גל הטרור של שכם: ארגון הטרור "גוב האריות" משכם פרץ בתקופה האחרונה לכותרות ולתודעת הציבור. המחבלים של הארגון הלא-מוכר ביצעו עד כה שורת פיגועי ירי נגד חיילי צה"ל ומתיישבים יהודים ביהודה ושומרון, ועד כה הפיגועים הרצחניים גבו את חייהם של ארבעה אנשים, מתוכם שני חיילי צה"ל נועה לזר ז"ל ועידו ברוך ז"ל.
בתגובה לגל הטרור, יצאו כוחות הביטחון למבצע נרחב בשכם בלילה האחרון (שבין שני לשלישי), ובמהלכו חיסלו את ראש הארגון ודיע חוח, שמד בראש קבוצת ״ערין אלוסוד״ (גוב האריות). כמו כן פגעו כוחות הביטחון במעבדת מטעני נפץ של הארגון.
היום התארח ד"ר מרדכי קידר, מזרחן מאוניברסיטת בר אילן, בתוכנית "רבע לחמש" עם שי גולדן ודיבר על ארגון הטרור החדש, על המאפיינים של שכם מול ערים ערביות אחרות, על הלגיטימיות של אבו מאזן כמנהיג וענה על השאלה: האם קיים דבר כזה עם פלסטיני?
יש בעיר שכם תחושת כוח מול זרים"
קידר פתח בהסבר על פעילי הארגון: "מדובר בחבר'ה צעירים שלא חוו על בשרם את האינתיפאדה השנייה, שבה הם היו ילדים. עכשיו כשהם גדלו, ההורמונים בוערים בהם ונשק מסתובב שם בצורה חופשית. את ההיתקלויות הראשונות שלהם הם כבר עשו לפני כמה שנים נגד כוחות של הרשות הפלסטינית בקסבה של שכם. מדינת ישראל העלימה עין ואמרה לעצמה שהרשות תטפל בהם כי אבו מאזן רוצה לשרוד אז הוא יחסל אותם עבורנו. החבר'ה הללו שיכורי כוח, והציבור די אוהב אותם כי הם נגד הרשות בעיקר" מתאר קידר.
קידר מתאר את העיר שכם, העיר שממנה יוצאים מחבלי "גוב האריות", כעיר בעלת "תחושת כוח מול כל הזרים", בין אם זה הישראלים ובין אם זה הפלסטינים, כלומר הרשות הפלסטינית. את תחושת הכוח הזו, מסביר קידר, שואבת שכם גם מהטופוגרפיה שלה וגם מסוג האוכלוסייה שיש בה. מכיוון שהיא מצויה בין שני הרים גבוהים, הר גריזים והר עיבל, כוחות ביטחון שרוצים להיכנס לעיר נאלצים לעבור בין צירי ההרים, שם קל מאד לטווח אותם.
המזרחן ד"ר מרדכי קידר בתוכנית "רבע לחמש" עם שי גולדן
קידר: "שכם תמיד הייתה אגוז קשה לפיצוח לכל מי שניסה לשלוט בשטח. זה לא אזור פתוח כמו ג'נין". קידר מפרט את שמות החמולות שמנהלות את שכם: "ישנן שלוש חמולות ראשיות בעיר. חמולת מסרי, חמולת טוקאן וחמולת שקעה. וקיימות עוד כמה משפחות קטנות".
קידר תקף: "אילו היה שכל במדינת ישראל, מזמן היו מחילים על ערי יהודה ושומרון הערביות את תוכנית האמירויות. זאת אומרת, להעביר את הסמכות מהרשות הלא-לגיטימית, שאף אחד לא חפץ בה, אל המשפחות המקומיות".
המזרחן צירף אנקדוטה לדבריו: "בשכם יש מלך וקוראים לו מוניב אל מסרי, ויש לו ארמון גבוה בשכם. פעם סיפר לי תושב שכם שפלסטיני שקם בבוקר ורוצה לדעת האם להשקיע בבורסה או להכות את אשתו, ואני מבקש את מחילתכם פה, הוא מסתכל על הארמון ומקבל ממנו השראה ויודע מה לעשות. יש בשכם סדר וארגון, ויש בה חמולות. ואם אותן חמולות היו מקבלות את הכוח והשליטה, שכם הייתה הופכת לאמירות קטנה בשליטתן והיה אפשר לעשות איתה עסקים תחת השלטון של ראשי החמולות. אותו דבר בחברון ובעוד מקומות", פרס קידר את דעתו.

"הרשות הפלסטינית ואבו מאזן לא לגיטימיים אצל הפלסטינים"
"בעיית היסוד של הרשות הפלסטינית היא שהיא נתפסת כגוף שישראל הקימה, והיא אכן הקימה אותה בשנים 1993-1994, בשביל לטפל בטרור של הג'יהאד והחמאס בלי בג"ץ ובלי בצלם" אומר קידר, "ולכן כל הגנטיקה של הרשות הפלסטינית היא לא לגיטימית. אבו מאזן בעצמו לא יוצא מהמוקטעה לבקר בשום מקום, רק בחו"ל. ולמה? כי הם יהרגו אותו. הוא במקור מצפת, הוא בכלל "לא מכאן ולא משלנו", ככה מסתכלים עליו הפלסטינים".
"אבו מאזן לא מנהל כלום" ממשיך קידר בנחרצות, "לישראל יש אסכולה שמצדדת בהנשמה של גופות מתות. ערפאת כבר היה על הקרשים ב-1992 אחרי האינתיפאדה הראשונה. הלכה ישראל והרימה אותו מהקרשים ונתנה לו מדינה, או לפחות מדינה בדרך. אבו מאזן, אדם שאף אחד לא רוצה אותו, בפעם האחרונה שהוא ביקר בעזה, חלף כדור 10 ס"מ מהפרצוף שלו והרג את אחד משומרי הראש שלו. עד כדי כך הוא רצוי בקרב הפלסטינים" מגחך קידר.

קידר הכריז כי "בשעה הזו אין אף מנהיג אמיתי ולגיטימי לעם הפלסטיני. גם מרואן ברגותי הוא רק המלך של רמאללה, זה הכל. תבינו, אצל הפלסטינים הכל זה שבטיות. השבטים של חברון בכלל לא רוצים את רמאללה, שכם או יריחו. מבחינתם של תושבי חברון, תושבי שכם הם פראי אדם ונטולי תרבות. ככה הם מסתכלים אחד על השני. אין אפילו מקרי נישואין בין חברון ושכם. זו חברה מפורקת ע"פ חמולות".
קידר לעג לאלו שקוראים בתואר "עם" לפלסטינים: "אצלנו מדברים כל מיני אנשים על איזשהו "עם" פלסטיני, כמו שיש עם סורי ועם עיראקי. הכל זה חלומות. יש שם שבטים. יש שם קבוצות אתניות כמו כורדים וערבים. יש שם עדות מוסלמיות ונוצריות ודרוזיות ועלוואיות, וכמובן גם סונים ושיעים. אף אחד שם לא מרגיש תחושת עם, רק החוצנים שלא מבינים כלום – חושבים שיש שם עם", סיים קידר את דבריו.
