באופן כללי אני מאוד אוהב אוכל אסיאתי ואם יש מנה שאני מחכה לה זה בכל פעם כשאני מגיע למסעדה סינית היא ברווז צלוי, משהו בשומן הנוטף מכל מנה כזו עושה לי את זה למרות שאני בדיאטה תמידית, אז מה הפתרון? אוכל יפני ובמילים אחרות – סושי.
רגע לפני החג קפצנו למתם הבורסה ברמת גן כדי לדגום את ״סאי״, מסעדה אסיאתית כשרה שכוללת תפריט סושי עשיר ולצידו מגוון קוקטיילים. המקום קטן, אינטימי ומכיל מספר שולחנות, וכן דלפק שחור שמשמש על הדרך גם שולחן להזמנות.
על התפריט: השף שרון כהן – בוגר בית הספר "תדמור", בעל התמחות במסעדות מעל עשור, בין היתר גם בתאילנד, שהחליט להביא את כל הידע והניסיון שלו אל הצלחת הישראלית, ואם לומר את האמת – הוא גם די מצליח.
2+התיישבנו בשעה היעודה ומקץ כמה דקות הגיח מלצר חביב שהסביר על המנות ועל סוגי הסושי והמילויים השונים שבו, לנו זה נשמע כמו סינית ומכיוון שהתפריט כשר הפקדנו בידיו את מלאכת הבחירה, שכן אין טוב יותר ממישהו שמכיר את התפריט על בוריו.
ההיי-לייט בתפריט הסושי הוא ה-ROLL STAR – רול מטוגן בציפוי פנקו חצוי לאורך, במילוי סביצ'ה דגים נאים (סלמון, טונה אדומה), בטטה, בצל ירוק, שומשום קלוי ופונזו טריאקי. המנה הייתה מצוינת, וניכר בה שיש חשיבה לפרטים. כמות החומרים ברול עשירה ועם זאת מתמזגת היטב במנעד הטעמים, והמנה הותאמה היטב לחיך הישראלי המורכב יותר מזה של היפני.
בהמשך, דגמנו את מנת ה"פאד קפאו" שבעברית מורכבת מאורז לבן מוקפץ, בשר בקר קצוץ, כרוב לבן, גזר, גמבה אדומה, פטריות שמפיניון, בצל ירוק וביצת עין והיא נחשבת באחת המנות המסוריות במטבח האסיאתי. גם הפעם היה מדובר במנה נהדרת. הירקות התמזגו עם הבשר בסינרגיה וביצת העין מעל שנשפכה לכל עבר – האדירה את המנה ממש.
2+עוד דגמנו נשנושי כנפי עוף פריכים ברוטב צ'ילי מתוק וחמאת בוטנים מוקפצות ברוטב מזרח-מערב שהגיעו במנה של 12 יחידות והיו תוספת נאה לשולחן, וטופו "באן" – שתי לחמניות מאודות במילוי טופו טמפורה, צ'ילי מתוק ומיקס ירוקים, שהיו מפתיעות למדי. באופן כללי אני פחות מתחבר לבאן, משום מה בעין זה תמיד נראה לי כמו לחמניות שלא נעשו עד תום ואני נמנע מלאכול או להזמין אותם לשולחן, אלא שהפעם הייתה זו המלצה של המלצר החביב – ומי אני שאסרב? הטופו היה עשוי בדיוק במידה והוא התמזג עם הטעמים של הצ׳ילי המתוק. כמובן שבאופן אישי הייתי מעדיף באן שמכיל בשר ניגר ונימוח, אבל לפעמים גם צריך להניח לרצון ולהתמסר לטעם.
לסיכום: ניכר שמי שעומל על הכנת המנות ידע לקלוע למנעד הטעמים של הישראלי הממוצע. המסעדה קטנה ועם זאת אינטימית ונעימה, אולם אם הבחירה היא בין להזמין או לשבת במקום, ההזמנה הביתה עדיפה שכן אין אווירת מסעדה. המקום עם זאת מעוצב עם אלמנטים יפניים, השירות נהדר והטעמים מעולים – וזה בהחלט סיבה טובה לחזור אליה.
המקום כשר בהשגחת הרבנות המקומית, המוצרים כשרים למהדרין.
