רגע לפני הבחירות – קיצוץ בתקציב הביטחון: 1.3 מיליארד ש"ח, זה הסכום ששר הביטחון בני גנץ אישר לקצץ מתקציב משרדו, תקציב הביטחון. בפרסום ראשון של העיתונאי מיכאל שמש ב"חדשות הערב" של "כאן 11" נחשף כי הקיצוץ הרוחבי יתבצע בכדי למנוע את ביטול הסכם השכר עם המורים שחתם משרד האוצר אך לפני מספר ימים עם הסתדרות המורים.
ע"פ הפרסום, בנוסף לקיצוץ בתקציב הביטחון, יקוצצו גם מאות מיליוני שקלים מתקציב משרדי הבריאות והרווחה. הקיצוץ בתקציב הביטחון מתבצע למרות הסיכום שמשהב"ט יוחרג מקיצוצים מהסוג הזה. את הקיצוץ אישר שר הביטחון גנץ לאחר ששוחח עם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שהייתה בין החותמים על הסכם השכר מול הסתדרות המורים. בסביבת גנץ מסרו כי "השר הבין את חשיבות ההסכם".
הממשלה תאשר את הקיצוצים ביום חמישי הקרוב. היועץ המשפטי למשרד האוצר, אסי מסינג, התנגד בתוקף ואמר שקיצוץ שכזה, ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות, אינו חוקי.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "מדובר בקיצוץ מותנה לשנה הבאה, שיבוטל עם העברת תקציב המדינה לשנת 2023. ישנם עודפים שנשתמש בהם בתקציב הבא ואנחנו נדאג ששירות חברתי לאזרח לא ייפגע, להיפך, האזרחים רק ירוויחו מזה והמורים יקבלו את הכסף שמגיע להם". מפלגת העבודה הודיעה שתצביע נגד יוזמת הקיצוץ: "אכזרי ומיותר".
החשש מביטול ההסכם עם המורים מגיע בעקבות מכתב חריף של היועץ אסי מסינג, שחשף כיצד אושר הסכם השכר. לפי המכתב שפורסם אף הוא ב"חדשות הערב" ב"כאן 11", היועץ המשפטי אסי מסינג מאשים את ליברמן ושאשא-ביטון כי פעלו באופן תקדימי ובלי שום סמכות בחוק כשחתמו על ההסכם עם יפה בן-דויד והסתדרות המורים.
מסינג ציין במכתב שבתקופת הבחירות אסור היה לאשר את ההסכם, שכולל בתוכו השלכות תקציביות דרמטיות. מסינג פנה באופן חריג ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, וביקש ממנה להתערב ולהודיע במיידי על ביטול ההסכם כיוון שאינו חוקי, כך ע"פ הפרסום.
