ימים מתוחים עוברים על מדינת ישראל. ההסכם הימי עם לבנון שנכשל גורר איומים נוספים מצד חיזבאללה והעלאת כוננות בצפון הארץ. בנוסף, הסכם הגרעין מול איראן נמצא בנקודה משמעותית ועשוי להשפיע על עתיד אחד האיומים הגדולים עלינו. בישראל יש שר המחזיק את תיק איראן. במקרה הוא גם ראש הממשלה החליפי.
ממש במקרה, הוא גם עמד עד לא מזמן בראש ממשלת ישראל. שמו הוא נפתלי בנט, יו"ר מפלגת ימינה המפוררת זיכרונה שלא לברכה. והנה אנו מגלים כי בנט מעוניין לוותר על התפקידים ועל האחריות הנלווית להם באופן רשמי. למעשה, מאז העביר את ראשות הממשלה ללפיד, בנט כמעט ולא מעורב בענייני הנהגת המדינה. הוא לא מופיע לישיבות ודיונים ושמו לא נקשר בשום החלטה משמעותית באופן כללי ובנוגע לאיראן בפרט.
בנט בעצם נעלם. הוא עושה זאת במודע כאשר חבריו משמאל מחייכים ומחככים ידיים בהנאה שהרי לזאת בדיוק ציפו. להשתמש, לכבוש את ראשות הממשלה ולזרוק. בנט הפוליטיקאי והאדם מעולם לא עניין אותם. כבר מאז 'ברית האחים' ב-2013 המטרה היתה לבלום את כוחם של הליכוד והחרדים ותו לא.
בנט, משיח הציונות הדתית בעשור האחרון, האיש שהגיע כהבטחה הגדולה עם כיבוש המפד"ל והסלוגן "משהו חדש מתחיל" מתגלה במלוא הדרתו. אחרי שירות מפואר בסיירת, קריירת הייטק מוצלחת הכוללת אקזיט ורווחי מיליונים, הוא החליט לגשת לאתגר הבא – להיות ראש ממשלה בישראל. מסתבר שכל האמצעים היו כשרים בדרך ועל גבינו, אזרחי ישראל, נעשה האקזיט הפוליטי.
עתה, ימשיך מן הסתם לאתגר הבא, ספר, סיבוב הרצאות או אולי דוקטורט מעניין ואנחנו נשארים לנקות את השברים ולנסות לפתור את המשוואה הפוליטית. משוואה עם נעלם אחד.
