היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מפרסמת את עמדה בעניין העתירות לגבי הסכם הגבול הימי עם לבנון, כפי שהוגשו לבית המשפט העליון. לדבריה הטענה כי ממשלה יוצאת מנועה מלחתום על ההסכם על רקע מערכת הבחירות היא סוגיה הנוגעת למרחב שיקול הדעת של הממשלה עצמה, עם זאת ממליצה אפק להביא את ההסכם להצבעה בכנסת.
"במהלך השנים הובאו הסכמים רבים בעלי חשיבות מיוחדת על ידי הממשלה לאישור הכנסת זאת כדי לאפשר לכנסת כבית הנבחרים לקחת חלק בהליך קבלת התחייבויות בינלאומיות", היא כותבת וקובעת כי הנוהג לא התגבש לכדי מנהג חוקתי מחייב ועל כן "אין נורמה משפטית המחייבת הבאת הסכם לאישור הכנסת".
"עם זאת", מדגישה אפיק, "נוהג זה שחל בזמנים רגילים של ממשלה מכהנת מכח אמון הכנסת, חל ביתר שאת בתקופת פגרה בה לא עומדים לרשות חברי הכנסת ובפרט בתקופת בחירות בה פעילות הממשלה היוצאת מאופיין בגירעון דמוקרטי שאישור הכנסת יכול במידה רבה לרפאו".
לבסוף קובעת היועצת אפיק כי בנסיבות ההסכם הנוכחי שאלת סבירותה של החלטת הממשלה להניח את ההסכם אינה מונחת לפתחו של היעוץ המשפטי לכנסת ואף אין בידה את הטעמים להחלטה, אך ממליצה לתת משקל לנוהג לפיו הסכמים בעלי חשיבות מובאים לאישור הכנסת: "יש להביאו בבחינת כלל השיקולים הדרושים לעניין".
במכתבה מתייחסת אפיק גם לעניין חוק יסוד משאל העם על ההסכם, וטוענת כי המענה לשאלה נמצא בשאלה העובדתית האם השטח אכן נכלל בגבולות המדינה. "בנסיבות העניין", היא מביאה את מסקנת היעוץ המשפטי לממשלה, "ההסכם לא כולל ויתור על שטח ש״המשפט השיפוט והמנהל״ חלים בו היא מסקנה אפשרית".
