באופן בלתי צפוי, אחד הנושאים העיקריים בשיח הציבורי שלפני הבחירות לכנסת 25, היה "הגיל הרך". כל ראשי הסיעות מתייחסים אליו ויש המכריזים על "חינוך חינם מלידה". זו סיסמא מצוינת, אפילו מתבקשת, אך האם אנחנו באמת מבינים מהי המשמעות של "חינוך חינם מלידה"?
תהיה זו תמימות להאמין שביום שלמחרת הבחירות נתעורר למציאות של "חינוך חינם מלידה". ברור לנו שבמצב הכלכלי הקיים, זו אשליה. אז בואו נעצור ונחתור למצב של "חינוך איכותי מלידה".
ידוע לכל ששלוש השנים הראשונות בחיי האדם הן השנים הקריטיות, אלה השנים המשמעותיות בהתפתחות הילד מכל ההיבטים: הרגשי, החברתי, השפתי והקוגניטיבי. הזנחה בגיל זה היא בכיה לדורות. והיטיב לתאר זאת מבקר המדינה בדו"ח שפרסם בשנת 2015: "מה שניתן למנוע בתחילת הדרך, או לתקן בקלות יחסית בגיל צעיר, הופך למשימה בלתי אפשרית בהמשך".
על אף הידוע והמוכר, דווקא במדינה שלנו, המעודדת ילודה, ההשקעה הציבורית בתינוקות ובפעוטות מגוחכת ונמוכה מההשקעה בכל מדינה מערבית אחרת. ההוצאה הציבורית הממוצעת בישראל, על מסגרות לתינוקות ופעוטות עד גיל 3, נמוכה בכ-75% מהממוצע במדינות ה-OECD ועומדת על רבע מההשקעה לילד בבריטניה, 5% מההשקעה בגרמניה ו-2% מההשקעה בצרפת. אך אף אחד אינו נותן את הדעת לתקצוב דל זה ואין כלל אזכור לנושא בשיח הציבורי.
לצערנו, נושא הגיל הרך מגיע לכותרות רק בהקשר של פגיעה בפעוטות. מקרי ההתעללות והאלימות הקשים שאנו עדים להם, מהווים פגיעה קשה ביותר בילדים, אך אינם הפגיעה היחידה. מספר הילדים הרב באחריות מטפלת-מחנכת בודדת, גודל קבוצת הילדים, המחסור החמור במטפלות-מחנכות מקצועיות בעלות הכשרה בתחום הגיל הרך והעדר הדרכה חינוכית שוטפת, אינם מאפשרים מענים מותאמים לצרכי התינוקות והפעוטות. ובהיבט של המחנכת-מטפלת, תנאי העבודה במרבית המסגרות קשים במיוחד, כרוכים בשכר נמוך מאוד ובלתי מתגמל, נעדרי אופק מקצועי ואל כל זה מצטרף משבר האמון בין ההורים לצוות החינוכי.
לא מפליא שאנו עדים לנשירה גדולה מהעבודה ולהיעדר כוח אדם צעיר וחדש הפונה לעסוק בה. התוצאה היא פגיעה קשה בהתפתחותם, זו פגיעה שהשלכותיה מרחיקות לכת על התפתחות הפעוטות ועל השתלבותם העתידית של בחינוך ובחברה. ועלינו, האזרחים לראות את התמונה המלאה ולא להתמקד רק באלימות, קשה ככל שתהיה או בחינוך חינם מלידה. תוצאות ההפקרה רבת השנים של הגיל הרך חוזרת אלינו כבומרנג. גנים נסגרים בשל היעדר כוח אדם, ילדים בבית ללא מסגרות והורים (במרבית המקרים-אמהות) הנאלצים להתפטר מעבודתם.
גם ברמה הלאומית, ההשקעה בגיל הרך חשובה וכדאית. מומחים בבנק העולמי מעריכים כי כל דולר שמושקע בגיל הרך, צפוי להניב תשואה של 6–17 דולר בעתיד. ההשקעה בגיל הרך היא האמצעי לצמצום פערים ואי-שוויון ולהבטחת נקודת פתיחה טובה לכולם.
בשנה האחרונה, עברה האחריות על חלק ממסגרות החינוך-טיפול לגיל הרך ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך, נוספו תקציבים ייעודיים, נפתחו מסגרות להכשרה של מטפלות ונחקקו חוקים המחייבים פיקוח ורישוי של מרבית המסגרות לגיל הרך, בכלל זה חוק המחייב התקנת מצלמות. אך כל זה אינו מספיק לכיסוי ההזנחה רבת השנים. התקציבים קטנים מידי, ההכשרות קצרות מידי והחוקים חייבים לעבור תיקון והתאמה מיידית.
בתוך מערכת הבחירות הסוערת נשמע גם קולם של הפעוטות. הרי את הילדים, ההורים והמסגרות לא מעניין שיצאנו לבחירות, חובתנו לעשות מהפך בגיל הרך. על כן, לפני שאתם מטילים את הפתק בקלפי, עצרו וחישבו על המכלול קחו בחשבון שאת תוצאות ההזנחה המתמשכת של מערך החינוך והטיפול בגיל הרך חווים ילדינו מדי יום, מידי שעה בה הם שוהים במסגרות לא מותאמות. ולכן, בבחירות הקרובות בוחרים רק במי שמתחייבים לגיל הרך!
הדרישה העיקרית מכל ראשי הסיעות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-25, ולחבריהן, לכלול את שיקום מערך החינוך והטיפול לגיל הרך במצעיהם, לפעול להרחבת ולשיפור המסגרות לתינוקות ולפעוטות ולהצהיר על התחייבותם לנושא. אנחנו, הציבור, נבחר במי שבוחר בגיל הרך, האוצר האמתי של המדינה, ורק ככה נצליח לצאת מהכאוס המדיני והחברתי.
יש צורך בפעולה מיידית לצורך שיפור איכות הצוותים העובדים במסגרות החינוך לגיל הרך והחזרת הכבוד לעובדים בו באמצעות העלאת שכר המטפלות והמחנכות והוספת איש צוות לכל כיתת גן במעונות הסמל, הרחבת היקף ההכשרות וביסוסן על סטנדרטים בינלאומיים. הוספת תקנים לעובדים לא מקצועיים בתחום הניקיון והמטבח ושחרור המחנכות לטיפול וחינוך הילדים בלבד.
ובראייה ארוכת טווח המהלכים הבאים על מנת להוביל למדיניות המבססת חינוך ציבורי איכותי לגיל הרך יבוצעו באמצעות הרחבת חוק חינוך חינם: יצירת מתווה הדרגתי להרחבת סבסוד מסגרות הגיל הרך לכלל האוכלוסייה, במקביל להקמת מסגרות ציבוריות ברשויות המקומיות.
בניית תוכנית ארוכת טווח להתאמת התקינה והסטנדרטים הקיימים בישראל למקובל בעולם, בהתבסס על המלצות דו"ח ועדת רוזנטל. העברת האחריות לסבסוד כל מסגרות החינוך לגיל הרך ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך. יצירת מערך מקצועי תומך לכל מסגרת, שיכלול פסיכולוגית התפתחותית, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פיזיותרפיסטית ותזונאית שיסייעו לצוות, להורים ולילדיהם.
יאנוש קורצ'אק, המחנך המהולל טען ש"הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים". הכל מתחיל בחינוך מלידה!
מאת: מור דקל, יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, שלוחה של OMEP האירגון העולמי.
