו של כחלון. כדי למנוע בזבוז קולות בימין, נתניהו הביא גם לפרישתה מהמרוץ של מפלגת זהות והביא להכנסת המפלגות: הימין החדש, האיחוד הלאומי והבית היהודי תחת רשימה "ימינה" בראשות שקד. עוצמה יהודית סירבה להתאחד עם המפלגות ורצה לבדה בראשותו של איתמר בן-גביר.
בגוש שממול, כחול לבן רצה שוב בהרכבה המאוחד, כשגם ארבעת המפלגות הערביות מתאחדות שוב תחת השם "הרשימה המשותפת", לאחר שבסבב א' הן רצו בשני רשימות. העבודה של עמיר פרץ התאחדה עם גשר של אורלי לוי אבקסיס, ולידה רצה רשימת "המחנה הדמוקרטי" שאיחדה את מרצ, התנועה הירוקה וישראל דמוקרטית של אהוד ברק.
בזמן ממשלת המעבר ולאחר שרצו לבד ולא נכנסו לכנסת ה-21, פיטר רה"מ נתניהו את השרים בנט ושקד ומינה במקומם את אמיר אוחנה והרב רפי פרץ. מערכת הבחירות התנהלה לא מעט על רקע של דת ומדינה וכמובן ענייני ביטחון. ליברמן החל לקרוא לממשלת אחדות בין הליכוד וכחול לבן. תקרית זכורה מאותה תקופה היא ירידתו מהבמה של נתניהו, לעין המצלמות, בכנס בחירות באשדוד לאחר ירי רקטות של חמאס לעבר העיר בדיוק במהלך נאומו.
8+תוצאות הבחירות הביאו את כחול לבן לקבל מנדט אחד יותר מהליכוד, 33 מול 32, כשהרשימה המשותפת משיגה 13 מנדטים והופכת למפלגה השלישית בגודלה. אך גם פה הפלונטר הפוליטי נשמר היטב כשגוש הימין משיג 55 מנדטים וגוש המרכז-שמאל והמפלגות הערביות מגיעים ל-57 מנדטים. מפלגתו של איווט ליברמן מביאה 8 מנדטים והופכת ללשון מאזניים. עוצמה יהודית שורפת 83,609 אלף קולות מתחת לאחוז החסימה.
מכאן ואילך החלה תקופת המתנה שבה נתניהו קיבל את המנדט ראשון לאחר שהשיג יותר ממליצים מגנץ, אך לא הצליח להרכיב ממשלה. אחריו גנץ קיבל את המנדט, לראשונה מאז רץ לכנסת, אך גם הוא לא הצליח להשיג רוב להרכבת ממשלה. בתום התקופה השלישית שבה המנדט חוזר לכנסת, החליטו כחול לבן והליכוד לפזר שוב את הכנסת ולצעוד לבחירות בפעם השלישית ברצף, כשלאורך שתי מערכות הבחירות מכהנת ממשלת מעבר בראשות נתניהו שאינה יכולה להעביר תקציב מדינה. הבחירות נקבעו לחודש מרץ 2020.
אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22: 69.83%
הבחירות לכנסת ה-23: ממשלת ה"חליפים" שקרסה במהירות
כשהעם מותש והמשילות תקועה, נפתחה מערכת הבחירות השלישית ברצף במדינת ישראל. מה השתנה בסבב השלישי מהסבב השני? לא הרבה. כחולבן רצה באותו הרכב, אבל לפיד הודיע שהוא מוותר על לגנץ על הרוטציה כנראה כדי להפחית מהרתיעה אצל מצביעי ימין-רך מתלבטים מכך שישמש בתפקיד רה"מ. גדי יברקן עבר מכחולבן לליכוד, ומשה כחלון הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים. בליכוד גם התקיימו בחירות לראשות המפלגה כשנתניהו מנצח את גדעון סער בפער גדול.
בשמאל התבצע איחוד של "העבודה-גשר-מרצ", ואורלי לוי-אבקסיס רצה עם ניצן הורוביץ, יאיר גולן ועמיר פרץ. בימין התרחשה דרמה כש"הבית היהודי" של הרב רפי פרץ סיכמה על ריצה משותפת עם עוצמה יהודית ובן גביר, ושעה לפני תום הזמן להגשת הרשימות פירקה את הסיכום וסגרה עם ימינה שכללה את בנט, שקד וסמוטריץ'. "ימינה" רצה הפעם עם בנט בראשותה במקום שקד, ועם פרץ וסמוטריץ' כשבן גביר שוב רץ לבדו.
8+בסבב השלישי נכנס פתאום שחקן מפתיע למגרש: נגיף הקורונה. התפרצות המגיפה העולמית בינואר בסין והתפשטותה במהירות ברחבי העולם הובילו למצב חירום במדינה וקיום הבחירות תחת בידוד חברתי ותחילתם של הסגרים החברתיים. בינואר גם הוצגה בבית הלבן "עסקת המאה" של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, ונתניהו הודיע שיפעיל סיפוח של חלקים ביו"ש לאחר הבחירות אבל האמריקנים זעמו והוא חזר בו חלקית. גם פרשת "נעמה יששכר" שנכלאה ברוסיה התרחשה אז, ונתניהו החזיר אותה לארץ במטוסו אחרי ביקור ברוסיה.
תחת מגבלות הקורונה ועם הקלפיות המבודדות, הביאה מערכת הבחירות את הליכוד להישג של 36 מנדטים, כחול לבן הביאה 33 מנדטים, הרשימה המשותפת גרפה 15 מנדטים ועוצמה יהודית שוב לא עברה את החסימה אך שרפה הפעם "רק" 19,402 אלף קול מתחת לאחוז החסימה. גוש הימין התייצב על 58 מנדטים, גוש המרכז-שמאל והמפלגות הערביות הגיע ל-55 מנדטים כששוב ליברמן עם לשון המאזניים של שבעת המנדטים שלו מסרב להקים ממשלה עם אחד מהגושים.
לאורך השבועות שלאחר הבחירות, עם התפשטות המגפה ברחבי הארץ והכנסת ישראל לסגר מקיף, קרא נתניהו לגנץ שוב ושוב לבוא לשולחן המו"מ ולהקים ממשלת חירום לאומית בעקבות הקורונה. גנץ נענה לקריאתו, ובמהלך דרמטי החליט ללכת למו"מ עם נתניהו ובכך הוביל לפירוק מפלגת "כחול לבן" המאוחדת, כש"יש עתיד" של לפיד ביחד עם תל"ם של בוגי יעלון פורשים לאופוזיציה בזעם על "כניעתו" של גנץ לנתניהו, למרות מצב החירום ששרר אז בארץ.
8+במאי 2020, חודשיים לאחר הבחירות והתפרצות הקורונה בישראל, הוקמה ממשלת רוטציה שכללה את גוש הימין ואת מפלגתו של גנץ שהתפלגה משותפותיה ונכנסה לממשלה. גם ימינה של בנט ושקד הלכה לאופוזיציה. בסופו של דבר, 72 ח"כים הצביעו בעד ממשלת החילופים, ולראשונה בישראל הוקמה ממשלה עם שני ראשים, רה"מ האחד בתפקיד והשני רה"מ חליפי. הממשלה הייתה פריטטית כשכל צד אחראי על השרים שלו, והוגדרה כממשלת חירום לחצי שנה. מועד הרוטציה בין נתניהו לגנץ נקבע ל-17 בנובמבר 2021, אבל נחשו מה? זה לא קרה. הפתעה.
ממשלת החירום של נתניהו וגנץ קרטעה לכל אורכה אבל הייתה חשובה להתמודדות עם מצבי החירום של הקורונה והסגרים שהוטלו על הציבור. אחרי חילופי האשמות של שני הצדדים ולאחר 7 חודשי כהונה, התפזרה הממשלה אוטומטית לאחר שלא העבירה את תקציב המדינה עד המועד שנקבע בהסכם הקואליציוני והממשלה הפריטטית קרסה לתהום הנשייה. גנץ זעם על נתניהו ואמר שאיבד את האמון בו.
8+בחירות סבב 4 נקבעו למרץ 2021 כשמפלגת כחול לבן, המיזם הפוליטי המוצלח ביותר של המרכז-שמאל בשנים האחרונות, מגיעה אליהן כשהיא מפורקת בחזרה לרסיסי מפלגות.
אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ה-23: 71.52%
הבחירות לכנסת ה-24: בנט חוצה קווים, הימין עובר לאופוזיציה
סבב רביעי של בחירות בתוך פרק זמן של שנתיים בדיוק. איזו מדינה. בעוד אזרחי ישראל מתמודדים עם הקורונה, הסגרים, האבטלה הגבוהה שהגיעה בעקבותיהם והקשיים הכלכליים – הם צעדו שוב לקלפיות בגלל הפלונטר הפוליטי שגם הניסיון לפתור אותו התפוצץ ברעש גדול.
בליכוד לא התקיים פריימריז אבל נתניהו שריין את גלית דיסטל-אטבריאן, האהובה בקרב הליכודניקים. נתניהו גם פעל לאחד את עוצמה יהודית עם בצלאל סמוטריץ' ומפלגת "נעם" החרד"לית. בנט ושקד רצו עם מפלגת ימינה, עם שיקלי, סילמן ומתן כהנא. בגוש הנגדי – גנץ כזכור נפרד מלפיד ושניהם רצו בנפרד עם מפלגותיהם, כחול לבן ויש עתיד בהתאמה. לאורך מערכת הבחירות, חזו סקרים רבים כי גנץ כי לא יעבור את אחוז החסימה לאחר ה"עריקה" והקמת הממשלה עם נתניהו.
8+גדעון סער, שנחל כישלון בבחירות מול נתניהו בליכוד, פרש ממנו והקים את "תקווה חדשה" שם שריין את יפעת שאשא-ביטון, ואת יועז הנדל וצביקה האוזר, השניים שהיו בכחול לבן ומנעו מגנץ להקים ממשלה בתמיכת המשותפת. סער הכריז כי "מי שרוצה את נתניהו, שלא יצביע לי". אצל הערבים, מנסור עבאס התפצל מהרשימה המשותפת ורץ לבדו עם רע"מ תוך שהוא מצהיר כי אינו פוסל ישיבה בממשלה תחת נתניהו ושפניו לשיתוף פעולה יהודי-ערבי.
נפתלי בנט שישב מחוץ לממשלה הפך לאופוזיציונר לוחם וזעק מעל במת הכנסת: "מה אתם עושים? אתם השתגעתם?" מול הסגרים שביצעה הממשלה נגד התפשטות הקורונה והבטיח שרק הוא יוכל לחלץ את המדינה מהמשבר הכלכלי ולנהל את הקורונה. בנט סירב להתחייב לגוש של נתניהו אך הבטיח הבטחות רבות ובראשן שלא יאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה.
8+במערכת הבחירות פסלו שורת מפלגות רל"ב (רק לא ביבי) את נתניהו וקראו לעצמן "גוש השינוי", כשממול מתחייבות מפלגות גוש נתניהו להיכנס רק לממשלה שבראשה יעמוד מנהיג הליכוד והמחנה הלאומי, בנימין נתניהו. כבר במערכת הבחירות ההיא ניסה נתניהו למקסם את פוטנציאל הקול הימני ו"להוציא את הליכודניקים מהבית", אבל תוצאות הבחירות לא ממש סייעו בעדו.
הליכוד השיגה בבחירות מועד ד' 30 מנדטים, בעוד יש עתיד מביאה רק 17 מנדטים, שזה קצת יותר מחצי. בני גנץ מפתיע את כל התחזיות ומגיע ל-8 מנדטים, ימינה של בנט משיגה 7 מנדטים ורע"מ של מנסור עבאס משתחלת לכנסת עם 4 מנדטים אחרי שמשיגה 3.79% מהקולות, כשאחוז החסימה עומד על 3.25%.
גוש נתניהו עמד על 52 מנדטים, גוש "לא נתניהו" עמד על 57 מנדטים. נתניהו קיבל את המנדט, אך סמוטריץ' סירב להקמת ממשלה עם רע"מ, למרות שנתניהו נפגש עם עבאס מספר פעמים בבלפור ושכנע אותו לבוא לממשלה עם גוש הימין, כך על פי טענת עבאס, טענה שנתניהו מתנגד אליה בתוקף. אחרי נתניהו, לפיד קיבל את המנדט והחל לנסות להרכיב קואליציה.
בין לבין, פרץ מבצע "שומר החומות" בעזה עם מהומות עזות בערים המעורבות בין יהודים לערבים. המגעים הושהו, ובנט הודיע כי ממשלת השינוי ירדה מהפרק. אבל ראו איזה פלא: ימים בודדים אחרי סיום המבצע וכחצי שעה לפני פקיעת המנדט של לפיד, הודיע האחרון לנשיא המדינה כי עלה בידו להרכיב ממשלה יחד עם נפתלי בנט, מפלגות גוש השינוי ורע"מ.
8+הממשלה הורכבה מלא פחות מ-8 מפלגות שונות שכלל את: ימינה, יש עתיד, כחול לבן, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, מרצ, העבודה ורע"מ. גם ממשלה זו הורכבה כפריטטית וגם בה היה ראש ממשלה פעיל כשלפיד משמש כרה"מ חליפי וכשר חוץ. ח"כ עמיחי שיקלי מ"ימינה" שנותר נאמן לגוש הימין פרש מיד בתחילת התהליך, והממשלה של בנט נותרה כממשלה צרה עם 61 מנדטים בדיוק כולל רע"מ. לאורך השנה נחלה הקואליציה שורת הפסדים לאופוזיציה בשל הישענותה על רע"מ שחבריה לא תמיד התיישרו לפי הקו הקואליציוני, ובשל מלחמת חורמה שגוש הימין ניהל מספסלי האופוזיציה עד שהצליח לגרום לפרישתם מהקואליציה של חברי הכנסת עידית סילמן וניר אורבך.
כשנה אחרי כהונתה של הממשלה הצרה מרובת המפלגות מכל הקצוות הפוליטיים, סיכמו בנט ולפיד על פיזורה של הכנסת ה-24 ועל הליכה לבחירות, כשבנט מפנה את מקומות בראשות הממשלה ללפיד ובכך הופך מנהיג גוש המרכז-שמאל לראש ממשלת מעבר עד הממשלה הבאה, זו שאולי תוקם אחרי הבחירות לכנסת ה-25.
אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ה-24: 67.44%
צאו להצביע!
