סוגיית השוויון המגדרי בבתי הכנסת: אשת התקשורת אמילי עמרוסי, המגיעה מהציבור הדתי-לאומי, יצאה בפוסט מעורר סערה בפייסבוק ושיתפה את חוויותיה בתפילות החג ב"שמחת תורה" בעיר גבעת שמואל, שברובה מתגורר הציבור הדתי לאומי.
עמרוסי פתחה את הפוסט כך: "מבזק מפי ירושלמית שהעבירה את החג בגבעת שמואל. הלם תרבות! מה שברחבי הארץ הוא פרי המאבק של לפני עשר שנים – בגב"ש נשאר כמו במאה ה-18".
ועמרוסי פירטה: "זה לא מחקר מקיף, כי הייתי רק בארבעה בתי כנסת גדולים ומרכזיים – ולא בכולם. אבל הנשים המצטופפות אל המחיצה, מביטות בידיים ריקות בגברים הרוקדים סביב ספרי התורה; הגבות המתחדדות שלהן כששאלתי האם לא מעבירים ס״ת לעזרת הנשים (מה פתאום, ולמה שנרצה, ״דברים כאלה תחפשי בגוש עציון״, ״את מי זה מעניין״, ״מה הבעיה לרקוד עם עצמנו״); והעובדה שקריאת נשים/ עליית נשים מתקיימת רק במסגרות שנחשבות חתרניות או במניינים שמכנים אותם מראש שוויוניים (ויש מעט כאלה בגב״ש) ולא בכל בית כנסת. כולם הפנו אותי לבית העם, מקום שבו ריכזו את הפמיניסטיות הרוקדות", כתבה אשת התקשורת על החוויה שעברה בבתי הכנסת של גבעת שמואל.
עמרוסי ציינה בפוסט גם את המקומות שכן מקיימים תפילות שוויוניות לנשים: "כל אלה היו לי לפלא. בטלמון השמרנית זה כעשר שנים מתקיימות עליית נשים לפי ההלכה במקביל לתפילה בבית הכנסת. וגם בקהילה המתוקה והדוסית שלי בירושלים מתקיימת בכל שנה עליית נשים לפי ההלכה, שמפורסמת על ידי ועד בית הכנסת, ומשתתפות בה נשים מהצד הימני של הציר הדוסי".
אשת התקשורת הוסיפה: "ב-2013 פרסמתי בעיתון ארצי כתבה שסקרה את השינוי התקף של השתתפות נשים בשמחת תורה בבתי הכנסת האורתודוקסיים ברחבי הארץ, מירוחם ועד בית אל. העברת הספרים אל מעבר למחיצה נדמתה כבר אז, לפני תשע שנים, כסטנדרט. וההתפתחות נרשמה לכיוון ריטואל עליות הנשים". עמרוסי הוסיפה בסרקזם כי "אני מגלה שהעיר הדתית בישראל, שנחשבת (אולי בטעות) לבירת הלייטים/ חפיפניקים, משמרת את אותם מעגלי גברים סביב הקודש, ונשים רחוקות", כתבה.
הפוסט של אמילי עמרוסי
