האקדמיה ללשון העברית חושפת מידע מעניין מאוד, בתופעה מוכרת בעברית ושכיחה בכל הלשונות. "אם משדרים כתבה במהדורת החדשות בטלוויזיה –
למה היא נקראת 'כתבה', אם היא מצולמת ולא כתובה?"
ובאותו אופן אפשר לשאול:
• אם כבר איננו משתמשים בטלפון חוגה – מדוע אנחנו ממשיכים 'לחייג' בטלפון?
• למה כסף נקרא כך – אם הוא כבר מזמן אינו עשוי מכסף?
• קרש חיתוך ופח אשפה יכולים להיות מפלסטיק – מדוע עדיין קוראים להם 'קרש' ו'פח'?
• רוקחים עסוקים פחות ופחות ברקיחה, כלומר בערבוב חומרים – למה בעל המקצוע עדיין נקרא 'רוֹקֵחַ'?
• והאם תהיתם פעם על צירוף כמו "פטל לימון" או "פטל בטעם תפוח"?
ומה ההסבר לכך?
1. מדובר בתופעה מוכרת בעברית ושכיחה בכל הלשונות: שמות רבים של חפצים, של מקומות ושל מקצועות ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת – כך 'מחייגים' גם כשלא משתמשים בטלפון חוגה, ומשלמים ב'כסף' גם אם הוא עשוי מתכת או נייר.
2. וכך גם במקרה של 'כתבה': בעבר כתבות היו מופצות בתבנית כתובה. עם השנים והתפתחות הטכנולוגיה התרחבה משמעות המילה והיום 'כתבה' היא שם כללי לסוגים שונים של ידיעות ודיווחים, כתובים וגם מצולמים.
