49 שנים למלחמת יום הכיפורים: מחקר מורל שנערך מיד לאחר המלחמה על ידי היחידה לפסיכולוגיה צבאית ודן בסיבות לכישלון במלחמה כפי שהן נתפסות בעיני החיילים. במסגרת המחקר הועברו שאלונים לכ-2,000 חיילי סדיר ומילואים מכל חילות השדה שלחמו בחזית סיני ובחזית רמת הגולן.
מתוצאות המחקר עולה כי ברוב היחידות נזכרים מחדלי הפיקוד כגורם הדומיננטי לכישלון. לחיילים הייתה לא פעם הרגשה שסיכנו אותם שלא לצורך, חיילים הרגישו שדרשו מהם לצאת למשימות התאבדות בגלל שיקולים שונים. טענות אלו מופנות הן כלפי הפיקוד הבכיר והן כלפי הפיקוד הישיר; אם כי לעיתים מציינים חיילים שבקרבות מסוימים סירבו מפקדיהם הישירים לצאת לפעולות שכאלו, אך קיבלו פקודה מהפיקוד הגבוה.
בין יתר הסיבות לכישלון נמצא כי רבים מן החיילים העידו על רצון המפקדים הבכירים להצליח על חשבון נפגעים: "מפקדים שלחו כוחות בלי התחשבות לסואץ בגלל לחץ פוליטי", נכתב לדוגמה או למשל העדות כי "שמענו בקשר מח"ט שאמר שלא אכפת לו אם מכל הגדוד יישארו 15 איש", "הלכנו כמו עדר לשחיטה".
על פי הדו"ח הפיקוד הגבוה מבוקר בשלב ההחלטה, בשלב התכנון, אופן הפעלת הכוחות והיחידות השונות. התיאום בין היחידות, וחוסר ההבנה שנתגלה בכל אלה. הביקורת כלפי הפיקוד הישיר היא בשלושה תחומים: ביקורת על רמתם המקצועית, מידת הנכונות שגילו בהפעלת היחידות ומידת הביטחון שנסכו בחייליהם.
